אמרי נועם (הגר"א) ק

אע"ג דהבא מחוץ לתתום אסור התם הוא דאסור דמחוץ לתחום באו אבל הכא הם במקומם ולא דמי למבשל בשבת במזיד דהתם איסורא דאורייתא עביד אבל הכא דלא עביד איסורא דאורייתא מותרין גם לו ודו"ק

דף מ"ב א' אמר רב נחמן הי' מהלך ואינו יודע כו' מהלך אלפים פסיעות בינונית דזה תחום שבת פירש דרגל חצי אמה והאויר שבין רגל לרגל ג"כ חצי אמה ועי' בהגהות הרא"ש (וע"ע מג"א סי' שצ"ז סק"א)

שם אמר רב נחמן שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצות מהלך אלפים ומטלטל ע"י זריקה בכולה פירש"י ז"ל דלא מהני הני מחיצות למהוי כד"א היכא דלא שבת באויר מחיצות מבעו"י ותוס' הביאו הירושלמי דמוקי לה כר' יהושע ע"ש ושמואל לטעמיה דאמר לקמן הלכה כר"ג בספינה ולא בדיר וסהר אלא כר' יהושע א"כ הכא פשיטא דאין לו כלום מחמת מחיצות דלאו אונס הוא רק מה שקנה שביתה דהיינו האלפים ורש"י פי' דאתי נמי כר"ג דאמר נתנו בדיר או בסהר מהלך אע"פ דלא שבת באויר מחיצות מבעו"י אך דלא הקילו חכמים (אלא היכא) דאין לו אלא ד' אמות ועשו חכמים כל שהוקף מחיצות כד"א אבל הכא דמחמת שביתה יש לו אלפים אמה לא הקילו תדע דהא רב הונא ור' חייא בר רב תלמידי דרב הוו ורב בעצמו פסק הלכה כר"ג בדיר וסהר והכא אמרו דאין לו אלא אלפים מוכרחים אנו לחלק כנ"ל. והאי לסברת רש"י דתני היה מודד ובא וכלתה לו מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר ממילא נשמע מחמת שלא שבת באויר מחיצות מבעו"י אין לו אלא תחומו שיש לו ולא הקילו כאן

עוד מחולקים רש"י ותוס' ומשמעות כרש"י בגמ' בפי' בדברי ר"נ מטלטל בכולה ע"י זריקה פירש"י ובתוך אלפיים אמה מטלטל כאורחי' ותוס' פירשו דאף תוך אלפיים אמה אין מטלטל כאורחי' רק ע"י זריקה וכאורחי' אין מותר רק בד"א דלענין טלטול אלפים כאורחי' הוה כנפרץ למקום האסור לה וקשה דאמרינן לר"ה ד"א מהלך אלפים ומטלטל בד"א ופריך ונטלטל בכולה ע"י זריקה ומשני שמא ימשך אחר חפצו ופריך ובאלפים מיהת יטלטל כאורחי' ומשני משום דהוי כמחיצה שנפרץ למקום האסור לה הכא עולה יפה דהוה ממש נפרץ למקום האסור דחוץ לאלפים הוא מקום האסור לטלטל אפי' ע"י זריקה אבל בדברי ר"נ שפירשו התוס' קשה דחוץ לאלפים מותר ע"י זריקה ואפי' כאורחי' הוה מותר לטלטל רק שאין לו ברירה דאסור לילך שם לכך אין מותר לטלטל רק ע"י זריקה ובמאי הוי נפרץ למקום האסור הא מותר הוא ע"כ לא הסכים הגאון לפי פירוש התוס' (וע"ע ביאור הגר"א סי' ת"ג ס"ק ד')

שם ע"ב היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר מותר לטלטל בכל העיר ובלבד שלא יעבור התחום כו' לכך אין מטלטלין בחצי השני' אלא ע"י זריקה ובחצי העיר שבתחומו תלי' בשטת רש"י ותוס' אם לטלטל כאורחי' ועי' לעיל

א) שם היוצא מדברי הרי"ף והרא"ש (סי' ב') אין למדין הלכה לא מפי משנה ולא מפי הגמ' פי' מה שהתנאים אומרים הלכה רק מה שהגמ' אומר וקובע הלכה כמו והלכתא

ב) הלכה כדברי המכריע ה"מ במתני' אבל לא בברייתא

ג) דחולק לא הוה כמכריע עפ"י הכללים פסקו כרב שהלכה כר"ג בדיר וסהר עי' בכל הסוגיא עד גמירא ובתוס' ד"ה הלכה כר' גמליאל בספינה

דף מ"ג ע"א וחילוקי דינים היוצאים שכמה דינים התיר הרשב"ם ולא עלה בידו

א) פסק הרשב"ם שמותר לכנוס בספינה ע"ש אפי' עם חשכה דקי"ל כב"ה והא דאין מפליגין ג' ימים קודם לשבת אתי ככ"ש וכן משמע בירושלמי

ב) פסק דמותר אף בשבת לכנוס דלאו מידי עביד והקשו עליו מפ' תולין דאסור מצורבא דרבנן דאזל במברא כו' דוקא צורבא דרבנן מותר דלא אתי למעבד לכתחלה אבל אינש דעלמא לא משמע דאסור לכתחלה ואפילו בתוך התחום וא"כ אף במברא אסור לכנוס בשבת דדמי לשט כפי' הריצב"א וגזר שמא יעשה חבית של שייטין. עוד דבראשית רצו התוס' דאם עשה קידוש בספינה דמי כאילו נכנס מבעו"י ומותר לצאת ולכנס ומהלך כולה ומסקי דלא שפיר עבדי דהא סוף סוף הם מפליגין מחוץ לתחום בשבת (ע"ע בהגר"א סי'