אמרי נועם (הגר"א) ע

יכולין להוציא (עי' סי' רי"ג ס"א וסי' קצ"ג ס"א) ויין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון אם היה דעתו לשתות יין או שהיה לפניו יין ואז פוטר את היין שלאחר המזון אפי' בחול ואפי' אין קובעין סעודתן על היין וכן במקום שקובעין סעודתן על היין בין בחול ובין בשבת ויו"ט פוטר ובמקום שאין קובעין אפי' בשבתות צריך לברך על כל כוס וכוס משום דהוי נמלך ויין שבתוך המזין אינו פוטר את היין שלאחר המזון משום דזה לשרות וזה לשתות ודוקא לדידהו שהיו מושכין ידיהם מן הפת אבל אנן אין מושכין ידינו מן הפת והוי תמיד כאלו בתוך המזון

כיצד סדר הסבה כו' עלו והסיבו אע"פ שכל אחד נטל ידו אחת חוזר ונוטל שני ידיו וכו' הגמ' כולו מוקשה וא"א להולמו חדא למה נטל מתחלה ידו אחת אע"פ שתוס' פי' הטעם במקום אחר (עי' תוס' חגיגה י"ח ע"ב ד"ה הנוטל. וע"ע תוס' פסחים קט"ו ד"ה כל) משום שאין ידיו נקיות אם כן קשה הו"ל ליטול ב' ידיו כדין ידים שאינן נקיות ואף שכאן כתבו התוס' מקצת הטעם הוא דחוק ועוד קשה מ"ש אע"פ שנטל ידו אחת וכו' מאי אע"פ מהיכא תיתי שלא יצטרך ליטול ב' ידיו הא זו הנטילה הוא בשביל אכילה וצריכה שיהיה כדין נטילה לאכילה ומעיקרא לא נטל אלא ידו אחת לכך צריך ליטול ב' ידיו ומאי הוא אע"פ דקאמר אדרבא היינו טעמא משום שלא נטל מתחלה אלא ידו אחת משום נקיות לכך צריך ליטול השתא ב' ידיו ותו דהנטילה שניה שהיא בשביל אכילה האיך יוצא בה בשביל אכילה הא הוי הפסק דאוכלין פרפרת ושותין יין לפני אכילתן כמנהגם וכן מ"ש לקמן (נ"ב ע"ב) ב"ש אומרים נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס וב"ה אומרים מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים לכאורה תמוה למה להו לב"ה למימר ואח"כ נוטלין לידים מאי איכפת להו אם יטול אח"כ או לא יטול כלל לא הוי להו למימר אלא שלא ימזוג אחר הנטילה וי"ל משום דיש אומרים דצריך נטילה לשתיה אלא שהב"י (בסי' קנ"ח ד"ה וכתב הר"ן) דחה אותם מחמת שאין נוהגים כן אבל נראה כדברי האומרים דצריך נטילה לשתיה ובזמן שאינו קובע א"ע לשתיה אין צריך ליטול אלא ידו אחת וכשקובע צריך ליטול ב' ידיו והשתא א"ש דבאמת נטילה לשתיה כולי עלמא ס"ל דצריך אפי' ב"ה ולא פליגי אלא במזיגה דבית שמאי סברי דאף המזיגה צריך, נט"י וב"ה סברי מוזגין ואח"כ נוטלין לשתיה והשתא אתי שפיר ג"כ הך ברייתא דמעיקרא מיירי בלא הסבה דהיינו בלא קביעות לכך אין נוטלין אלא ידו אחת אבל עלו והסבו דהוי קביעות אע"פ שכל אחד נטל ידו אחת מ"מ חוזר ונוטל שני ידיו משום שמא נגע ידיו זו בזו והך נטילה עולה נמי לאכילה וטעמם דצריך נטילה לשתיה משום דכיון דדבר שטיבולו במשקה צריך נטילה המשקה עצמה לא כ"ש (עי' ב"י סי' קנ"ח ד"ה כתב הר"ן) (עי' ביאורו סי' קנ"ח ס"ק י"ח ושנות אליהו ברכות פ"ח משנה ב') והשתא אתי שפיר טפי האי סימנא דלעיל (דף ט"ו א') בפ"ב ד"ה והא דרב חסדא לייט כו' שיבולת מים שטפתנו שהוא ר"ת שתיה טיבול פת תפלה וק"ש הוא בכלל תפלה ולא כמ"ש שם לעיל שהשין מרמז דלפ"ז אינו כסדרן דהאיך שייך שמע אצל טיבול אבל השתא א"ש שהוא כסדר שתיה טיבול פת כו'

עיין ברא"ש בסי' ל"ג אחד חברך לכולם בירושלמי בשבוע כך היא מתניתין (עי' מעדני יו"ט גירסת ירושלמי דידן) ואין להדברים שום פירוש מאי צריך לשבועה אלא אמר רבינו שט"ס יש כאן וצ"ל בשבוע הבן היא מתניתין (עי' מעדני יו"ט גירסת ירושלמי דידן) פי' בברית מילה מיירי המתניתין דכאן צריך הסבה שהם אורחין אבל בעה"ב כו' וקשה על הרא"ש שהביא סתם דיש חילוק בין אורחים לבעה"ב ואינו כן דיש פלוגתא בירושלמי כמו שהביאו התוס' בדף מ"ג בד"ה הואיל ואין בית הבליעה פנוי (ועי' מעדיו"ט: מדקתני והוא אומר על המוגמר כו' הואיל והוא נטל ידיו תחלה וכו' דברי הגמ' דכאן א"א להולמו שלפי' הגאונים שמפרשים שהמוגמר בא לפני ברכת המזון אם כן מסתמא הוא קודם מים אחרונים דבין מים אחרונים ובין ברכת המזון א"א להביא המוגמר דהא תיכף לנטילה ברכה כמ"ש לעיל וא"כ האיך שייך לומר הואיל והוא נטל ידיו באחרונה הא עדיין לא נטל ידיו ולפירש"י שפי' לאחר הסעודה היינו לאחר ברכת המזון נמי קשה כיון דלאחר ברכת המזון הוא א"כ אין שייך ג"כ לומר דמטעם זה יברך על המוגמר הואיל והוא נטל ידיו באחרונה ק' לא יתן לו ליטול ולא יברך על המוגמר [כונתו דבמתני' תנן על המברך על היין שהוא מברך על המוגמר והגמ'