אמרי שפר קלצ'קין נב

גיטין הראשונים יפסול הגט דהשתא, ועוד דהא כתב מהרי"ל דעיר שנתוסף בה נהר אין לחוש ללעז דגיטין הראשונים כו', והא דעיר שאין בה אלא בורות ואגמים לא יזכירם, היינו משום שאינן מפורסמין כל כך שנתחדשו כמו הוספת נהר והשתנות שם העיר, ועפ"י מה שביארתי למעלה, יש ליישב זה שאינו סותר לדברי המהרי"ל, דבהוספת נהר ליכא לעז שידוע שעתה הוא שנתוסף הנהר, אבל התם י"ל שלא נשתנה השם בהסכם, אלא שנשתנה המבטא בהמשך הזמן, וכיון דסרכייהו נקטי ואזלי וכותבין בגיטין שירון, אם יכתבו עתה שירוץ, יוציאו לעז על הגיטין הקודמין שכתבו שירון, הגם שכבר נקראת שירוץ, ועמ"ש הח"ס שם (חלק ו' תשו' מא) דכשלא נמנו לשנות שם העיר, אך מכח מבטא הלשון משתנית לאותיות שונות בכל דור ודור, יקום שם המפורסם בגיטין הקדמונים דבודאי חקרו וידעו מוצא הלשון, ומסתמא הבונה עיר הוא מחשובי מדינה המדבר צחות וסומכין ע"ז, ולזה כותבין בפפד"מ ורנקבורט וכדומה יע"ש ולענ"ד אין קפידא, אם השם הקדום מתאים יותר לצחות הלשון וכפי צחות הלשון מתאים יותר בימינו, לכתוב פראנקפורט, ועל שם מיסדיה הפראנקין נקרא מדינת גליא בשם פראנקרייך, והובא בפרש"י עובדיה כי צרפת הוא שקורין פרנצ"א וע' ערוך ערך גליא, הרי שגם בימי רש"י ז"ל נכתב בפ"א, וכן השם פראנק שהוראתו חופש הוא בפ"א], אלא שאין לשנות מגיטין הראשונים, שאז היה באשכנז המבטא יותר רפה, וע' תה"ד פסקים (סי' קמב) שנכתב מדינת ורנק"ן, ולפי שהמבטא משתנה מעצמו בהמשך הזמן, ואם יכתבו כמו שנקרא עתה, יש לחוש ללעז גיטין הקודמין, כיון שבאלו הימים לא נעשה התחדשות ושינוי ניכר, ואי אפשר לכתוב בשינוי ממה שכתבו איזה ימים מקודם, ומש"ה לא יוכלו לעולם לשנות ממה שנכתב בגיטין הקודמין, כיון שלא נתחדש שינוי ניכר רק במשך הרבה שנים, וכבר נכתבו במשך הזמן ההוא הרבה גיטין בסגנון אחד, משא"כ כשנעשה שם חדש עפ"י הסכם ופקודה, שידוע לכל שנשתנה עתם קריאת שם העיר, אמנם הג"פ הביא שם בשם תשובת מהרד"ך שכתב דבמתא ארטה דשמה היה לפנים קרנניא וכן כותבין שה קרנניא בגיטין, שיותר טוב לכתוב ארטה שהוא שם המפורסם עתה ולכלול שם קרנניא בוכל שום דאית לי ולאתרי, הרי דלא חייש ללעז גיטין הקודמין, הגם שכבר כתבו בה השם קרנניא גם אחר שנשתנית לשם ארטה, ואולי כוונת הרד"ך דיותר היה טוב לכתוב ארעה מתחלת הזמן שנשתנית שמה, והג"פ הביא בקצרה, ואין תשו' מהרד"ך בידי לעיין ולעמוד על כוונתו

