אמרי שפר קלצ'קין נא

השם הקדום, כדי שידעו איך לכתוב בגט, ובלא"ה לא יתכן לומר דקמ"ל ר' יוחנן זה לענין כתיבת השם בגט, דהא במקומות שמסדרין גיטין, ידוע לאנשי המקום איך המנהג לכתוב, וכשלא נהגו להזכיר השם הקדום, דמש"ה צריך להשמיענו זה, הא ממילא כותב השם של עכשיו כמנהגם

ואין להוכיח מהא דקאמר במגילה (ד' ו) חמת זו טבריא ולמה נקרא שמה חמת על שום חמי טבריא כו' אמר רבא מי איכא למ"ד רקת לאו טבריא היא והא כי שכיב אינש הכא התם ספדי ליה הכי גדול הוא בששך ושם לו ברקת כו', ומדאינו מברר איך היתה נקראת מקודם, מגיטי נשים שנכתבין בטבריא, מוכח שאין מזכירין בגט השם הקודם, דז"א דאין הוכחה מזה, די"ל דהתם נעקר הישוב בינתים ומשעה שנתיישבה מחדש קוראין אותה בשם טבריא, ומש"ה אין כותבין השם הקודם, ורק הספדן במליצתו הזכיר השם הקדום ולעולם כשלא נעקר הישוב בינתים צריך להזכיר בגט קריאת השם הקדום, ועמ"ש הג"פ בשם תשו' הב"י דטבריא עכשיו נתיישבה מחדש, ולזה אין כותבין בה רקת השם הקדום, הכתוב במקרא

והנה מבואר בש"ע (סי' קכח ס"ק ז) דעיר שאין בה אלא בורות ואגמים לא יזכירם כלל, שלא לחלק בין גיטין שנכתבו קודם שנעשו להגיטין שנכתבו אחר שנעשו, ובב"ש שם (ס"ק יז) הביא מ"ש המהרי"ל שאם נתוסף נהר מחדש, כותבין הנהר ואין חוששין ללעז גיטין הראשונים, משום דשאני נהר שיש לו פרסום ובבאורי הגר"א שם כתב וז"ל אבל במהרי"ל כתב דאין לחוש לזה ממ"ש בבל בורסיף כו' ופרש"י לענין שינה שם עירו כו' ועוד דאין נ"מ כ"כ בנהרות כו' ודברי הב"ש דחויין הן עכ"ל, ויש ליישב דברי הב"ש דשאני נהר דיש לו פרסום, דכוונתו שמפורסם הדבר שעתה נתוסף בה נהר, ושלא היה בה הנהר מקודם, דממילא ליכא לעז על הגיטין הקודמין וממילא ה"נ כשיצאה פקודה לשנות שם העיר ליכא לעז, שהכל יודעין דעתה נשתנית שמה, ושמקודם היתה נקראת בשם אחר, ועפ"ז מבואר דהיינו דוקא כשכותבין שם העיר החדש, תיכף אחר שנשתנית שמה ע"פ הפקודה, דמפורסם לכל שעתה נשתנית שמה, וכהא דהתם שמתחילין לכתוב שם הנהר תיכף משעה שנתוסף הנהר, משא"כ בנדון דידן שכבר כתבו בה גיטין זה כחמשה עשר שנים אחר שנתחדש שמה בבתי הפקודות בשם נאוואמינסק, ובכ"ז כתבו בה השם מינסק ומינצק כמקדם, ממילא גם אי נימא שמפורסם לכל התחדשות הפקודה ושהכל יודעין שמקודם היתה נקראת גם בבתי הפקודות ובערכאות בשם הקודם, אכתי כיון שלא נעשה בה פתה שום התחדשות, אם יתחילו לכתוב עתה שמה החדש נאוואמינסק, יש לחוש ללעז הגיטין שנכתבו בהשנים האחרונות האלה אחר שכבר נשתנית שמה ובכל זאת לא הוזכר בהגיטין ההם, שמה החדש, וגם כבר נשתכח עתה פרסום התחדשות הפקודה, ויש שיחשבו כי מעולם נכתבה בערכאות בשם נאוואמינסק, וגם לפמ"ש הגר"א ז"ל דלהמהרי"ל אין לחוש גם בעיר שאין בה אלא בורות כו' וא"צ פרסום כ"כ, אכתי היינו דוקא התם שהתחילו לכתוב הבאר משעה שנעשית, משא"כ הכא, וכן הח"ס שכתב שאם הסכימו ע"פ פקודה לשנות שם העיר נעקר שם הראשון, היינו ג"כ דוקא אם יתחילו לכתוב תיכף כן, שאז יודעין דעתה נתחדשה הפקודה ושמקודם לא נקראת כן וגם לא דמי נ"ד לנידון הח"ס, דהכא, כפה"נ ממכתבו, רוב אנשי המקום קורין אותה בשם הקודם, ומ"ש רו"מ תקנה לחשש הלעז שיכריזו ויפרסמו במכה"פ, שמעתה יכתבו השם נאוואמינסק, כבר מצינו דקאמר ביבמות (דף ל"ו) דאיכא דשמע בחליצה ולא שמע בהכרזה, וכן מוכח מדברי מהרי"ל שלא כתב שיפרסמו בהכרזה, והביא הוכחה ממ"ש בבל בורסיף כו', הגם דאפשר שהכריזו שנשתנה השם, וי"ל דלא מהני הכרזה אלא לפרסם השם החדש על להבא, אבל הכא אין תועלת בהכרזה, שגם בלא הכרזה יודעין שנכתבת בבתי הפקודות בשם נאוואמינסק ושנקראת ג"כ כן אלא שיש חשש לעז על הגיטין שנסדרו מקודם, ואפשר דל"מ הכרזה להפקיע הלעז על הגיטין הקודמין

