אמרי נועם (הגר"א) מד

ר"ל קודם הישועה אני בוטח בך שתושיעני (וע"כ כתיב יגל לבי בישועתך בלשון עתיד שאני בטוח שבודאי יגל לבי בישועתך) ואחר שכבר נעשה הישועה אז אשירה לה' וגו' וז"ש (פ' בשלח) פזי וזמרת וכו' עזי הוא קודם הישועה. ואח"כ וזמרת וז"ש הוא תהלתך פי' שצריך מתחלה להודות לו על שכבר עשה לך טול ת ואח"כ והוא אלהיך שהתפלל אליו שיעשה לך מה שאתה צריך והוא ע"ד מ"ש (בברכות ל"א) לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל נמצא מפורש בקרא תפלה וכן נמי מוכח שמתחלה צריך לשבח את השם ואח"כ יתפלל ואם הוא עושה תפלתו כמו שמוטל עליו חוב לעשות אין לו שכר אלא בשביל שהתפלל דהיינו שעשה מצוה אבל דבר השני שהוא תחנונים שיוכל להשיג על ידה מה שחפץ זה אינו יכול להשיג. (כל הענין הזה היה כתוב מטושטש והייתי מוכרח לשנות הלשון לגמרי)

הני שמונה עשר כנגד מי לפי שמדאורייתא אין לתפלה נוסח כלל אלא ב' או ג' דברי תחנונים ולחתום בברכה. ועזרא תיקן הי"ח ברכות לכך פריך כנגד מי

כנגד י"ח אזכרות שבק"ש ה' בשמע ה' בוהיה ח' בויאמר ואלהיכם בחשבון זה

כנגד אל הכבוד הרעים ומתחלה קבעו רק כנגד שמות הויה

עד שיראה איסר נגד לבו פי' רש"י והרא"ש בפרק אין עומדים סי' כ"ב. פי' שאם יהיה איסור ונח על הארץ יראה (עי' ביאורו סי' קי"ג סק"ד)

כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך ולא פליג על כל הני דלעיל אלא דהכא מיירי בחולה שאין יכול לכרוע הרבה (פי' שו"ע סי' קי"ג סעיף ה' ובהגר"א סק"ז)

הסדיר י"ח ברכות על הסדר פי' שאם אחר אפי' ברכה אחת שלא כסדר צריך לחזור לאותה ברכה ומשם יאמר על הסדר (עי' תוס' לקמן ל"ד ע"א ד"ה אמצעיות וברי"ף ורא"ש שם) וכן בק"ש וכן בהלל ובמגילה בכולן צריך על הסדר

כתוב באגדה מאי על הסדר זה סדר עולם שכך מצינו י"ח ברכות של תפלה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו כיון שבאו אנשי כנה"ג כללום ותיקנום כסדרן

כשניצל א"א מאור כשדים פתחו מלאני השרת ואמרו בא"י מגן אברהם (עי' פר"א ס"פ כ"ז) כשנעקד יצחק ע"ג המזבח והיה אפשר להעשות דשן והיה אפרו מושלך מ"ג הר המוריה [לולא שהי' קורא המלאך אל תשלח ידך אל הנער כו'] מיד הביא עליו הקב"ה טל והחיה אותו לפיכך אמר דוד המלך ע"ה כטל חרמון שיורד על הררי ציון כטל שהחיה בו הקב"ה יצחק אבינו מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מחיה המתים. [ז"ל פרקי דר' אליעזר פרק שלושים ואחד. כיון שהגיע החרב על צוארו של יצחק פרחה ויצאה נשמתו של יצחק כיון שהשמיע קולו כו' אל תשלח ידך על הנער חזרה הנפש לגופו והתירו ועמד על רגליו וידע יצחק תחיית המתים כו' שכל המתים עתידים להחיות באותו שעה פתח ואמר ברוך אתה ה' מחייה המתים] (וכן צריך להגיה כאן). כשבא יעקב אבינו ופגע בשער השמים והקדיש שמו של הקב"ה מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' האל הקדוש כשבא פרעה להמליך את יוסף במצרים בדקו אם יודע בע' לשונות בא גבריאל ולמדו ע' לשון (סוטה דף ל"ו) מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' חונן הדעת כשעשה ראובן מעשה בלהה פלגש אביו ונקנס עליו מיתה מיד חזר בתשובה דכתיב וישב ראובן אל הבור א"ר יוחנן שחזר בתשובה וחיה. שנא' יחי ראובן ואל ימות וגו' מיד פתחו מלאני השרת ואמרו ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה כשעשה יהודה מעשה תמר ואחר הוציאוה ותשרף שלחה לו ואמרה הכר נא מיד הודה ואמר צדקה ממני ונסלח לו על אותו עון מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח כשמררו מצרים את חיי אבותינו אמר הקב"ה וגאלתי אתכם מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בריך אתה ה' גואל ישראל כשנצטער אברהם אבינו על צער מילה בא רפאל ורפאו מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו רופא חולים כשזרע יצחק אבינו ומצא מאה שערים מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מברך השנים כשבא יעקב אבינו במצרים וראה יוסף ושמעון ונתקבצו הוא ובניו יחד מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל כשניתנה תורה לישראל א"ל הקב"ה לישראל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מלך אוהב