אמרי נועם (הגר"א) מה

צדקה ומשפט כשטבעו מצרים בים מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים כשאמר לו הקב"ה ליעקב ויוסף ישית ידו על עיניך שמח ובטח על דבריו של מקום ובשעה שנפטר יעקב מן העולם ובא יוסף ונתן שתי ידיו על עיניו ונשקו ובכה לו מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים כשבנה שלמה את בהמ"ק מיד פתחו ואמרו בונה ירושלים כשנושעו ישראל ועברו את ים סוף פתחו ואמרו שירת ויושע מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה כשנאנחו ישראל וצעקו לאל כמה שנא' (פ' שמות) ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' שומע תפלה. כשעשו ישראל את המשכן וירדה שכינה ושכנה בו בין שני הכרובים מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' המחזיר ברחמיו שכינתו לציון. כשהכניס שלמה הארון לפנים ואמר (דברי הימים ב' ו' מ"ב) ה' אלהים אל תשב פני משיחך וגו' ונתן הודאה ושבח למקום ואמר ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל (מלכים א' ח' נ"ו) מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות

כשנכנסו ישראל לארץ ונתקיים עליהם המקרא (פ' בחקותי) ונתתי שלום בארץ מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' עושה השלום לפיכך כשבאו אנשי כנסת הגדולה ותקנו כסדר הזה בחכמתם מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך חכם הרזים שנתן חכמה ליראיו שהן בני גוי גדול כמו שאמר להם משה פ"ה (פ' ואתחנן) כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראינו אליו עד כאן יש לך רשות לדבר מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של מקום יותר מדאי (ע"ע גמ' מגילה י"ח ע"א)

ברכת הצדיקים וכו' טעות הוא וצ"ל המינין שעליהם אמרו מורידין כו' אבל צדוקים מאמינים בתורה שבכתב וגזרו עליהם שיהיו כנכרים (ועי' ש"ך יו"ד סי' קנ"ט ס"ק ה' וס"ק ו' ועי' סמ"ע סי' תכ"ה ס"ק ט"ו ויו"ד סי' קנ"ח)

דף כ"ט ע"א שהרי יוחנן כ"ג שימש וכו' פי' ב' יוחנן היה. א'. היה אביו של מתתיהו כ"ג והוא היה צדיק גמור מראש ועד סוף ומתתיהו היה לו בן הנקרא שמעון ושמעון היה לו בן הנקרא יוחנן בשם אבי אביו ויוחנן זה היה לו בן הנקרא ינאי וביוחנן הב' נחלקו אביי ורבא אביי סבר הוא ינאי הוא יוחנן (ר"ל שנקרא ג"כ ינאי) והיה רשע מעיקרו וע"ז אמרו שהרי יוחנן כ"ג שימש וכו' ורבא סבר דגם יוחנן השני היה צדיק מעיקרו אלא שבנו הנקרא ינאי הוא היה רשע מעיקרו

הני ז' דשבת כנגד ז' קולות פי' שבשבת נתנה תורה לישראל בקולות ואף שלעיל דף ו' משמע שלא היה רק ה' קולות אעפ"כ היה שבעה רק שהגמ' אמר שם דכל העם הרואין את הקולות פרושי קא מפרש להני ה' דלעיל אבל באמת היו שבעה קולות (עי' ביאורו על האגדות ברכות דף ו' ע"ב שם אות כ"ד ד"ה אותן קולות וכו' שמבואר שם ששנים הם כללים ולכן לא חשיב להם שם ע"ש)

וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך פי' שהעיר צריכה להבנות אבל ההיכל כבר בנוי בשמים וא"צ אלא לתקנו בארץ (וכ"כ רש"י סוכה דף מ"א ד"ה לא צריכה ותוס' שבועות ט"ו ד"ה אין בנין אבל צ"ע ממ"ש בסדר התפלה שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ותבנהו מהרה וכן מ"ש בנה ביתך כבתחלה וכונן מקדשך וכו' יש לישב קצת דביתך קאי על הר הבית והעזרות והוא נבנה למטה [והם בכלל עירך] רק ההיכל יורד מלמעלה וכן מ"ש כאן שהעיר צריכה להבנות נראה דקאי על הבתים שבתוך העיר אבל בחומת העיר המקיפה כתוב ואני אהיה לה חומת אש סביב) (ויש לומר עוד דתליא בפלוגתא דלקמן ל"ד כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח כו' או אין בין עוה"ז לימות המשיח כו' ע"ש ומ"ש לקמן שם]

ובצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך לפי שאמרו סנהדרין צ"ח שיהיה ב'. כמו קיסר ופלג קיסר. דהיינו דוד ומשיח

לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו וכו' לכאורה נראה שאביי פליג על ר"נ דאמר כל השנה כו' אבל זה אינו דאי איתא דפליג ה"ל להש"ס לסדר דברי אביי אחר דברי ר"נ אע"כ דלא פליגי אלא דאביי הוי לייט אמאן דמצלי בעיר דוקא אבל בשדה מותר להתפלל הביננו ועל זה קאי ר"נ חוץ