ד) ובגוף מ"ש מהרי"ל שאין נפקותא בענין הנהרות כמ"ש רבי' שמחה, כתב בתשו' מיימוני (סי' כב) דאע"ג דאמר שוירי מתא דעל רכיש נהרא, מצינו ביבמות פ' האשה שלום ההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתוב ביה בצד קלניא מתא אנא דלונאי פטר ותריך את פלניא אתתי והיה בהם נהרות ואינו מזכירם, וקשה לפ"ז הא דקאמר בגיטין (ד' כז) ואפילו במקום שהשירות מצויות והוא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת, דאלת"ה קשיא דרבה אדרבה דההיא גיטא דאשתכח בב"ד דרב הונא והוה כתיב ביה בשוירי מתא דעל רכיש נהרא וא"ר הונא חוששין לתרי שוירי כו' נפק דק ואשכח דתנן כל מעשה ב"ד ה"ז יחזיר, והא ב"ד דרב הונא דכמקום שהשיירות מצויות דמי וקא פשיט יחזיר אלמא אי הוחזקו שני יב"ש בעיר אחת אין ואי לא לא, והשתא קשה דנימא דשאני התם שכתוב גם סימן שם הנהר ולא חיישינן לתרי שוירי דעל רכיש נהרא [כעין הא דקאמר דמהו דתימא ליחוש דלמא אתרמי שמא כשמא ועדים כעדים קמ"ל], אבל גט שכתוב בו שם העיר לבד בלא שם הנהר, חיישינן כשהשירות מצויות אפי' כשלא הוחזקו שני יב"ש בעיר אחת, דדלמא יש עיר אחרת ששמה כזו, ויש בה אדם אחר ששמו ושם אשתו כזה, והא דפשט רבה מהא דתנן כל מעשה ב"ד ה"ז יחזיר, הא מצי הש"ס לומר דמוקי לה דאשתכח אבראי שאין שיירות מצויות, כדמוקי אליבא דר"ז בב"מ (דף יח), [או שכתב עוד סימן אחר כגון בצד קנוניא מתא], ומש"ה יחזיר הגם שלא כתב שם הנהר, ופשיט רבה דכי היכו דכשאין שיירות מצויות ל"ח לחשש רחוק שמא נפל מאיש שבא ממקום אחר, ה"נ לא חיישינן אף בשיירות מצויות כשכתוב גם שם הנהר, משום דהוי ג"כ חשש רחוק לחשוש שהוא מעיר אחרת ששמה כשם העיר הזאת, ושגם שם הנהרות שווין, וא"כ מוכח מדנא דת, הש"ס הכי, שאין כותבין גט בעיר בלא צירוף שם הנהר או סימן אחר, דהשתא שפיר מוכיח מזה הש"ס דאפי' במקום ששיירות מצויות לא חיישינן כשנח הוחזקו שני יב"ש בעיר אחת, כיון שגם המשנה דהמביא גט כו' מיירי כשכתבו שה הנהר וכה"ג, ובב"י הביא בשם תשובת הר"ן שאע"פ שלא כתבו שם הנהרות אין בו חשש פסול, שאם נחוש לשני שוירי כשלא הוזכרו הנהרות, אף כשהוזכרו הנהרות לא הוציאנו מידי ספק דשקלינן וטרינן אי חיישינן לתרי שוירי דיתבי על רכיש נהרא אצמא אין הזכרת הנהרות מוציאנו מידי ספק, וקשה דהא י"ל דדוקא התם אסיק דל"ח לתרי שוירי לפי שהיה כתוב גם שם הנהר, ומדמה לה להא דמעב"ד יחזיר כמו שנתבאר

