אמרי נועם (הגר"א) צח

נשיא כ"ב וכ"ב וי"ח הוא מ' (וי"ל שהוא נגד כ"ב אותיות התורה כמ"ש הגר"א ב"ב י"א בבנימין הצדיק)

אפילו אימנא לביתו לא קרא פי' רב יוסף לא קרא שירא שמא מחמת שינהג כבוד בעצמו ינכה לו הקב"ה מחייו כדאמרי לו כלדאי כשתהיה נשיא ויהיה לך כבוד תמות מהרה לכך לא נהג כבוד בעצמו ויש שרוצים לומר דקאי ארבה ואין לזה שום טעם

מכאן לבעל הקורה שיכנס בעובי הקורה לפי שלא מצינו שנקראו ישראל על אברהם או יצחק אלא ע"ש ישראל שהוא נקרא בעל הקורה ודרך ארץ הוא דקורה שמצד א' עבה והשניה דקה יאחז בעל הקורה בצד העבה והאחר בצד הדקה

הנפטר מחברו לא יאמר לו לך בשלום כו' דאיתא (בראשית רבה פרשה ח') כשברא הקב"ה את העולם שאל לשלום אמר אל יברא שכולו קטטה צדק אמר כו' השליך אמת ארצה והשלום נשאר למעלה (וכמ"ש עושה שלום במרומיו) וכתיב ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה (זכריה ג' ז') פי' שהאדם הוא העולה במדרגתו יותר והמלאך עומד תמיד במדרגה א' מפת שנברא והאדם יכול לעלות מעלה מעלה וז"ש (ישעיה ו') שרפים עומדים ממעל לו ונמצא כשהאדם חי הוא הולך לשלום אבל כשמת כבר בא בשלום לכך יאמר לך בשלום שכבר נכנס בתוכו וכן אמרו (בכתובות ק"ד) ג' כתות מלאכי השרת יוצאים לקראתו א' אומרת בא בשלום כו' שכבר בא

ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז כו' פי' שבהעוה"ז נקרא האדם הולך שהוא הולך תמיד ממעלה למעלה ע"י מצות שעושה אבל בעוה"ב נקרא עומד שבהעוה"ב א"א לעשות מצוה ובשלמות שקנה בעוה"ז הוא עומד תמיד במדרגה א' אבל יש כמה צדיקים שאפי' בעוה"ב הם נקראים מהלכים וזו מדרגה גדולה שאין למעלה ממנה כמו שנאמר (זכריה ג') ונתתי לך מהלכים בין העומדים שאפי' בין המלאכים שהן עומדים תהי' אתה הולך ממדרגה למדרגה וז"ש תלמידי חכמים אין להם מנוחה בעוה"ב

ונראה שזה להצדיקים שהניחו תלמידיהם בעוה"ז אשר על ידם נתוסף תמיד זכיות על ידי פעולתו בחייו ועי' ספר אבן ישראל דרוש יו"ד]

ת"ח מרבים שלום בעולם כו' א"ת בניך אלא בוניך פי' דבניך משמע הכי שרב שלום בא על בניך הם הת"ח אבל אם קרינן בוניך משמע דהכי פירושו ורב שלום בא עליך בשביל בוניך משמע דקאי אכלל העולם. (נוסח אחר מצאתי כתוב אל תקרא בניך אלא בוניך כו' וקשה למה ליה למימר אל תקרא גם אם קרינן בניך שפיר נפיק מניה מ"ש ת"ח מרבים שלום בעולם וכמ"ש ברישא דהאי קרא וכל בניך למודי ה' ועוד מנ"ל למימר בוניך כיון דכתיב בניך ונראה שבניך משמע קטנים בעלי מקרא ובוניך המה הת"ח הגדולים לכך הוצרך לומר אל תקרא וגם בקרא גופא יש הוכחה לומר כן דאי כפשוטו וקאי על הקטנים לא לכתוב כלל עוד הפעם בניך דהא כתיב לעיל וכל בניך לימודי ה' וכו' אלא א"ת בניך וכו' וה"פ וכל בניך דהיינו הקטנים יהיו למודי ה' ורב שלום בוניך אלו הת"ח הגדולים יהיה שלום ביניהם כמ"ש (קידושין ל' ע"ב) את והב בסופה ועי"ז יהיה שלום בעולם

ורב שלום בניך אמר רבינו סימן שאלו המסכתות ברכות נזיר יבמות כריתות סיומא דידהו בתיבת בני"ך שהוא ר"ת של אלו המסכתות

שלום רב לאוהבי תורותיך וכו' ה' שלימות יש כאן ועם שלוה וטוב הן ז' כנגד ז' שערים שצריך לעלות לאחר מיתה בז' רקיעים וצריך שיהי' לו שלום ואם לאו ח"ו יהיה נדחה משם ואם יהיה לו שלום יכול לעלות לז' רקיעים ולחזות בנועם ה' אמן כן יהי רצון (עי' ס' אבן שלמה סי' קל"ו): מסכת שבת דף כ"א ע"א אמר רבה בר בר חנא לדידי ולצלוליבא דמי ומדפשקא רבי (פירש"י בבצי המים חזי לי קיקיון דיונה. הוא גדל) ועל פום חנותא מדלן יתיה ומפרצידוהי