אמרי שמואל א קג

דכל מה שכ' היינו אם יסבור רבא דצרורות מגופו משלם וא"כ איכא למימר צרורות יוכיחו דממונא הוא ומ"מ משלם מגופו וא"כ נשאר לנו הקו"ח דשו"ר ישלם מגופו ולזה איצטריך לן קרא דושלם לאורויי תשלומין מעליא ואם נאמר דישלם מגופו הרי אינו תשלומין מעליא דפעמים דאינו שוה כדי כל החוב יפסיד הניזק וא"כ יתישב לן קושית העולם. אבל לדידן אם נאמר דצרורות משלם מעליה לא יקשה דנעביד הקו"ח לר' ישמעאל דשו"ר ישלם מגופו כנ"ל משום דאיכא למיפרך מה לקרן שכן קנסא ואי מודה מיפטר כו' והשתא ליכא למיפרך צרורות יוכיחו דממונא הוא ואפי"ה משלם מגופו ז"א דצרורות משלם מעליה

כל הנ"ל שהבאתי דרשא דר"י מיטב שדהו כו' הוא רק לפי אוקימתא דאיתא בדף נ"ט דמיטב שדהו של ניזק דקאמר ר"י מאי ניהו כי האיך דסליק אבל כרב אידי בר אבין לא מצינן לאוקמי דהרי בדף ו' אקשי רבא גופא עליה ע"ש וכרב אחא בר יעקב נמי לא יתישב כל הנ"ל כמובן

שם דף ל"ה ע"ב אר"ח בר אבא זאת אומרת חולקים עליו חביריו על סומכוס כו' אמר סומכוס אפילו בברי וברי ע"כ. והקשו התוס' בריש פ' הפרה דלוקי מתני' כר"י דאמר ב"ח הוא וזוזי הוא דמסיק ליה ותיתי אפילו כסומכוס דסומכוס לא אמר חולקין אלא בקיימא באגם אבל בכה"ג לא מהני עומדת באגם דכיון דעומדת ברשותו לר"י ע"ש דזהו כוונתו ובב"מ דף ק' הקשו התוס' אותה הקושיא על פירוש רשב"ם ע"ש. ולפענ"ד נראה לישב זאת דזהו ידוע דכולי מתני' מיירי דהעדים ראו המעשה רק לא ראו כדבעיא ועיין ברמב"ם הל' נזקי ממון בלחם משנה ס"ק ט' דברישא מיירי דעדים ראו שיהיה רודף רק לא ראו שהזיק ובסיפא מיירי שעדים ראו שהזיק רק לא ראו אם גדול אם קטן וכן כולה מתני' כמו שמפרש המהרש"א ז"ל בריש הפרה על תוס' ד"ה דאפילו ע"ש היטב. וגם זאת נוכל להביא ראיה דרחב"א סובר דהעדאת עדים מחויב. שבועה דהנה במס' שבועות דף מ' סבר ר' חייא בר אבא טענו חיטים ושעורים והודה לו באחד מהן פטור ובמס' ב"מ דף ה' איתא דדרשינן מקרא דכי הוא זה שני דברים דר"ח דריש חד למודה במקצת הטענה וחד למודה ממין הטענה ואבוה דר' אפטוריקי דריש חד למודה במקצת הטענה וחד להעדאת עדים דפטור וא"כ לרחב"א דסבר דבעינן דווקא ממין הטענה וא"כ אתי אידך קרא למודה במקצת הטענה וא"כ יסבור כר' חייא דהעדאת עדים מחייב שבועה וא"כ יהיה קשה לרחב"א דמוקי מתני' בברי וברי וא"כ האיך קתני בבא דאחד גדול כו' הממע"ה הא מתני' מיירי דיש עדים דאחד מהן נגח כדפי' ולא פחות הקטן נגח וא"כ ישבע מיבעי ליה דרחב"א אית ליה דהעדאת עדים מחייב שבועה אלא ע"כ יסבור דמתני' מיירי בענין דהוי הילך והיינו ע"כ כר"ע דאמר יוחלט דלר"י לא שייך הילך כמובן וא"כ נישב לן קושית התוס' ועיין וכל הנ"ל תליא אי אמרינן בשוורים הילך וזה תליא באשלי רברבי דהנה הש"ך בחו"מ סימן שצ"ט ס"ק ב' ובסימן ת' ס"ק ז' כתב דלא אמרינן בשוורים דמתני' הילך וראיתו מריש פרק הפרה מקושית התוס' ד"ה דאפילו שהקשה שם אמאי לא אמרינן מתוך שאינו יכל לישבע משלם ע"ש ומדייק הש"ך מדלא תירצו דמיירי הכא כגון שהשור הוא בעין קמן והוי הילך ולמאי דמוקי שמואל בב"מ דף ק' בעומדת באגם א"כ הוי הילך ולהכי פטור משבועה אלא ע"כ סברי התוס' דבשוורים לא אמרינן הילך ולפי דבריו ליתא כל דברינו כמובן אך הבעל המים עמוקים השיג על הש"ך ומחלק בין שוורים דפרק הפרה לשוורים דמתני' דבפרק הפרה מיירי דהשור שוה יותר ממה שהזיק וא"כ לא נוכל לתת להניזק שור בלא שומא א"כ לא הוי הילך אבל באחד גדול ואחד קטן המזיק אומר קטן הזיק ולא שוה כדי