אמרי נועם (הגר"א) פט

בבת אחת ואע"פ שרחוקים ממנו כמה מיליאן פרסאות משא"כ בחוש השמימה שאין יכולים לשמוע רק מקרוב וכן תרי קלי לא משתמעי וע"כ הברקים שהוא בראיה הם קודמים לרעמים שהוא בשמיעה ומתאחר להגיע לאוזן וע"כ לפעמים אין נשמע קול רעם כלל אחר הברק והיינו שמפני ריחוקו ונמיכת קולו אין יכול להגיע לאוזן שומעת ע' תיקוני זוהר

תוס' בד"ה על הרוחות כו' ירושלמי מתני' כשבאים בזעף כו' וי"ל דגמ' דידן נמי ס"ל הכי דהא דאמר בגמ' מאי רוחות זעפא אין פי' דוקא על זעפא מברכין אבל על סתם רוח אין מברכין כלל אלא שהגמ' מפרש דמ"ש במתניתין על הרוחות אומר שכוחו וגבורתו מלא עולם היינו דוקא על זעפו אבל באמת גם על סתם רוח מברכין פושה מעשה בראשית וכן ראינו שעשה רבינו הלכה למעשה וברך על סתם רוח עושה מעשה בראשית אע"פ שהפי' דחוק קצת מכל מקום פסקו כל הפוסקים כהירושלמי לכך צריכין אנו לדחוק שיהיה הגמ' שוה עם הירושלמי (עי' מ"א סי' רכ"ז סק"א): התם מברך תרתי כו' צ"ע. על המנהג שלנו שאנו מברכין על הרעמים שכוחו וכו' ועל הברקים עושה מעשה בראשית הא על תרוייהו יכול לברך איזה שירצה (עי' ט"ז סי' רכ"ז סק"א) וגם יש מזה נ"מ דהיינו אם שמע קול רעם וראה ברק בבת אחת וכיון שברך על הראשון איזה ברכה שברך נפטר אידך ונמצא כשמברך ברכה אחרת כמו שאנו נוהגין הוה ברכה לבטלה

שם ע"ב הרואה לבנה בטהרתה (כן הוא הגירסא ברי"ף ורא"ש ושו"ע) ונראה דגם בכוכבים ומזלות גירסתו כגירסת הרי"ף והרא"ש כוכבים במשמרותם ומזלות בעתם ומה שנדפס בהגהות הש"ס בשמו בהיפך הוא ט"ס) אבל מדבריו שבכאן אינו מוכרח]

יש בזה כמה פירושים ואינו מיושב ורבינו אמר דה"פ לבנה בטהרתה ר"ל כשנשלמה בחצי החודש שצריך לזה חכמה גדולה לידע אימתי היא בשלמות

וכוכבים במסילותם פי' כשבאין על סדר הראשון של מעשה בראשית (לכאורה נראה לפי"ז שהכוכבים הם כוכבי לכת שהלוכן ניכר ולכן אמר עליהן מסילותן שכל אחד יש לו מסילה אחרת תמיד ומזלות הם הי"ב מזלות הידועים טלה כו' ששינוי מהלכם שמשתנה משנה לשנה אינו ניכר כ"כ ועכ"א אמר בבואם במקום הנ"ל] ומזלות כסדרן פי' כשמזל טלה מתחיל לעלות בתחלת ניסן והמזלות הולכין כסדרן וצריך לזה חכמה גדולה ובעו"ה בטלה החכמה ממנו

כל כ"ח שנין וכו' ונתן רש"י סימן לזה דבזהגא"ו ואין בין מחזור קטן לחברו אלא שעה אחת שסדר השעו' שצ"ס הנכ"ל ותחלת הימים חל"ם כצנ"ש ותחלת הלילות כצנ"ש חל"ם נמצא מחזור ראשון שנופל בתחלת ליל ד' הוא שבתאי ומחזור שני הוא בתחלת ליל ב' ובתחלת ליל ב' הוא צדק לסדר השעות הוא שצ"ס חנכ"ל נמצא אין בין זה לזה אלא שעה א' וז"ש צדק צדק תרדוף שבתחלת ליל ב' משמש צדק ובתחלת יום ה' ג"כ משמש צדק ורמז לנו הכתוב שבאותן הימים שמשמש בהן מזל צדק תרדוף לדון בהם וכמ"ש שביום ב' וה' ב"ד יושבין בעיירות (דריש מס' כתובות) (וכ"כ בביאורו סוף ספר יצירה ובאדרת אליהו פ' שופטים על פסוק צדק צדק כו')

מימיו חדין וקלין פי' שיש אדם שהוא חריף אבל מתחלה הוא קשה הבנה רק אחר שמשיג את הפשט יכול לומר חריפות ומים הללו הן חדין לשון חריפות וגם קלין שבהם קל להבין

עד תשתחוה וברא"ש הגירסא שמך מלכנו

אמר רב פפא הלכך נמרינהו לתרוייהו רוב ההודאות ואל ההודאות פי' הרמב"ם (פרק י' מה' ברכות ה' ה') לא שיאמר תרוייהו [פי' שאינו אומר שני פעמים ההודאות] אלא שיאמר אל רוב ההודאות ומה שאמר בגמ' תרוייהו פי' אל ורוב] ורוב ההודאות לחוד אין אומרים דמשמע לשון רוב ולא כל אבל כשאומרים אל שהוא לשון גבורה כמ"ש (יחזקאל י"ז) ואת אילי הארץ לקח מוכרחים אנו לומר דפירושו של רוב לשון גודל

תוס' ד"ה ר' יוחנן כו' דקי"ל כר' יוחנן לגבי ר"ה אע"ג דר"ה הוא בתרא דזה הכלל לגאונים בתרי לשונות בדאורייתא הלך לחומרא ובדרבנן לקולא ובדיני ממונות הלך אחר לישנא בתרא דבדיני ממונות אי אפשר לילך אחר המיקל דקולא לזה הוא חומרא לזה (עי' רא"ש פ"ק דע"ז סוף סי' ג'): (ובתוס' שם צ' ע"א ד"ה בשל ובתוס' שבת מ"ב ע"ב ד"ה והיינו ופירש"י חולין נ' ע"א ד"ה כי פליגי):