אמרי שפר קלצ'קין יט

לרעך כמוך ורבנן לטעמייהו מפרשי שהיא רעה בעיניו ממש משום דסד"א שמחוייב ליעדה ואח"כ יגרשנה כשירצה דהא לרבנן מגרשה גם כשלא מצא בה ע"ד, ומש"ה אצטריך קרא שא"צ ליעדה כשאינה מוצאת חן בעיניו, ולפ"ז לא מצי סבר רב כר"א, אמנם הא קאמר הש"ס דר"מ לפסולין נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לר"א וגם גוף מ"ש המהרי"ט מוקשה, דאטו לא אצטריך קרא אלא להכי, ובלא"ה אצטריך קרא דאם רעה בעיניו [ולא משמע לומר דדייק מדלא כתיב אם לא יעדה והפדה), ולכאו' י"ל דדייק מדלא כתב בלשון אם לא יחפוץ ליעדה או בלשון לא ייעדנה וכתב בלשון אשר לא יעדה בלשון עבר, ודייק מזה שמוכרה לפסולין ומש"ה קאמר בלשון עבר שאם מתחילה בשעת מכירה לא היתה ראויה לו הגם שהיתה ראויה לו אח"כ כגון שהיה כה"ג באלמנה או בעולה ובין כך נעשה כהן הדיוט מ"מ כבר לקחה מתחלה שלא ליעדה והפרה וגו', ואס"ד דאם רעה בעיניו היינו שאינה מוצאת חן בעיניו, אינו נופל בזה כ"כ לשון עבר משום דמה בכך שלא מצאה חן בעיניו בתחלה אם אח"כ מוצאת חן בעיניו, ומה בכך שלא יעדה מתחלה שעדיין יכול ליעדה כיון שעדיין לא כלה הזמן מדכתיב והפדה, ולפ"ז י"ל דר"א לטעמיה דסבר יש אם למסורת ולפמ"ש התוס' ד' י"ח ד"ה ר"א לדידיה הוי לא באל"ף אבל אליבא דר"ע דסבר יש אם למקרא ודקרינן לו יעדה בוי"ו ושפיר נופל בזה לשון עבר, תו לא מוכח לדידיה שמוכרה לפסולין משום דיש לפרש דאם רעה בעיניו היינו כפשוטו שאינה מוצאת חן בעיניו

ועפ"ז יתכן לבאר הא דקאמר בירושלמי מה מקיים הדא תניא לאמה מוכרה אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט כו' לית ליה לרבי שפחות אחר אישות מה מקיים הדא תניא לאמה א"ר מתנייא תיפתר שהיה נשוי לאחותה, ולכאו' תמוה דהא מצי לאוקי בשאר פסולין כגון פסול דנתין וממזר, ועפי"ז י"ל דע"כ מוקי בפסול כזה שלא היתה ראויה לו בשעת מכירה, ואח"כ בשעת פדייה היא ראויה לו, ומשכחת זה באלמנה לכה"ג שנעשה אח"כ כהן הדיוט והיא ראויה לו אח"כ, ולפום דקאמר שאין מוכר בתו לשפחוח אחר אישות מוקי לה שהיה נשוי לאחותה ואח"כ מתה אשתו והיא ראויה לו אח"כ, ומדוייק לשון הירוש' שהיה נשוי ולא קאמר שהוא נשוי, וכן הא דקאמר שהיה נשוי לאחותה ולא בשאר פסולי קורבא, וקצת י"ל דרב לטעמיה דסבר ביבמות (ד' צג) דהאומר לחבירו שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה ודמקנה דשלב"ל ודחל היעוד על אותה שעה שתהא ראויה לו ודממילא גם למ"ד דמעות הראשונות לקידושין ניתנו שייך חלות היעוד, וקאמר אשר לא יעדה דמ"מ כשלא היתה ראויה לו מקודם והפדה, ודמש"ה נפקא ליה לפסולין מהיכא דנפקא לר"א דר"מ לטעמיה שמקנה דשלב"ל. ואצטריך קרא

