אמרי נועם (הגר"א) פח

זנבות וז"ש דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל דלכאורה תמוה מה ענין שבט אצל כוכב אלא ה"פ דמתחלה יעשה הקב"ה לעתיד לבוא נסים גלויים תמיד ע"י כוכבים פשוטים ולבסוף יעשה הקב"ה נסים נסתרים שנמשלו לכוכבא דשביט שגם הוא נסתר ואינו נראה אלא לעתים רחוקות וז"ש דרך כוכב מיעקב שבתחלה ידרוך בכוכבים הפשוטים ואח"כ יקום שבט דהוא נסים שנמשלו לכוכבא דשביט (וז"ש מתחלה יעקב ואח"כ ישראל וכשיהיו עדיין במדרגה פחותה שע"ז מורה שם יעקב לא יעשו להם רק נסים פשוטים (שהם מצוים] אבל כשעלו למדרגת ישראל יזכו לנסים גדולים [שאינם מצוים]

ואי עבר כסלא חרב עלמא פי' שלעולם אם יבואו ב' כוכבים יחד במחברת אחת ואם יתחברו יחד יהיה מזה שינוי בעולם ואם יהיה ג' או ד' יהיו שינוי יותר גדול ואם יהיה זיין אז יחרב עלמא וכל זה אינו אלא בשאר ככבים אבל בכוכבא דשביט אם יתחבר עם כסלא יחרב העולם אפי' בחד מחברת

כוכבא הוא דפקר וכו' וחזי ליה חבריה כו' יתבאר על דרך מ"ש (תהלים קמ"ז) מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא גדול אדונינו ורב כח וקשה מה ענין סמיכת הפסוקים משום המונה מספר לכך גדול אדונינו ורב כח ויש לומר דידוע דהכוכבים מנהיגים את העולם בהשגחת הקב"ה כגון חכמה נמשך מכוכב אחד ועושר מכוכב אחר וכן כל הדברים שבעולם מתנהגים פ"י הכוכבים לכך היו האו"ה עובדים לכוכבים ומזלות שהם סוברים שהכוכבים בעצמם מנהיגים את העולם שלא בהשגחת הש"י והנה מענין הכוכבים נוכל לידע כל הדברים שישנם בעולם וכשאנו רואים שיש כל כך אלפי רבבות כוכבים לאין מספר מסתמא יש כל כך דברים בעולם מה שאין חנו יודעים מהם אפי' אחת מאלף לז"ש מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא ר"ל שקורא לכל אחד שם הראוי לו לפי ענין הכח הניתן לו להנהגת הדבר שנתמנה עליו וכל הכוחות שלהם נמשכות מהקב"ה ומזה נוכל לידע כי גדול אדונינו ורב כח שנמצאים בו כל ריבוי הכוחות הללו. וכיון שהכוכבים מנהיגים את העולם לכך כשרואה כוכב אחד את חבירו שהוא נעקר ממקומו הוא מבעית (פי' נחלש מעט פעולתו ע"י השני] שהוא בא לשלוט בעולם ויתגבר עליו לכך הוא מבעית [פי' נשתנה מעט הנהגתו בבוא עליו הנהגת השני שהוא משונה ממנו]

דמנח בנהר דינור כו' לא הוה חיי פי' דמעקרב שהוא כימה כמו שפירש"י הוא צינה לכך לא הוה חיי מחמת צינה לכך הוא מונח בנהר דינור שהוא חם ומפשיר את הצינה (ועי' ביאור הגר"א על תיקוני זוהר תיקון ל"ב ד"ה אילן ע"ש)

והיינו דקאמר זימנא לאיוב התקשר מעדנות כימה ומושכות כסיל תפתח פי' דידוע דמחמת קרירות התבואה מתקשר ופוסק מלגדל ומחמת החמה הוא נמשך וגדל וכימה הוא צינה לכך הוא מקשר הזרע וכסיל הוא חמה לכך הוא מושך הזרע (ובזה יובן דברי מדרש רבה בראשית פ' יו"ד ר"ח בר פפא ור' סימון אמר כימה מעדנת את הפירות וכסיל מושך בין קשר לקשר ומ"ש מעדנת את הפירות ר"ל קושרת וכמו שפירש"י שם ודלא כפירש מתנות כהונה)

ומסתברא כמאן דאמר זנב טלה כו' אלמא חסרה ומתחזי' וכו' נמצא עיש הוא חסר והיה ידוע להם שזנב טלה הוא גם כן חסר לכך מוכח מכאן שפיר דעיש הוא זנב טלה

דף נ"ט ע"א נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם מה שנטל דוקא מכימה מפני שרצה להביא עליהם מים רותחים לדונם מדה כנגד מדה לכך נטל ב' כוכבים מכימה ותש כח הצינה שבה ולכך גברה חמה של כסיל על צינה של כימה והביא עליהם מבול של רותחים

נטל ב' כוכבים מעיש וסתמה שעיש הוא ממוצע לא חם ולא קר לכן העולם כהיום אינו ממוצע פעמים שהוא קר ופעמים שהוא חם ולעתיד יחזיר לה הקב"ה השני כוכבים ויהיו ממוצע כבתחלה

דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד וכו' והארץ הדום רגליו פי' בזמן שבהמ"ק קיים היה בהמ"ק הדום רגליו אבל אחר חורבן סילק שכינתו למעלה לכך דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד

ומסתברא כר"א בן יעקב דבריק ברקא וכו' נמצא הרעמים הם באים מכח ברקים והא דאין באין בבת אחת מפני שכח הראיה גדול מחוש השמיעה ומהיר במלאכתו ביותר כמו דאנו רואים שהרקיע מלאה כוכבים ואנו יכולים לראותם