אמרי שפר קלצ'קין קלב

וכשהוא מחכך נימוס, וכיון שתחלתו ע"י חולי שהוא ביד"ש קרי לה הך תנא ביד"ש, היינו בשיטת ר"י בר בון דמה ממזר ביד"ש כו', והיינו כשיש ענין שיתיף ביד"א, ויל"פ ג"כ שע"י חיכוך בידיו עלת חטטין ומזה בא החולי שגרם קלקולם ובא מתחלה ביד"א בגרם החיכוך, וכ"ז להירושלמי לשיטת הברייתא השנייה שגם ביד"ש פסול אבל לברייתא ראשונה וביותר לשיטת הבבלי דממזר נחשב ביד"א ודביד"ש כשר, כשר כשתחלתו ע"י חולי גם כשגרם מתחלה ע"י חכוך, ועפ"ז מבואר דמ"ש הרא"ש דמשמע בירושלמי דלקוי שע"י חולי חשיב ביד"א הויא בירושלמי בפלוגתא, ולשיטת הבבלי חשיב לה ביד"ש, וגם כשחלה בפשיעתו ע' ב"ב (דף קמד) וכתובות (דף ל) אינו אלא גרמא ולא דמי לממזר שביד"א בפועל (וע' תוס' ר"ה דף ט"ז ואה"ע סי' קנו), ובזה מיושב מ"ש היש"ש דמוכח מהירוש' כפי' הרמב"ם דע"י חולי חשיב ביד"ש, ותמה הקרבן נתנאל דהא בירושלמי מפורש להיפוך דהא דקתני ברייתא דביד"ש פסול איירי שעלתה חטטין באברי זרע והומסו או נחתכו ע"י אדם, ועפמ"ש מיושב דכיון דחשיב לה לביד"ש אלא דס"ל להך ברייתא דגם כה"ג פסול ממילא נשמע דלשיטת הבבלי (וברייתא קמייתא דירושלמי) גם כה"ג כשר, דגם זה הוי בכלל ביד"ש

ועמ"ש הח"ס (אה"ע ת' יז) בהא דפריך הש"ס ביבמות (דף עט) מכדי שמעינן לר"ע דאמר חייבי לאוין כו' דקשה אמאי לא מתרץ הגמ' דמיירי ע"י חולי או ששתה כוס עיקרין לפמ"ש התוס' בסוטה (דף כו) דרשאי לקיימה, ויש לתרץ דמהמבואר במשנה לחלק בין ס"א לס"ח ולא חלקה המשנה בין כשהיה לו שעה"כ [דהא גם ס"ח משכחת שהיה לו שעה"כ וכמ"ש שלא נעשה בעלה ס"ח שעה א' קודם למיתתו, ומתני' הוא דמיירי כשלא ראה שעה א' בכשרותו], מוכח דמתני' קמ"ל דגם ס"א דהוי חייבי לאוין וגם אי מיירי שנשא אחיו כו' עכ"פ חמיר שאסור בישראלית] חולץ וחולצין לאשתו, וכן קמ"ל דהגם דס"ח מותר בקהל מ"מ כשלא היה לו שעה"כ לא חולץ ולא חולצין לאשתו, ומש"ה שפיר מכריח הש"ס דמיירי בס"א שהוא מחייבי לאוין, ולא בשתה כוס עקרין וכה"ג שמותר בקהל דא"כ ליכא רבותא בזה, וא"כ הדר יקשה על לשון המשנה שהזכירה חילוק בין ס"א וס"ח ולא כתבה בלשונה העיקר דכשהיה לו שעה"כ חולץ כו' [וע"י חולי דהוי ביד"ש אינו בכלל לשון ס"א]