ולכאורה יש מקום ליישב, דהתם שנשתנה בהסכמה השם לגמרי, דמדינא צריך לכתוב בגיטין השם החדש, מש"ה כתב הרד"ך דהגם שהם לא דקדקו בזה וכתבו שם קרנניא קדם, טוב לכתוב ארטה שהוא שם המפורסם עתה, דאין לחוש ז גיטין הקודמין שנכתבו שלא בדקדוק, ואינו סותר למ"ש התומת ישרים דאם אתה מצריך לכתוב שירוץ אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים, דשאני התם שלא נשתנה השם בהסכמה אלא שנשתנה המבטא, וא"כ עשו כדין מה שכתבו כמקדם, כיון שלא נתחדש בשום יום ושבוע שינוי ניכר, ורק בהמשך הרבה שנים נעשה השינוי לאט לאט, ומש"ה יש לחוש ללעז גיטין הראשונים שנכתבו כדין ובדקדוק, ועפ"ז לא נצטרך לומר כמ"ש הג"פ שמהרד"ך חולק על התומת ישרים, ויתיישבו הסתירות ואין מחלוקת בין הפוסקים בזה, וממילא היה מקום לומר דגם בנ"ד דמעת שנתחדשה הפקודה לכתוב ולקרות שמה בשם החדש היה מהראוי להזכיר שמה החדש בגיטין, ממילא אין לחוש ללעז הגיטין שנכתבו אחר שיצאה הפקודה, בשם הקדום שלא בדקדוק [ואין חשש לעז להגיטין שנכתבו קודם שנשתנית שמה, שהענין מפורסם, שזה איזה שנים שנשתנית שמה], ודוקא גבי עיר שנתוסף בה נהר, דמעיקרא נכתבה בדקדוק בלא נהר, הוצרך מהרי"ל ליתן טעם דל"ח ללעז, והגם שהביא הג"פ בשם תשו' הב"י דכל שכך היו כותבין ובאין משעה שנתיישבו א"צ לשנות ממה שהיו רגילין לכתוב אף אם נשתנה השם בהסכם ולא מאליו מצד המבטא שהביא שם שבעיר חלאב (אלעפא) וטריפול שכך נתפשטו שמם בעולה, כותבין בגיטין רק השם סינים וצובא, והשתנות שם צובא לחלאב אי אפשר שתהיה רק בהסכמה, כבר הרגיש בזה הח"ס שם, והכריח לחלק דשאני היכא שנשתנה בהסכמה ופקודה, כדמוכח מהא דבבל ובורסיף, וכבר נתבאר דליכא הוכחה מההיא דבבל ובורסיף, אמנם יתכן לומר סברא לחלק, דהתם נשתנה שם העיר לאט לאט, שהישמעאלים קורין אותה בשם חלאב, וכל שנתיישבו בה יותר ישמעאלים, נתרבו הקורין אותה בשם חלאב, ואחר שהיו כמעט כל תושביה ערביים, נקבע שמה החדש, ונשתנה קביעת השם לאט לאט, שבהמשך הזמן התישבו שמה הערביים, וממילא אי אפשר לשנות ממה שהיו רגילין לכתוב, דכיון שאתמול כתבו השם הראשון לא יתכן שהיום יכתבו השם החדש, וכן לעולם הוא כן, כיון שבא ההשתנות לאט לאט, וזה כוונת המכתב מאליהו, שהביא בח"ס, במה שרגילין לכתוב קונשטאנדינה ונקראת עתה בפי תושביה אשטנבלה [שמקדם היה שמה ביצאנץ, וקאנסטאנטין קראה בשם קאנסטאנטינאפל לאמר עיר קאנסטאנטין,, ובימי המכתב אליהו היו כל תושביה תוגרמים ונקראת סטאמבול] דג"כ נשתנה שמה ע"י תושביה, ולא ע"פ פקודת שלטונה, אבל כשנשתנה השם ע"פ הפקודה, ולא מצד התושבים, אפשר שיתחדש השינוי ביום אחד, שנראה וניכר ההתחדשות וליכא חשש לעז