ועמ"ש התוס' בכתובות (דף מז) ד"ה השתא, דאמאי אצטריך בערכין (דף כט) למילף מק"ו דאין אדם יכול למכור את בתו כשהיא נערה דהשתא מכורה כבר יוצאה שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר דתיפוק ליה מהכא דאין יכול למוכרה מדאצטריך לאמה דאי יכול למוכרה מאי צריך קרא פשיטא דהשתא זבוני מזבן לה מע"י מיבעיא, ותירץ בת"י דאי לאו ק"ו דערכין ה"א דמצי מזבן לה ולאמה אצטריך לנערה שנתארסה ונתגרשה שאינו יכול למוכרה, והנה עפ"ז יתכן ליישב לענ"ד מה שהקשו התוס' בערכין (ד' כט) דפריך הש"ס לרב דמוכר שדהו בשנת היובל עצמה מכורה ויוצאה ולא אמר ק"ו מה מכורה כבר יוצאה כו' דהתניא יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אמרת ק"ו ומה מכורה כבר יוצאה כו'. ומשני התם לא הדרא מזדבנא דאין אדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות, והקשו התוס' דהא פלוגתא דתנאי היא ועפמ"ש י"ל לפום שהקשה בת"י בשם הר' ידידיה דהא לא אצטריך קרא לנערה שנתארסה ונתגרשה מדאצטריך בבגדו בה, וא"כ ההכרח לומר כר"ש דכשם שאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות כך אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות ולדידיה לא מוכח מדאצטריך קרא דבבגדו בה דדלמא אתי קרא לשפחות אחר שפחות, וא"כ שפיר קאמר הש"ס לרב דהתם לא הדרא מזדבנא דרב גופיה הוא דאמר הדרש דמה אמה מע"י לרבה כו', ומוכח דהך ברייתא דיכול ימכור את בתו נערה כו' ס"ל דאין מוכר בתו לשפחות אחר שפחות, דאלת"ה הא בלא"ה אין יכול למוכרה מדאצטריך לאמה דל"ל דאצטריך לנערה שנתארסה ונתגרשה מדאצטריך בבגדו בה, ומיושב בזה הא דקאמר בקדושין (ד' ד) ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות ולכתוב רחמנא נערות ולא בעי בגרות כו' הכא חד גופא היא כי נפקא לה בנערות בגרות מאי בעיא גביה, והקשה הפנ"י דלרב דהא דאמר ק"ו מה מכורה כבר יוצאה כו' היינו משום דלא הדרא מזדבנה וא"כ להנך תנאי דס"ל דמוכר ושונה לשפחות אחר שפחות משכחת שמכרה בנערות. ואי פריך דוקא לאינך תנאי ואמוראי יקשה דא"כ למ"ד מוכר ושונה נימא דזבינא דאילונית לא הוי זבינא, דדוקא לפום דקאמר דבגרות מאי בעיא גביה לא נצרכה אלא לעיקר זבינא דאילונית, ועפמ"ש מיושב דלכ"ע אין יכול למכור בתו בנערותה, דלמ"ד שמוכר בתו לשפחות אחר שפחות נדע מדאצטריך קרא דלאמה, דהא ל"ל דסד"א דאצטריך קרא לנערה שנתארסה ונתגרשה, דז"א מדאצטריך בבגדו בה כיון דקרא מיירי רק בשפחות אחר אישות ולא בשפחות אחר שפחות: סימן ש לחכם אחד

קבלתי מכתבו דבר. מה שכתב בישוב קושיית הגרע"א בב"ק דף י"ב) בתוס' ד"ה אנא מתניתא ידענא שכתבו דלקמן דקאמר להך לא דאמר עבדי כמקרקעי דמי למה לי עומדין בתוכה, הא אמר שמואל מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן, למ"ד נמי כמטלטלי דמי הו"מ למיפרך דהא לא חשיב כמטלטלי אלא לענין מילי דרבנן, ותמה רע"א דהא לקמן כתבו התוס' בד"ה למה לי עומדין בתוכה, פי' ע"כ לא מטעם חצר קנה, דסתם עבדים אין משתמרין לדעתו ואפי' עומד בצד שדהו והוי עבד כצבי רץ כדרכו, ומטעם אגב נמי לא קנה דקרקע אין נקנית אגב קרקע כו', אלא ע"כ הא דקני היינו מחמת דחשיב כמחובר, וא"כ אפי' אין עומדין בתוכה נמי דהוי כעשר שדות בעשר מדינות כו'. וא"כ לא מצי פריך למ"ד עבדי כמטלטלי דמי, דממילא י"ל דעבד לא הוי כמחובר לקרקע, ואי עומדין בתוכה קני מדין אגב, וכשאין עומדין בתוכה לא קני מדין חזקה, הגם דלענין מילי דאורייתא הוי כקרקע מ"מ לא הוי כמחובר, ומ"ש מע"ל לתרץ דא"א לומר דקנין דרבנן חמור מקנין מה"ת) תמוה דלענין קנין ל"ש קולא וחומרא, ושפיר י"ל דכיון שנחשב כמטלטלי לענין דרבנן קנה אג"ק

וליישב דברי התוס' נלע"ד, דמה שהוצרכו התוס' להוכיח דהא דקני היינו משום דחשיב כמחובר, היינו משום דקיימינן התם להך לישנא דכ"ע עבדים כמקרקעי דמי, והא דקתני החזיק בעבדים לא קנה מטלטלין משום דבעי' קרקע דומיא דערים מצורות ביהודה דלא ניידי וכיון דכבר אסיק אדעתיה לחלק בין קרקע דלא ניידי, יקשה דמאי פריך מהא דהחזיק בקרקע לא קנה עבדים, לזה הוצרכו להוכיח דמדקנה כשעומדין בתוכה מוכח דחשיב כמחובר משא"כ להך לישנא דא"ר איקא בריה דרב אמי עבדי כמטלטלי דמי, והא דתניא החזיק בעבדים קונה מטלטלין בעודן עליו ובכפות, ולא ניחא ליה לאוקי דעבדי כמקרקעי דמי', הגם דלענין מה"ת נחשב כמקרקעי, ומוכח מזה דס"ל להך לישנא דאי עבדי כמקרקעי דמי היה קונה מטלטלין אגביה הגם דניידי, ולא ס"ל דבעינן דומיא דערים מצורות שביהודה דלא ניידי ומש"ה הוכרח לדחוק ולפרש בעודן עליו ובכפות ולא מצי מוקי כל"ק דכ"ע עבדי כמקרקעי דמי, ושפיר כתבו התוס', דא"כ הו"מ למיפרך דנהי דעבדי כמטלטלי דמי מ"מ לענין דינא דמה"ת הוי כמקרקעי וא"כ יקנה אפי' אין עומדין בתוכה משום הא דשמואל, דלפ"ז להס"ד לא מחלקינן בין קרקע דניידי, וא"כ גם בלא הכרח מהא דקנה עומדין בתוכה, הו"מ למיפרך שיקנה אף כשאין עומרין בתוכה: