אמרי נועם (הגר"א) פו

חכמה שמקבל מאחרים נמצא דרבן הוא בינה לחוד ומלמד הוא חכמה לחוד ומרדעת הוא המחבר חכמה ובינה והוא נוטריקון מורה דעת

נראה שאמר זאת לפרש מאמר חז"ל בילקוט קהלת י"ב בסופו ע"פ דברי חכמים כדרבונות. המשנה קורא אותו מרדע ומקרא קורא אותו דרבן ומלמד דכתיב במלמד הבקר וכן ולהציב הדרבן אמר ר' נתן מרדע שמורה דעה לפרה. דרבן שמורה בינה לפרה מלמד שמלמד הפרה לחרוש כך הם דברי תורה מלמדים דעה לבני אדם עכ"ל המדרש שם ועי' חגיגה ג' ע"ב כדרבונות למה נמשלה דברי תורה לדרבן מה דרבן כו' להוציא חיים לעולם ע"ש: א"א לחלום בלא דברים בטלים כו' כמ"ש (ב"ב קמ"ג) א"ל היינו דחזאי רב הונא בר' אויא בחלמא דמותיב רב אויא תיובתא ר"ל שראה בלילה קודם לזה ר"ה בר' אויא ולמחר מיתיב לו בשם ר' אויא שא"א לחלום בלא דברים בטלים. [תיבת ר' הונה בר היו דברים בטלים כי הבן לא שאל רק האב ר' אויא]

שם ע"ב תוס' ד"ה שבע זמנין לגזרו עלך וכו' ויש מפרשין וכו' אבל לפי הגירסא שלפנינו דכתיב אחריו לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא כו' אין ספק שהוא מלשון הלחש: ואי לא לימא הכי וכו' ר"ל דאם סיים קודם שסיימו הכהנים לימא אדיר במרום כו'. והרי"ף גורס וכי מהדרי כהני אפייהו כו' וזהו כמנהג שלנו שאחר שהופכים פניהם אומרים אדיר במרום כו'

תוס' בד"ה פותרי חלומות כו' במזל תלוי ולא בחכמה ורבינו אמר דאדרבה בחכמה תלוי ולא במזל (ועי' בס' שאלות תשו' מן השמים סי' כ"ב)

וי"א אף חלום שנשנה שנא' ועל השנות החלום כו' שנשנה יש בו ב' משמעות אחד שיחלום שני פעמים בלא שינוי. והשני שהחלום הב' משונה מהראשון אלא ששניהם רומזים על דבר א' כדאשכחן גבי פרעה וזהו פי' הפסוק ועל השנות החלום פעמים ר"ל שחלם ב' חלומות שרומזים על דבר א' וגם ע"י שינוי

דף נ"ו ע"א אמריתו דחכמיתו טובא כו' הרהר כולי' יומא וכו' לזה נצרך חכמה להכיר היטב טבע של אדם להבין מאיזה דבר הוא מתפעל ואיזה כח מהד' יסודות מתגבר בו אז נוכל לידע איזה דבר לומר לו שיחלום אותו הדבר בלילה וז"ש דחכמיתו טובא משום דצריך לזה חכמה גדולה

שם ע"ב דקליפנא ביעי וכו' שכבי קא משלחת פי' כמו בעו שאין לה פה כן שכבא אין לו פה

הרואה קנה בחלום כו' לפי שהקנה מחובר לריאה שאין בו מאכל רק הדבור יוצא משם וע"כ הוא מרמז לחכמה

קנים יצפה לבינה פי' דמי שהוא זוכה גם הושט שלו דומה לקנה דהיינו שאוכל לש"ש לכך יצפה לבינה שהוא יותר מחכמה

הרואה גמל בחלום כו' שנאמר גם ה' העביר חטאתך לא תמות גמל הוא נוטריקון גם לא כלומר גם הוא מרמז על גם ה' העביר וכו' ותיבת לא הוא מרמז על לא תמות

הרואה פנחס בחלום פלא נעשה לו דלפנחס נעשו י"ב נסים במעשה דזימרי (כמ"ש בסנהדרין פ"ב ע"ב ושם איתא ששה נסים כו' ובמדרש רבה ס"פ בלק איתא י"ב נסים]

והוא דלא ידע ולא הרהר בה זה קאי אכולהו גם על אחותו ועל אמו אלא דמסתמא אין אדם מהרהר בקרוביו לכך לא כתבי' גמ' רק גבי אשת איש

דף נ"ז ע"ב כל מיני חיות יפין לחלום וכו' והקיפוד יש ג' מיני קיפוד בחיות כגון הכא ובשרצים כדכתיב (ישעיה י"ד פסוק כ"ג) [וע"ע בישעיה ל"ד פסוק י"א] ושמתיו למורש קיפוד והתם בשרצים מיירי ובעופות (צ"ע מנ"ל דמיירי שם בשרצים ועוד תשוב תתפלא כי רש"י כתב שם הריצין בלע"ז וכ"כ רש"י בפ' שמיני גבי שרצים הריצון ושם בישעיה ל"ד על פסוק וירשוה קאת וקיפוד כתב רש"י קפוד עוף הפורח בלילה צואיטא בלע"ז. ואפשר שהיה ידוע להם דאותן עופות דקרא שם בישעיה ל"ד דרכן לשכון במקום חורב וע"כ א"א לומר דהאי קיפוד שהוזכר בישעיה י"ד קאי על עוף ששמו קיפוד דהא כתיב שם ואגמי מים משא"כ בישעיה ל"ד גבי חורבן אדום דכתיב שם ונהפכו נחליה לזפת וכו' לדור ודור לא תכבה וכו' ע"כ פי' דקאי על אותן עופות דדרכן לשכון במדבר משא"כ השרץ ששמו קיפוד דרכו לשכון במקום נחלים ואגמי מים)

ג' משיבין כו' ג' מרחיבין כו' משיבין היינו מי