אמרי נועם (הגר"א) קה

אמר רבינו ז"ל דכל דבר מוקצה שטלטלו לצורך מצוה אסור לטלטלו אח"כ אלא זורקה מידו מדקאמר (דף כ"ח ע"ב) בשפוד מידי דהוי אקוץ כו' משמע דבלא"ה אסור וכמ"ש בתוספתא שזורק הפתילה מידו בתקיעה אחרונה בע"ש (עי' ביאורו סי' רס"ו ס"ק ט"ז)

דף כ"ט ע"א וחכ"א אף בחול עושה כן כצ"ל ולא כמו שגורסין בגמ' אבא שאול עד עושה כן מיצוי שייך בשמן ובירורי ביין דבגמ' מפרש מפני ביטול ביהמ"ד וחכ"א אף בחול כו' מפני שהיה מוכר יין

שם ע"ב אמר רבא שלא יזכור שם מדה קשה [כונתו על האלפס] מעיקרא אמר שלא יזכיר שם מדה משמע אבל בלא"ה אפי' כלי המיוחד למדה מותר והדר אמר דוקא העומד למדה מותר משמע אבל המיוחד למדה אסור (ועי' ר"ן) ואמר רבינו הגאון ז"ל דט"ס הוא וצריך לאמר הכי כלי המיוחד למדה

מסכת ראש השנה דף כ' ע"א שט"ח המוקדמין פסולים כו'. לפירש"י אינו. גובה ממשועבדים אבל מבני חורין גבי אבל התוס' כתבו בב"מ דף ע"ב ע"א שאינו גובה אף מבני חורין ואמר רבינו הגאון ז"ל דפלוגתייהו בזה דאיתא התם (בב"מ ע"ב שם) ת"ר שטר שכתוב בו ריבית ר"מ אומר אינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית וחכ"א גובה הקרן ולא את הריבית ועוד איתא התם שט"ח המוקדמין פסולים כו' ופריך אמאי פסולים נהי דלא גבי מזמן ראשון נגבה מזמן שני ומשני ר"מ היא דקניס היתרא משום איסורא ודייק רש"י מדהקשה סתמא נגבי מזמן שני ממשועבדים ותירץ ר"מ היא דוקא ממשועבדים אבל מבני חורין גבי דעל זה לא הקשה כלל (עי' זאת ביאור הגר"א חו"מ סי' מ"ג ס"ק ח') והתוס' דייקי מדקא משני ר"מ היא דקניס וקסבר דאינו גובה לא את הקרן כו' ע"כ אינו גובה כלל אפי' מבני חורין (עי' זאת ביאור הגר"א סי' מ"ג ס"ק ט' ובסי' נ"ב סק"ה ובתוס' ב"מ שם ע"ב א' ד"ה שטר)

שם במתני' באחד בשבט ר"ה לאילן כדברי ב"ש עי' גמ'. והכי פירושו. דלכאורה אמאי לא אמר דברי ב"ש [בלא כ'] אך דרב אשי תירץ לקמן דף ח' ד' ראשי שנים הן שהן בארבעה ראשי חדשים. לזה אמר הכא כדברי ב"ש אבל אליבא דבית הלל ליכא ד' ר"ה בראשי חדשים אלא ג' דלאילן בט"ו בשבט

שם ע"ב רש"י ד"ה ומלך בן מלך הוא כו' וטעמו של דבר לפי שהמלכות ירושה היא כו' הוא לפי ההוה אמינא של הגמ' פי' על מה שאמר מהו דתימא כו' על זה פירש"י וטעפו של דבר למה היינו אומרים כך] ואשמעינן דאעפ"כ מונין ראשונה לראשון כו'

דף ג' ע"א מתקיף לה רב יוסף חדא דא"כ קשו קראי אהדדי כו' לכאורה קשה הא בלא זה קשו קראי אהדדי ומאי א"כ. דמפסוקים של ארתחשסתא משמע דמתשרי מנינן ומפסוקים של חגי משמע דמניסן מנינן ופסוקים של עזרא משמע דמתשרי מנינן ויש לומר דבלא זה לא קשה מידי דהייתי אומר דלמלכי או"ה מונין מיום שעמד בו עד אותו יום לשנה הבאה ונמצא עולין הפסוקים כהוגן שהוא עמד באלול דהוו כסליו וניסן דארתחשסתא בשנה אחת ואדר, ואב דעזרא [פי' אב השני] בשני שנים אבל השתא דאמרת שיש חודש קבוע על זה אם ניסן אם תשרי קשו קראי אהדדי ודו"ק. א"ה כעין זה כתב ג"כ בבעל המאור]

תנא הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא. יש בזה כמה קושיות. חדא מאי קאמר הוא