ו) ועמ"ש הג"פ (סי' קכה ס"ק לא) בהא דאמרינן דאם יש מי שרוצה לזיין האותיות מוחין בידו, שלא יוציאו לעז על גיטין הראשונים, כהא דאמר בגיטין (דף ה) וכ"ת אעבד לחומרא נמצא אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים, והביא מ"ש התה"ד מה שנהגו האחרונים כמה חומרות בגיטין שלא נהגו בהם הראשונים, ומ"ש בתשו' הרשב"א על מה שנהגו להכשיר חתם סופר ועד כדברי הרי"ף, דטוב להזהירם שלא יהיו נוהגין כן מכאן ולהבא, ואע"פ שאמרו ביבמות באו ונתקן לצרות כו', וכתב הג"פ דהרא"ש חולק על הרשב"א, דהרא"ש כתב בכלל (מג סי' ו) דאע"פ שהרמב"ם כתב שאם אמרה מאיס עלי שהיו כופין אותו להוציא, ר"ת ור"י חולקים, וכיון דאיכא פלוגתא למה נכניס ראשנו לעשות גט מעושה שלא כדין כו' ועל להבא אני כותב, אבל לשעבר אם סמכו בימים הקדמונים על הרמב"ם מה שעשו עשו, הרי דלא חייש ללעז, וכתב הג"פ דהרא"ש מפרש ההיא דיבמות (דף יד) דקאמר רשב"ג מה נעשה לצרות הראשונות כלומר מה תיקון יש לממזרים שעברו, דאפילו נעשה תקנה שיהיו חולצות אכתי יאמרו שבני הראשונות שנתיבמו הם ממזרים, וכיון שלא יועיל התקנה יש לעמוד בסברת ב"ה דלא חולצות ולא מתיבמות, והרשב"א מפרש דקאמר דאם תעשה תקנה שיחלצו מה נעשה לצרות הראשונות שנשאו לאחרים בלא חליצה, ואתה מוציא לעז עליהם, ומוטב שלא נעשה תקנה זו כדי שלא להוציא לעז עליהם יע"ש, ולענ"ד מהתם לא מוכח מידי, דשאני התם שהלכה פסוקה כב"ה, ואין לחוש ולהחמיר כדברי ב"ש, וע' ברכות (דף יא) עשה כדברי ב"ש ת"מ כו' כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה יע"ש, אלא שרצו לתקן שיחלצו הצרות כדי שלא יפרשו ב"ש מהם, וכמ"ש האמת והשלום אהבו, וכיון דאי אפשר לתקן צרות הראשונות שנישאו בלא חליצה, אכתי יפרשו ב"ש מהם, ולא יועיל התקנה על להבא, וכיון שלא יועיל התקנה, יש לעשות כדברי ב"ה ואסור להחמיר כב"ש, וגם אי נפרש דהא דקאמר מה נעשה לצרות הראשונות, היינו משום שאתה מוציא לעז עליהם, אכתי שאני התם שאין ראוי להחמיר כדברי ב"ש, אלא שיש ענין שלום שלא יפרשו מהם, מש"ה במקום שיש חשש לעז אין לתקן זה, ובפרט שהצרות הראשונות שנישאו לשוק עשו כדין, שקודם התקנה לא היו צריכין ורשאין להחמיר ומש"ה יש לחוש שלא להוציא לעז עליהם, משא"כ היכא שמהראוי להחמיר כמו בחתם סופר ועד, אטו בשביל שלא נזהר עד עתה לא יזדהר בזה לעולם [וע' שבת דף לא], וכיון שהיה ראוי להחמיר גם מקודם אין לחוש כ"כ ללעז הגיטין שנכתבו שלא בדקדוק הראוי, ומ"ש המרדכי הובא בש"ע. שאין לזיין האותיות של שעטנ"ז ג"ץ בגיטין משום דא"כ אתם מוציא לעז על גיטין הראשונים, י"ל דהיינו דכיון שיש סופרים שאין יודעין לזיין כהוגן, ואם יזיינו האותיות יקלקלו הכתב לגמרי (כמ"ש הג"פ), ממילא כשאין מומחה שיודע לזיין, יש לכתוב לכתחלה בלא זיון,