וע' סוטה (דף כו תד"ה אשת) שהקשו וז"ל רש"י פי' בס"ח ולא בס"א שאסור לקיימה ולא ידעינן מנלן דס"א כגון ששתה כוס עקרין דאסור לקיימה, אי משום האי ברייתא דמייתי ביבמות (דף כ) פ"ד וכ"ש ס"א והזקן כו' אסור לקיימה, הא קתני נמי זקן וכי זקן אסור לקיים אע"כ אפ"ד וכ"ש קאי יע"ש, ואפשר ליישב פרש"י דמכריח דקאי נמי על סריס אדם, דאלת"ה יקשה למאי נקיט ס"א דהא כיון דקתני דפ"ד וכ"ש שאסור לקיימן או חולצין או מייבמין, נדע במכ"ש דס"א שמותר לקיימה חולצין ומייבמין ובשלמא זקן אצטריך למתני ולאשמועינן דהגם שרשאי לקיימה והוא בר אישות מ"מ מצותן לכתחלה בחליצה [גם בזמן שהיתה מצות יבום קודמת] אלא שאם בעלו קנו, אבל הא דקתני ס"א הוא מיותר דהא נדע לה במכ"ש מזקן שמצותן בחליצה, ועכצ"ל דקמ"ל דגם ס"א אסור לקיימן, וכן פרש"י ד"ה אסור לקיימן לאו אזקן קאי, ומפרש דקאי נמי על ס"א ומשמע דה"ה כשהוא ע"י השקאת סם וגרמא, אמנם לכאורה אין הכרח לומר דלפרש"י אסור לקיימה כששתה כוס עיקרין, והא דלא ניחא לפרש"י לפרש דאשת סריס שותה היינו כששתה כוס עקרין, י"ל דהיינו משום דקאמר הגמ' פשיטא מהו דתימא מבלעדי אישך אמר רחמנא והאי לאו בר הכי הוא קמ"ל, וס"ל לפרש"י דלא מצי מיירי בשתה כוס עקרין, דא"כ פשיטא דהוי בכלל מבלעדי אישך שהוא רק כזקן שנחלש כח הולדה, והח"ס כ' דשתה כו' לאו בר שכיבה הוא, ולכאורה י"ל דאדרבה הוי רק כזקן (והמשנה למלך פ"ב מסוטה הק' דהא י"ל כשנשא גיורת שפ"ד מותר בה, וי"ל דלא בעי אוקי בפלוגתא וע"ש מהראב"ד פ"ה דעדיות דמשמע שיהו שווין דכתיב אליהם), ומדקאמר דאין לך אשה שכשרה ליבם שלא נעשה בעלה ס"ח שעה א' קודם למיתתו מוכח דה"ה כשא"ר לשכיבה, וליכא למימר דכיון דגוסס ביד"ש חשיב כמת (ע' נזיר דף ב' ודף מ"ג וקדושין דף ע"ת סנהדרין דף ע"ח ובספרי אה"ר סי' מ"ב ועמ"ש התוס' ב"ב דף קע"ה וע' פסחים דף ע' ודף צ"ח ותוספתא פ"ה דעירובין וטוא"ח סי' שע"א) פשיטא דהוי אתחלתא דמיתה ולא פריך הס"ד אלא ממה שנעשה ס"ח קודם הגסיסה, ואז אפשר שראוי לשכיבה, דז"א דהא קאמר התם דלר"א פירוקא דרבא פרכא היא דהא ודאי סריסות של מיתה אין לו רפואה כו' יע"ש, וא"כ ליכא לפרש דמיירי מקודם גסיסה דהא רוב חולין לחיים ויש לו רפואה, ומוכרח לומר דפריך הש"ס שנעשה ס"ח סמוך למיתה ממש שהוא גוסס [ולשון הש"ס שעה אחת לאו דוקא שעה ממש וע' לעיל סי' נו], ודגם כשא"ר לשכיבה חולץ, דל"ל דקאמר רק לענין שחולצין לאשתו, דז"א דהא פריך אמאי חולץ אפי' היתה לו שעה"כ אקרי כאן להקים כו' וע"ז קאמר דא"כ אין לך אשה כו', הגם דמזה מוכח רק שחולצין ומיבמין לאשתו ולא מוכח דאיהו נמי בר חליצה כשהיה לו שעה"כ הגם דהשתא לאו בר הקמת שם הוא, ועכצ"ל ל דכיון דקאמר שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ואין לי לפרש ושמע כן בקבלה, וממילא כיון דמוכח דכשהיה לו שעה"כ חולצין לאשתו מוכח דקאי עילויה מ"ש שחולץ וחולצין לאשתו ודה"ה כשא"ר לשכיבה (ע' ירושלמי שבת פ"ג ה"ג אם תראה סריס מחבק כו' וע' שבת (דף קי"ב קנ"ב) ופריך מכדי שמעי' לר"ע דאמר חייבי לאוין כו' דכיון שהיה בלאו אם היה ראוי לשכיבה לאו בני חליצה ויבום נינהו (והגם דאח"כ דחי דהתם כחישותא כו' צ"ל כמ"ש, והגם דמ"ש לא מיבם מיירי בבר שכיבה ע' דנ"ג ד"ה שאנסוהו, כולל כל גווני)

עוי"ל דכששתה כוס עקרין אינו בכלל ס"א ומודה רש"י שמותר לקיימה, והא דפרש"י בסוטה דלא מיירי בס"א שאסור לקיימה, היינו משום שע"י כוס עקרין אינו בכלל ס"א, והא דקתני ברייתא פ"ד כ"ש ס"א והזקן י"ל דפרושי מפרש לה איזהו פ"ד וכ"ש כשהוא ס"א, היינו ע"י אדם, אבל ע"י חולי ויד"ש מותר לקיים (וכן הא דאו חולצין כו' הוי דוקא בס"א), ומיושב הא דפרש"י דאסור לקיימן לאו אזקן קאי, וקאי שפיר עלה דס"א שאינו ענין בפ"ע אלא שמפרש דפ"ד היינו ביד"א דוקא, והא דפרש"י דף כ' וז"ל ס"א שס"א ולא מחמת חולי נסתרס מאליו והוי בלאו דבכלל פ"ד וכ"ש הוא כו', ג"כ י"ל דמפרש לה דהך ס"א היינו פ"ד וכ"ש וא"ש בפשוט הא דלא מוקי (דף עט) ע"י כוס עקרין דז"א בכלל ס"א (ואולי יש לו רפואה), וא"כ צ"ל דס"ל לפרש"י דגם פ"ד וכ"ש שע"י חולי בבציו (ולאו דוקא ע"י חולי כללי בגוף) חשיב כביד"ש, וממ"ש התוד"ה פ"ד וכ"ש וס"א, פי' ס"א לאפוקי ביד"ש שלא היה שעת הכושר, ומתחיל דיבור התוס' בפ"ד ולא בס"א משמע קצת דס"ל ג"כ דפרושי קמפרש, אך בסוטה לא פירשו כן (ועמ"ש דפ"ד מותר בנתינה כו' דהאי דלאו בר אולודי לא גזרו ביה רבנן, ודכשמוליד אינו פ"ד) ועכ"פ כיון שכתבו התוס' והרא"ש שאנו רואין בנ"א שנכרת מהן ביצה א' ומולידין כו' ובפרט ע"י אופני הכריתה ותחבולות הרופאים בזמנינו, ולהתוס' ורמב"ם ורוב הפוסקים מפורש להיתר וגם להרא"ש י"ל כן כמ"ש למעלה (ועמ"ש לעיל סי' מה) ובודאי יש להתיר בנ"ד, וכמו שהביא כת"ר להתיר בשם הגאונים האחרונים זצ"ל בתשובותיהם. והנני ידידו דו"ש והצלחתו מברכו בכל טוב אליהו קלאצקי סימן עה ב"ה יום ה' ט"ו אייר תרנ"ד מאריאמפאל ה' ישפות שלום וברכה לכבוד יד"ג הרב הגאון המפורסם לשם ותהלה חריף ובקי בחדרי תורה כש"ת מוה' משה נחום נ"י ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא (פלך קיעב) בעהמ"ח ספר שו"ת מנחת משה. אחד"ש הטוב באהבה, יסלח נא מעכת"ה אשר אחרתי להשיב