אמרי נועם (הגר"א) קו

כורש הוא דריוש כו' הא ודאי שלשה הם דכתיב (בעזרא ו' י"ד) ומטעם כורש ודריוש וארתחשטתא משמע דשלשה הם. ועוד קשה מאי קאמר כאן לאחר שהחמיץ היאך שייך לומר על כורש שהחמיץ הלא הכתוב משבחו בישעיה (מ"ה א') כה אמר ה' למשיחו לכורש

[א"ה ואע"ג שאדם נידון לפי מעשיו של אותו שעה כמ"ש בר"ה ט"ז ב' אבל נבואת ישעיה שהי' שנים רבות לפני כורש ונאמר רק על העתיד וא"כ כיון שהעתיד סופו להתחמץ לא היה לו לשבחו. ועי' גמ' מגילה י"ב א'] ועוד קשה אם תדקדק בשנות המלכים תמצא מכורש עד דריוש [מלך פרס] י"ח שנה דעד כורש כלו ע' שנה מכיבוש יהויקים דבזמן זה היה פקידה ובשנת אחת לדריוש מלך פרס] כלו שבעים שנה לגלות צדקיהו שמן כיבוש יהויקים עד גלות צדקיהו היה י"ח שנה כמו שמבואר גם כן במגילה (י"א ב') וא"כ היכי קאמר דכורש ודריוש חד הוא. ואמר רבינו הגאון ז"ל לתרץ בהקדם דאיתא במגילה (דף י"א ע"ב) בימים ההם כו' אמר בלשצר חשב וטעה אנא חשיבנא ולא טעינא. מ"ה דנבוכדנצר כ"ג דאויל מרודך. וב' דידיה כו' ומפרש שם התם דאמר מר גלו בשבעה גלו בשמונה גלו בשבעה לכיבוש יהויקים שהוא שמונה לנבוכדנצר גלו בשמונה עשר לכיבוש יהויקים שהוא תשעה עשר לנבוכדנצר דאמר מר שנה א' כיבש נינוה שניה כיבש יהויקים וכתיב ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין נשא אויל מרודך את ראש יהויכין כו' ע"ש ופירש"י בד"ה שניה כיבש יהויקים קראי קא דריש בסדר עולם כו' שעמד נבוכדנצר בשנה ד' למלכות יהויקים וכבש נינוה ובשנה ה' כבש את יהויקים ועבד ג' שנים ה' ו' ז' ומרד בו ג' שנים ח' ט' י' ועלה עליו לשלשה שנים למרידה ונמסר בידו כן פירש"י שם. ויש להקשות הלא מקרא מלא הוא במלכים כ"ג שיהויקים מלך י"א שנה. וזה אי אפשר לומר שמלך י"א שנים שלמות דהא כתיב בדברי הימים ב' סי' ל"ו לתשובת השנה למלך יהויקים בא נבוכדנצר על יויכין דהוה לפי חשבון זה י"ב. וי"א דצדקיהו הרי כ"ג וזה אי אפשר לומר דכשתדקדק בשנות המלכים תמצא. דהיובל התחיל בשנת י"ח ליאשיהו ונגמר היובל י"ד שנה לאחר החורבן כדאיתא בעירוכין דף י"ב ע"א כיצד יאשיהו מלך ל"א שנה מן י"ח עד ל"א הרי י"ג וי"א של יהויקים וי"א של צדקיהו וי"ד אחר החורבן הרי חמשים והוא שנת היובל ואם נאמר דזה שכתוב לתשובת השנה חוץ לי"א של יהויקים א"כ בטל החשבון הנ"ל אלא צ"ל שבשנת ג' למרידה בא נבוכדנצר על יהויקים ונשתהה הכיבוש עד א' או ב' ימים ברביעית למרידה שהיא שנת י"א ליהויקים דיום א' בשנה חשוב שנה כמ"ש בגמ' דר"ה (ב' ע"ב) ונמנה י"א ליהויקים והרגו ונמלך יהויכין ט' חדשים פחות י' ימים ומלך ג' חדשים וי' ימים כמ"ש בדברי הימים (ב' ל"ו) נמצא שזה שכתוב (בדה"י שם) ולתשובת השנה מכיבוש יהויקים שכבשו בשנת י"א אחד או ב' ימים הוא מונה. עוד פירש"י שם (במגילה י"א) שנים מקוטעות היו חמשה דדריוש וכורש אינם אלא ד' שנים ובכורש כתיב בשנת שלש לכורש (דניאל י') והוא חשיב בד' וטעה בשנה א' ואותן ד' נמי מקוטעות היו ואינם אלא ג' ועוד שנה א' נבלע בין נבוכדנצר ובין אויל מרודך בנו והשלימו לזה י"ד של אחשורוש (פי' שנת הארבעה עשר של אחשורוש וב' דדריוש ובג' דדריוש נבנה הבית עכ"ל. הנה יש בזה ג"כ כמה קושיות חדא דמקוטעות משמע דלא טעה אלא שהיו שנים מקוטעות והוא חשיב שנים שלמות אבל רש"י פי' שטעה בחשבון דכורש לא מלך אלא ג' והוא חשיב בד'. עוד קשה בשלמא בפסוק שייך לומר מקוטעות שלפעמים נמנה שנה א' לזה ולזה. אבל בקבלה היאך שייך לומר מקוטעות דרש"י תי' על כ"ג דאויל מרודך שהיו מקוטעות והלא כ"ג דאויל מרודך קבלה היא שאמר עליהם כאן שהם גמ'] ואם היו מקוטעות לא היו נמנין אלא כ"ב שהיה בקבלה. ועוד קשה דלפירש"י בלשצר נמי טעה דחשיב כ"ג דאויל מרודך [וטעה בשנה אחת] והלא הגמ' לא קאמר דטעה אלא במה דחשיב למלכות בבל ובאמת צריך לחשוב לגלות בבל משמע דלגלות בבל אתי שפיר החשבון של שבעים שנה. ויש לומר דשנים מקוטעות כך היו. ומתחלה נקדים מה שיש להקשות בסוגיא זו. א' היאך חשיב [אחשורוש[ שנה א' לבלשצר הלא המעשה של בלשצר היה בתחלת ג' כמ"ש דניאל ה' ביה בלילא קטיל בלשצר מלכא ודריוש מדאה קיבל מלכותיה. וכתיב דניאל ח' בשנת ג' למלכות בלשצר כו'

[א"ה כונתו שהרי כשכלה לחשבונו של בלשצר ע' שנה אפיק מני מקדשא והשתמש בהו ומיד