אמרי שמואל א קב

דרבא גופיה לא ס"ל הא דמבעה לשינו וא"כ הדרא קושית הח"צ לדוכתיה על התוס' ד"ה פרט לב"ד הדיוטות ותירוץ ראשון שכתבתי נ"ל עיקר לפענ"ד

שם דף כ"ו ולא תהא שן ורגל משלם רק ח"נ כו' הקשה מהר"מ ומהר"מ שיף דהיכי בעי למילף דשו"ר לא ישלם רק ח"נ דמדבעי הלכתא ג"ל בצרורות דאינו משלם רק ח"נ א"כ מסתמא בשו"ר משלם נ"ש דאל"כ אמאי בעי בצרורות הל' ג"ל דאינו משלם רק ח"נ עכ"ל ולפענ"ד לא ק"מ די"ל דלהכי בעי בצרורות הל' ג"ל דאינו משלם רק ח"נ אף דשו"ר ג"כ אינם משלמים רק ח"נ משום דאי לא הו"א דבצרורות פטור לגמרי דהוי גמרינן מכופר כי היכי דבכופר אף דבקרן ורגל איכא כופר מ"מ בצרורות ליכא כופר כדמשמע מהגמ' דף מ"ד דפריך הגמ' ואכתי צרורות נינהו ופטור מכופר ה"נ דאי לא הוי לן הלמ"מ דצרורות אינו משלם רק ח"נ הו"א אף דבכולהו חייב מ"מ בצרורות פטור להכי אתי הל' גמ"ל למימר דאינו פטור לגמרי וח"נ משלם. ובסגנון זה אמרתי לישב מה שהקשה מהר"מ ז"ל על רש"י ז"ל בדף ג' ע"ב דהנה מהר"מ הקשה אמאי פריך הגמ' ואמאי קרי לה תודר"ג למ"ד פלגא נזקא קנסא הו"מ למימר דלהכי קרי לה תודר"ג משום דממונא הוא עכ"ל ונראה לפע"ד לישב זאת משום דזהו ידוע דעל קושיא הראשונה שבגמ' ואמאי קרי לה תודר"ג לק"מ דקושיא ראשונה אזלי אליבא דר"פ ור"פ הא סבר דפלגא נזקא ממונא רק הקושיא של מהר"מ יהיה על קושית הגמ' השניה דפריך לרבא דמיבעיא ליה אי מגופו אי מעליה אמאי קרי לה תודר"ג ועל זה יהיה קושיא של מהר"מ שפיר משום דרבא סובר פ"נ קנסא דף פ"ד ע"ב ע"ש וא"כ ישאר לדידיה שפיר קושיתו אימא דלהכי קרי לה תודר"ג משום דממונא הוא. אבל באמת נוכל לומר דזה לא קשה כלל משום דכל קושית הגמ' אינו רק אי צרורות מגופו משלם אבל אם נאמר דצרורות מעליה משלם לא קשה כלל ואמאי קרי לה תודר"ג משום דמשלם מהעליה אלא ע"כ דכל קושית הגמ' הוא רק אי נימא דצרורות מגופו משלם א"כ ליתא לקושית מהר"מ דהקשה אימא דלהכי קרי לה תודר"ג משום דממונא היא ז"א דנוכל למידחי דלקרי לה תולדה דקרן משום דמגופו הוא וכיון דדמי לרגל בחדא ולקרן בחדא א"כ לקרי לה שם בפני עצמה

מקשים העולם לרבא דמיבעי' ליה אי צרורות מגופו משלם או מעליה משלם איך יכול לסבור דצרורות מגופו משלם א"כ לא יהיה לדידיה הקו"ח דעביד הגמ' בדף כ"ו ולא תהא שו"ר חייבת ברה"נ אלא ח"נ מקו"ח דקרן כו' דאיכא למיפרך כקושית התוס' מה לקרן דין הוא שאין משלם אלא ח"נ שכן אינו משתלם מעליה והא ליכא לתרוצי לרבא כתירוץ התוס' צרורות יוכיחו שמשלם מעליה אפי"ה אינו משלם אלא ח"נ דכיון דלרבא יכול להיות דצרורות מגופו משלם וא"כ אייתר לדידיה הקרא דישלם ע"כ קושית העולם. ונלפע"ד לישב דרבא יסבור כר' ישמעאל דאמר בדף ז' ע"ב מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק וא"כ יכול להיות לדידיה קו"ח אחר היינו דשן ורגל ישלם מגופו כמו שאפרש דבשלמא לר"ע אין אנו יכולים לעשות הקו"ח דשן ורגל ישלם מגופו דכיון דדריש מיטב שדהו של מזיק היינו שצריך לשלם משדותיו של מזיק וא"כ מן העליה הוא אבל לר"י דדריש שצריך לשלם כמיטב שדותיו של ניזק אימא דמשלם מגוף השור שאכל כמיטב של ניזק ונעביד הקו"ח הכי ומה קרן שחייבת בר"ה מ"מ משתלם מגופו שור"ג שפטורה בר"ה אינו דין שמשלם מגופו והא ליכא למיפרך מה לקרן שכן קנסא לרבא דאית ליה בדף פ"ד ע"ב דפלגא נזקא קנסא] ואי מודה מיפטר משו"ה אקילו נמי שמשלם מגופו. זה אינו