אמרי נועם (הגר"א) קז

יצא פס ידא ודניאל פתר אותם ובו בלילה נהרג וא"כ לא היה לבלשצר שום מלוכה אח"ז וא"כ יקשה איך חשב אחשורוש כשבא להוסיף על חשבון זמנו של בלשצר עוד שנה לבלשצר]. ב'. מה שאמר שכורש החמיץ וכמו שהקשתי לעיל. ג'. כי מצינו בדניאל (סי' י"א) הנה עוד שלשה מלכים עומדים לפרס והרביעי יעשיר עושר גדול כו' ולפי הגמ' לא היו אלא שלשה כורש אחשורוש וכורש. אלא יש לומר כי המתין בלשצר עד שנשלמו שבעים שנה במילואם עד שעה אחרונה דשמא יהיה קיבוץ בשעה אחרונה וע"כ המתין עד שיכנס לשנה ג' שלו קצת יום א' או יומים ויום א' חשיב שנה והיינו דכתיב (דניאל ח') בשנת ג' לבלשצר כו' ובי' בלילא קטיל בלשצר ודריוש מדאה קיבל מלכותיה תיכף ולמדי לא נמצא רק שנה אחת כפירש"י במגילה שם וכן בסדר עולם נמצא אותה שנה נמנית לבלשצר ולדריוש. ואחשורוש חשיב לבלשצר בפ"ע כמפורש בשנת ג' ולדריוש שנה בפ"ע לכך חסר שנה אחת. וכן שנה ב' כך טעה דהיה חשבון המלכים אחריו כך דריוש כורש ארתחשסתא שכן כתיב עזרא (ד' פסוק ה') וסוכרים עליהם כו' להפר עצתם כל ימי כורש כו' ובמלכות אחשורוש כתבו שטנה כו' ובימי ארתחשסתא כתב כו' ושלח להם ארתחשסתא תשובה שם (בעזרא ד' שם) לבטל הבנין כען שימו טעם לבטלא כו' (שם פסוק כ"א) הרי מפורש שארתחשסתא היה רשע וביטל בנין הבית אבל בימי כורש הראשון לא ביטלה שהוא היה צדיק גמור ומתורץ קושיא ב' דיפה נאמר (בישעיה מ"ה) שבחו של כורש. וארתחשסתא הנ"ל מלך אחר כורש שנה א' ובזה טעה אחשורוש שחשב א' דבלשצר וא' דדריוש וג' דכורש וא' דארתחשסתא הרי ששה וב' דידי' הרי שמונה ועל זה נאמר שנים מקוטעות היו ששנה א' נמנה לבלשצר ולדריוש. ושנה א' נמנית לכורש הנ"ל וארתחשסתא הנ"ל ובשנים אלו השלים י"ד דאחשורוש [פי' שנת הארבעה עשר דאחשורוש] וא' דדריוש בן אסתר וה"פ בשנת שתים פי' בתחלת שתים פי' אז נבנה המקדש] ורש"י פי' לסוף שנים לכן חשיב שנה א' מקוטע בין נבוכדנצר ואויל מרודך וב' שנים מכורש ודריוש ולפירש הנ"ל א"צ לבוא אל זה כלל. וזה שכתוב בעזרא (ו' כ"ד) מטעם כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס והלא דריוש בעצמו בנה וכורש ביטל אלא ע"כ צ"ל דכורש לא ביטל אלא ארתחשסתא שאחר כורש ביטל וה"פ הפסוק מטעם כורש שהתחיל לבנות היסוד (ואח"ז ביטל ארתחשסתא) ודריוש בנה כל הבית וארתחשסתא בנה חומות העיר כמפורש בנחמיה (ובעזרא ז') ועל זה הארתחשסתא אמרו בגמ' שהחמיץ ועתה יתיישב הגמ' שפיר הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא ולמה נקרא שמו ארתחשסתא על שם מלכותו הוה ליה שם מלכות ארתחשסתא נמנית מתחלת שנת מלכותו של דריוש דזה ידוע דמלכות פרס נמשכה נ"ב שנים (עי' סדר עולם פרק שלשים) (ובילקוט פ' ויצא רמז קכ"א) שמונה עשר שנים לפני בנין הבית כיצד כורש עם ארתחשסתא ג' שנים כנ"ל אחשורוש י"ד שנים ובשני' לדריוש נבנה הבית. ול"ד אחר בנין הבית כדאיתא בע"ז דף ט' ומצינו שנגמר הבית בשנת ו' לדריוש ונמצא כמה חסר עד ל"ד להשלים למלכות פרס (ל"ד שנים) [צ"ל למ"ד שנים] ומצינו בפסוק שארתחשסתא מלך ל"ד שנה (נחמיה י"ג פסוק ו') ע"כ נמנית מלכות ארתחשסתא למלכות דריוש והוא התחיל למלוך בשנת ו' למלכות דריוש לכן נקרא ג' שמות אלו ופי' התוס' שכן כתיב בקרא (בעזרא ו' כ"ד) ומטעם כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס. ודיוקו של הגמ' דפי' דקאי כורש על דריוש עצמו והוא הוא כנ"ל דקשה. דתיבת מלך הוא לשון יחיד בשלמא דריוש וארתחשסתא הוי מלכות אחד כנ"ל. וז"ש ארתחשסתא על שם מלכותו כנ"ל אבל כורש היה מלך אחר והיה ראוי לכתוב מלכי פרס לכן פי' דקאי תיבת כורש על דריוש עצמו. ונמצאת אומר שחמשה מלכי פרס הם כורש וארתחשסתא ואחשורוש וכורש וארתחשסתא וז"ש במגילה (י"ב א') תנא עוד שנה א' לבבל ועמד דריוש והשלימה עולה ע' ורש"י ז"ל פי' בדוחק ולפמ"ש א"ש הכל על נכון ודו"ק

א"ה ועי' ביאור הגר"א ז"ל על סדר עולם פ' כ"ח ופ' שלשים. ועי' בבעל המאור]

דף ד' ת"ר חייבי הדמין והערכין. יש בזה י' דינים. מחודש עד ה' שנים. לזכר ה'. ולנקבה ג'. מה' שנה עד כ' שנה. לזכר כ' ולנקבה י'. מכ' שנה עד ס' שנה. לזכר נ' ולנקבה למ"ד. מס' ולמעלה לזכר ט"ו ולנקבה י'. הרי ת' וסתם ערכין הולכין אחר הפחות שבערכין היינו ג' (עירוכין דף ד' ע"ב) ואם לא השיגה ידו יתן כל שיש לו. ואפילו אם יתעשר אח"כ אין חייב להוסיף