אמרי שמואל א יא

חשש כמו שמבאר בספר ערוגת הבשם שפי' דלהכי אין מבטלין איסור לכתחילה משום שחוששין שאם יתירו לבטל איסור אזי יבא לערב ולבטל אף היכא דליכא ס' ויבא לידי נתינת טעם ויהי' איסור דאורייתא ומשו"ה אסרינן אף במקום הפסד משא"כ כאן ששני הטעמים הללו לא שייכים בהא דתנור חדש יוצן כמובן כיון דגורם דתנור הוא גורם מועט ואינו ניכר בפת כמו גורם דעצים דיש שבח עצים בפת וניכר בפת ואם נתיר לו הגורם דתנור לא יוכל לבא לידי איסור דאורייתא משו"ה שרינן לכתחילה במקום הפסד ממילא שמעינן דאם הוא איסור דרבנן היכא שלעולם לא יבא לידי איסור דאורייתא אף אם לא יהי' ס' ואף אם יערב האיסור גופי' ונפל מעצמו לתוך היתר אזי יכול להרבות עליהם ולבטלם דלא גרע מהא דתנור חדש יוצן שמתירין במקום הפסד מזה נוכל להביא ראי' לשיטת המחבר ביו"ד סימן צ"ט סעיף ו' שהיא שיטת הרשב"א וכפי' הט"ז שם בס"ק י"ב דבאיסורי דרבנן אף אם נפל מעצמו מרבה עליו ומבטלו ודלא כהחולקים עליו

ולפי"ז נוכל לומר דה"ה בענין נ"ד בענין עירוב הפראשאק לכתחילה במקום הפסד יכול להיות כיון דזוז"ג מותר אין כאן חששא שיבא לידי איסור דאורייתא משו"ה נוכל לצדד להתיר. אך אולי יש לחלק באופן אחר בין הא דתנור חדש יוצן ובין הא דאין מבטלין איסור לכתחילה אף במקום הפסד היינו משום דשם בביטול איסור אזי צריך לאכול האיסור עצמו ע"י ביטול משו"ה אסרינן לבטל אף במקום הפסד משא"כ בתנור חדש כשיוצן אזי אינו אלא גרם הנאה שאינו ניכר בפת משו"ה מותר לכתחילה במקום הפסד ולפי"ז החילוק אזי גם בענין נ"ד בעירוב הפראשאק אזי ג"כ צריכין לאכול האיסור עצמו ע"י ביטול א"כ יכול להיות שאסור לערב לכתחילה אף במקום הפסד

אך לפי מה שמביא בספר ת"י בשם הפמ"ג בסי' פ"ד ושאר אחרונים דהיכא דאין כוונתו לבטל האיסור ואי אפשר לעשות מעשה בענין אחר שלא יבא לביטול איסור אזי מותר לעשות כן לכתחילה, א"כ ה"נ בענין נ"ד נמי מותר ליתן הפראשאק לתוך הגבינה שאין כוונתו לבטל האיסור ולאכלו רק להעמיד הגבינה ע"י זוז"ג ומותר לכתחילה. ואף לדברי הנוב"י שמביא דדווקא להוסיף מותר באין כוונתו לכך אבל לערב לכתחילה אסור מ"מ בענין נ"ד הרי הפראשאק בעצמו הרי כבר מעורב איסור בהיתר ובהא דנותנים הפראשאק לתוך החלב אינו אלא כמוסיף ויהי' מותר אף לדעת הנוב"י. גם כבר כתבתי בשם הנחלת צבי מבעל הפתחי ת' בסי' פ"ד שהוכיח לסתור דברי הנוב"י. גם מהמג"א בסי' תמ"ז ס"ק מ"ה במה שהתיר לתת חלב חטה בתוך היין משמע ג"כ כנ"ל. גם בענין עשיית הצוקער שנעשה ע"י מוהל הבוריקעס וכדי להצליל המוהל מערבין בו דם ויש ס' נגד הדם אזי בספר צ"צ החדש מהגאון החסיד מהרמ"מ ז"ל העלה להתיר וכתב דאין בכה"ג מבטל איסור לכתחילה דהיכא דאין כוונתו לבטל הו"ל דבר שאינו מתכוין ומיתר ופסיק רישיה נמי לא הוי משום דלא ניחא לי' וה"נ בענין נ"ד נמי כן. שוב כתב דהיכא דאיסור נהפך לגמרי למהות אחר כגון בענין הצוקער לא שייך בו האיסור דאין מבטלין וה"נ בענין נ"ד בענין עשיית הגבינות ע"י הפראשאק נמי כן

ולענין עשיית הגבינות ע"י הפראשאק בפסח אזי לפענ"ד צ"ע דבפסח לא יהי' היתר דזוז"ג דבעשיית הפראשאק יש ארבעה מינים היינו עור הקיבה וכמה טיפין של יין נסך וכמה טיפין של י"ש חזק ומעט מלח מאיזה מין הידוע להם ובכל השנה יש בזה שני מינים כשרים היינו הי"ש והמלח ושני מינים אסורים והאיסור לבדו אין בו כדי לחמץ את כולו וההיתר לבדו אין בו כדי לחמץ ושניהם ביחד גורמים החימוץ לכן הוי זוז"ג ומותר אבל בפסח יהיו שלשה מינים אסורים היינו גם