אמרי נועם (הגר"א) ח

מטתו יצא והתוס' כתבו דאנן קי"ל כר' יהודה שאמר דתפלת המנחה אינה אלא עד פלג המנחה ומכאן ואילך הוה לילה גם לענין ק"ש וזהו לשיטת ר"ת. והקשו עליו בתוס' לפ"ז איך מתפללין מנחה אחר פלג המנחה ותירץ הרא"ש דבתפלה הקילו, פי' דודאי לאחר פלג המנחה חשבינן ליה לילה לכל דבר גם לענין ק"ש של ערבית ומה שמתפללין מנחה אחר פלג המנחה בתפלה הקילו. פי' בתפלת המנחה הקילו. והרא"ש הקשה על זה הא תפלות כנגד תמידים תקנום וא"כ אינו ענין לק"ש דתלי בזמן שכיבה. וע"כ הוא מסכים לשיטת ר"י שבתוס' דפסקינן כאידך תנאי ומסקנת הרא"ש דאינה אלא בשעת הדחק אבל הפוסקים הסכימו לדעת רש"י ותירצו את קושית התוס' [וע"ע ביאורו לאו"ח סי' רל"ה סק"א]

ער שעלה עמוד השחר. פי' ג' דברים הם אחד כוכב השחר הוא המוקדם בזמן. ויש עוד אילת השחר והוא שני בזמן ונקרא איל השחר לפי שנראה במזרח שני קרני האור כדמות קרני האיל ועמוד השחר הוא המאוחר לכל והוא כשיאיר כל המזרח ולא אילת השחר [א"ה וכ"ה בירושלמי א"ר ייסא בר בון אילת השחר מי שאומר שהוא כוכב הוא טועה כו' רק הוא כשני קרנין דנהורא שיוצאין מן המזרח כו' ע"ש. אך מה שאמר שם מקודם בירושלמי א"ר חנינא מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ד' מילין ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה ארבעה מיל כו' עכ"ל הנה אילת השחר שהזכיר בכאן בודאי הכונה על כוכב השחר דמן שני קרני אור עד שיאיר המזרח אינו מתאחר כ"כ. וכתב הגר"א בפי' לספר יצירה סוף פ"א משנה י"ד שכוכב נוגה הוא לפעמים כוכב השחר והוא ג"כ לפעמים כוכב הערב ע"ש. פי' שכוכב הנ"ל הוא קרוב להשמש והוא מסבב להשמש ולפעמים הוא למזרחו של השמש ואז הולך לפני השמש ועולה בבוקר קודם עלות השמש ונראה אז ונקרא אז כוכב השחר אכל בערב שוקע אז ביום ההוא לפני השמש ואינו נראה בערב כלל מפני תוקף השמש. ולפעמים הוא למערבה של שמש והולך לאחר השמש ועולה בבוקר אחר עלות השמש ואינו נראה בבוקר כלל מפני תוקף השמש. רק בערב שוקע אז לאחר השמש ונראה אז אחר שקיעת השמש ונקרא אז כוכב הערב וע"ש בדברי הגר"א ז"ל שם: ועי' בשנות אליהו כאן מה שכתב על דברי הרמב"ם בפי' המשנה כאן שכתב שעמוד השחר שעה וחומש. ומן הגמ' משמע שעה ומחצה ומתרץ את הגמ' לפי' הרמב"ם וכ"כ בארוכה בביאור הגר"א ז"ל על או"ח בהלכות פסח סי' תנ"ט סק"ה ע"ש. מבואר דס"ל דדברי הרמב"ם הנ"ל הוא על אופק א"י. אך בביאורו לאו"ח סי' רס"א ס"ק י"ב אחר שכתב דזמן עמוד השחר אינו שוה בכל מקום ומקום שנוטה יותר לצפון מתארך יותר הביא דברי הרמב"ם וכ' דהרמב"ם דיבר על קו השוה יעו"ש וביו"ד סי' רס"ב ס"ק י"א. ועוד סתירה דשם הביא בשם הרמב"ם שעה ושליש ואולי מה שכתב שם הרמב"ם הוא ט"ס]

אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כו' פירש"י בק"ש ובאכילת קדשים אבל בהקטר חלבים ואיברים לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל. וראיה ממה שכתב מגילה דף כ' כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים. ויש לדקדק דא"כ דמאי דחשיב במתני' הוא להודיע שדבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה ה"ל להתנא לחשוב עוד דברים השנויים במס' מגילה שם ע"ש (לכאורה כונתו על קצירת העומר] אבל להרמב"ם שיטה אחרת [בפ"ד מה' מעשה הקרבנות ה"ב. ובפי' המשנה כאן] דגם בהקטר חלבים אמרו חכמים עד חצות כמו שכתב זבחים דף פ"ו איברים שפקעו מעל המזבח קודם חצות יחזיר לאחר חצות לא יחזיר (ע"ש בפי' המשנה להרמב"ם) אלמא שגם בהקטר חלבים אמרו עד חצות. ומה שהביא רש"י ראיה ממה שכתב (במגילה שם) כל הלילה כשר כו' אינה ראיה ואדרבא משם משמע כשיטת הרמב"ם ז"ל וכמו שכתב במגילה שם (כ"א ע"א) זה הכלל דבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה לאתויי מאי. לאתויי אכילת פסחים ודלא כראב"ע דיליף דאינו נאכל אלא עד חצות ובזבחים דף נ"ז ע"ב אמרינן דמתניתין דקתני ואינו נאכל אלא עד חצות ראב"ע היא. ופריך אביי שם וממאי דראב"ע ודאורייתא דלמא דרבנן ולהרחיק את האדם מן העבירה ומתרץ הגמ' א"כ מאי אלא עד חצות אלא כי התם מה התם דאורייתא אף כאן נמי דאורייתא עכ"ל הגמ' שם. ש"מ משם דגם ר"פ דפליג על ראב"ע ס"ל דמדרבנן אינו אלא פד חצות. ובגמ' דמגילה שם מוקי שם הא דקאמר שם כל לילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלביה ואיברים