וכן מוקשה מה שהוכיח בתשו' מיימוני מההיא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתוב ביה בצד קלניא מתא ואינו מזכיר שם הנהר, דהא י"ל דנהי דבנהרדעא היה נהר כדאמר בקדושין (דף ע) דקם אטמא בנהר מלכא, מ"מ לפום דפרש"י ד"ה בצד קלוניא מתא, שם עיר, ליכא הוכתה שבעיר קלוניא היה נהר, וגם לפמ"ש הרמב"ן במלחמות שם דמקום היה בעיר נהרדעא ונקרא מוצא ולפיכך היה כותב בצד קלוניא דמתא, ואע"פ שבעיר עצמה נמצא ושם נכתב, אמרו תבדוק נהרדעא כולה שהיא הרבה עיירות עד היכא דסגי קבא דנהרדעא, ונראה שכוונת הרמב"ן הוא להא דאמר בסוכה (דף מה) מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא, תנא מקום קלניא הוה, ותנא דידן מ"ט קרי ליה מוצא איידי דמיפק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא, ולפ"ז שם העיר הוי נהרדעא, והזכיר לסימן שנכתב בצד קלוניא דמתא, וא"כ י"ל דמש"ה לא הוצרך לכתוב שם שם הנהר לפי שכבר כתב סימן אחר שהוא בצד קלניא, משא"כ כשכותב שם העיר לחוד, י"ל שצריך לכתוב שם הנהר לסימן, וגם י"ל שצד קלוניא דמתא היה רחוק חוץ לעיבורה של הנהר וגם לא היו מסתפקין ממנה שם, וכיון שיש לצד קלוניא חשיבות מקום בפ"ע, אינה נגררת אחר העיר לכתוב בה שם הנהר הרחוק ממקום הכתיבה, ובמק"א הארכתי בדברי התשו' מיימוני בזה

ה) ועמ"ש בגט פשוט (סי' קכח ס"ק כו) בשם ספר תומת ישרים, על עיר שקורין אותם עתה שיריץ ושמה לפנים שירון וכן כותבין בגיטין וסירכייהו נקטי ואזלי, אם אתה מצריך שיכתבו שיריץ, אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים ואדרבה אם הוה כתוב שירין הוה פסלינן ליה כי היכי דלא סיפוק לעז על גיטין הראשונים, ותמה הג"פ דצא אשכחן דמשום דלא תיפוק לעז על