אמרי נועם (הגר"א) צט

עבדין מישחא ובענפוהי נייחן כל בריחי דמפרבא הוא על דרך] הפסוק אשרי האיש כו' כי אם בתורת ה' חפצו כו' והיה כעץ שתול על פלגי מים כו' וכל אשר יעשה יצליח כו' כי ד' מדות באדם א'. הוא רשע ובעל עבירות והוא גרוע מכולם ב'. שאינו עושה עבירות ולא מצות רק שעוסק בתורה. ג'. שגם אינו לומד רק שישנו במדות טובות ודרך ארץ וזה נקרא לץ (כמ"ש באבות פ"ג שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים). ד'. שאינו גם בדרך ארץ וזה נקרא בור כשדה בור. וזהו שאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים הוא מדה א'. ובדרך חטאים לא עמד הוא מלשון חסרון (כמ"ש במלכים א' אני ובני שלמה חטאים) שחסרים ממצות. ובמושב לצים לא ישב הוא מדה ג' שאינו לץ וכ"ש שאינו בור. כי אם בתורת ה' חפצו כו' והיה כעץ שתול כו' הוא ע"פ מ"ש תענית דף ה' משל לה"ד כו' ומצא אילן שפירותיו מתוקים וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו כו' אף אתה במה אברכך אם בתורה הרי תורה אם בעושר כו' אם בבנים כו' אלא יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך. ועוד אמרו (פ"ז י"ט) והיה כעץ שתול על פלגי מים לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא כו' פי' לשון פלג וחלוקה. עוד אמרו (כתובות ס"ב) אשר פריו יתן בעתו זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת. ועוד אמרו (חולין צ"ב) שלחו מתם לבעי רחמים אתכליא על עלייא כו' פי' התלמידי חכמים נקראו אשכלות והעשירים המחזיקים בהם נקראים עלים וז"ש והיה כעץ שתול על פלגי מים הוא תורה כנ"ל אשר פריו יתן בעתו נגד בנים. ועלהו לא יבול נגד עושר. וכל אשר יעשה יצליח הוא כמ"ש כל צאצאי מפיך יהיו כמותך נמצא העושר נמשל לעלה. ואיתא בבבא בתרא פ' הספינה (ע"ג) אמר רבב"ח לדידי חזי לי ההיא אקרוקתא כו' אתא פושקנצא ופי' רש"י עורב) בלעה לתנינא וסליק יתיב באילנא. כו' אר"פ כו' אי לאו דהואי התם לא הימני [ועל הת"ח מצינו עליו המליצה] לעורב וכמ"ש (עירובין דף כ"ב א') שחורות כעורב מי שמשים עצמו אכזרי על ב"ב כעורב. וסליק ויתיב באילנא רומז בזה על העשירים המחזיקים ידי הת"ח (כמ"ש עץ חיים היא למחזיקים בה) ומצינו בכמה מקומות בש"ס שאמרו התם וקאי על ארץ ישראל כמו שלחו מתם ואמרו חז"ל ביצה (דף ל"ב ע"ב) עשירי בכל יורדי גיהנם הם שאין מחזיקין ידי הת"ח אי לאו דהואי התם ר"ל בא"י כי רק שמה מחזיקים ידי ת"ח (עי' כל זה בביאור הגר"א על רבב"ח)

וזהו שאמר לדידי חזי לי קיקיון דיונה רומז על העושר שנמשל לעלה. ולצלוליבא דמיא פי' אילן סרק שאינו עושה פירות דהיינו שאינו עושה טוב עם הממון. ומדפשקי רבי פי' אצל ביצעי המים והוא אצל אנשים רעים ואינם חשובים. ועל פום חנותא מדלן יתיה ומפרצידוהי עבדין מישחא פי' שכל עושרם רק בשביל עצמם. (ומה שחלקן לשנים חנותא ומישחא היא נגד חמדה ותאוה כמ"ש הגר"א ז"ל במשלי) ובענפוהי נייחן כל בריחי דמערבא רומז בזה על הת"ח שנקראים קצירי ומריעי (כמ"ש נדרים מ"ט) ור"ל שרק בא"י שוכנים הת"ח בענפוהי של בעלי הממון (ועי' מ"ש הגר"א ז"ל על יונה בביאור מאמר הנ"ל): מסכת עירובין דף מ"א ע"כ אמר רב פפא פירות שיצאו חוץ לתחום לא הפסידו מקומם דאנוסין הם דאנן פסקינן כת"ק דפירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו פירוש דבשוגג לא עשה כלום דלא נתקיים מחשבתו אבל במזיד נתקיימה מחשבתו וקנסינן ליה שלא יאכל אדם אף דבפירות הבאים מחוץ לתחום בעד ישראל מותר לישראל אחר הכא שנעשה האיסור ע"י ישראל אסור לכל

חזרו למקומן מותר לא הפסידו מקומן ואפילו לאכול מותר דלא אתעביד מחשבתו שהיתה להוציאן חוץ לתחום ואפילו לעצמו קל לאכול