אמרי משה כג

להצטרף למ"ס, והך דשמא ירבו הנוטפים דחיירי בנהרות דודאי יש בם מ"ס לכך במחצה כשר דנהי דלא מתבטלי הנוטפים אבל כיון דגם הזוחלים אין מתבטל הרי הוא טובל בהזוחלין, והנראה דס"ל דבאמת לא מהני להצטרף המיעוט דנוטפים למ"ס והיינו מדרבנן וכמו דבשאובין לא מצטרף המיעוט למ"ס אף במקום דל"ש הגזרה דג"ל וכמו בדו"ה כלים וכמתבאר (פ"ז מ"א) דאף בפחות מג"ל לא מצטרף, והיינו דחכמים גזרו דכל הפסול לא יצטרף למ"ס, וה"נ בזוחלין לא מצטרף הנוטפין למ"ס

[ותמוה לענ"ד מ"ש הא"ש לחדש דאם יש ל"ט סאין כשרים, ונתן סאה מי פירות ואח"כ סאה שאובין דכשר, משום דמה"ת המ"פ בטלים ומצטרף למ"ס ושוב אין פוסל ג"ל שאובין, וגם לענין המ"פ אמרינן כיון דמה"ת יש מ"ס ע"י השאובין, שוב על הדרבנן דפסלי ג"ל אמרינן דהמ"פ משלימין, ואם נרצה לפסול, צריך לפסול מחמת תרי דרבנן היינו לאמר שהמקוה חסרה משום דמדרבנן מ"פ אין משלימין ושוב פוסל ג"ל, זה ל"א, והוי כהך דערלה מעלה את הכלאים ע"ש שהאריך, וזה תמוה דזה הי' אפ"ל אילו לא הי' רק הדין דג"ל פוסלין אבל בפחות מג"ל מצטרף, הי' אפ"ל דמקרי תרי דרבנן, דגזרת ג"ל הפוסל ליכא במ"פ, אבל הרי נתבאר במשנה הנ"ל דגם פחות נג"ל אף דאין פוסל אבל אין מצטרף, וזה הוא דאמרי' דשאובין מדרבנן היינו במיעוט שאוב וכמ"ש הפוסקים, ויסוד דין זה ממשנה הנ"ל, דגם פחות מג"ל לא מצטרף, וא"כ אין כאן תרי דרבנן דחכמים גזרו דכל דאין עושין מקוה ממנו, אין מצטרף למ"ס ואין מתבטל, וא"כ מ"פ ושאובין הוי רק חד דרבנן]

סו) עוד אפ"ל דמה"ת לא מצטרפי מיעוט הנוטפים, והיינו עפמ"ש (באות נ"ט) להקשות דאמאי באמת מיעוט שאוב מצטרף למ"ס, והרי בכ"ד דאמרי' דהמיעוט בטל, היינו דהמיעוט כמו שאינו, ואיך אפשר להצטרף המיעוט הבטל למ"ס, וכתבנו דהיינו משום הדין דרובו ככולו, (וזה ל"ש להקשות דנימא רובו ככולו שיהי' סגי רוב מ"ס, דזה בורכתא דל"ש רובו ככולו רק כשיש כל אמרי' דרוב מכולו הוי ככולו, אבל בשליכא כולו ל"ש דהרוב ככל, ומה"ט בד' כוסות סגי בשתית רוב משום הדין דרובו ככולו, אבל ל"ש דלסגי שיהי' היין בכוס רק רוב, וכעי"ז כתב הח"ס באו"ח), וע"כ בשאובין דהפסול משום מה מעין בידי שמים דבעינן שיהי' המקוה ביד"ש, וע"ז הדין שייך דרוב ביד"ש ככולו, אבל בזוחלין הדין הוא בהטבילה שצריך לטבול ע"ז אפשר לדון דהוי ככולו. והסברא דחוק, ויותר נראה דגם בנוטפין שייך הך דרובו ככולו, ובאמת מה"ת מצטרף, ורק מדרבנן לא מצטרף וכמו בשאובין דלא מצטרף המיעוט וכמש"ל

סז) והרוחנו טובא לישב עפ"ז מה שהקשתי (אות י"ד) על המרי"ק שכתב דלהכי מהני ברגליו של ראשון נוגעות במים, אף דהוי זוחלין, משום דהם מועטים ובטלים, והקשתי דהרי ניכרים המים בפ"ע, ולהנ"ל י"ל דאין כונתו מדין ביטול ברוב, רק משום דרובו ככולו, וניחא ג"כ מה שהקשתי לפי"מ שהבין הח"ס בכונת המרי"ק דלהכי מהני משום דהוא טובל באשבורן וע"כ לא איכפת מה שלמעלה זוחלין, דא"כ קשה בהא דמיבעי שם מהו להטביל מחטין בגופו של ראשון, ולהח"ס הרי הכא הטבילה הוא בהזוחלין, אבל לפמ"ש משום דרובו ככולו שפיר מהני גם כשטובל בהזוחלין דהכל נעשה מקוה כשרה, וס"ל למרי"ק דבזה לא גזרו כמו דגזרו בשאובין ומ"פ, דלא יצטרף המיעוט פסולים למ"ס ולא יתבטלו ברוב כנ"ל, וכן לא מכשרינן בזה משום הדין דרובו ככולו, אבל בזוחלין מצטרף המיעוט למ"ס, ומשום דכן משמע סהדותא דר"צ בזוחלין שרבו על הנוטפין דכשרים, דמשמע אף דליכא מ"ס רק בצירוף המיעוט דנוטפין כשר, ולפ"ז אין להוכיח ממהרי"ק דס"ל דזוחלין מטהר שאובין וכמ"ש באות הנ"ל ועפ"ז אין ראי' כמובן ואולם השו"ע לא ס"ל כהמרי"ק וכמתבאר (בסע' נ') דבליכא מ"ס באשבורן וזוחל מלמע' פסול לכל הדיעות שם ולהך שיטה צ"ל הא דמטבילין בראשו של ראשון, משום דזה ל"מ זוחלין משום דמשם יצאו ואליו הם שבין וכמ"ש הריב"ש כנ"ל (אות ט"ז י"ז) גם יתיישב להמרי"ק מה שהקשינו (באות כ"ה) בהך דחגיגה הנ"ל דהרי המים שעל ראשו הוי הויתו עי"ט, ומצאתי שגם הא"ש נתקשה בזה, ולהנ"ל דאמרי' בזה רובו ככולו לק"מ, וכבר נתבאר בדברינו לעיל תירוץ יותר (ויתישב עפ"ז בהא דסכך פסול דבטל ומצטרף שהקשו הראשונים דהרי ניכר הסכך בפ"ע ול"ש ביטול, ולהנ"ל י"ל דהוא מדין רובו ככולו ואכמ"ל)

סח) ואולם יש להבין שיטת הסוברים דמעמ"צ פסול אף ביש מ"ס בהזוחלים לחוד מ"ט פסול דנהי דהנוטפים לא מתבטלי אבל כיון דהזוחלין ג"כ נא בטלי במחצה מ"ט לא יוכל לטבול הרי יש כאן שיעור מ"ס זוחלין, וראיתי כעת בא"ש שהתעורר קצת בזה, וכתב על בעל נחל אשכול במה שהקשה דמ"ש בשאובין דפסלינן במעמ"צ עד רובו ומ"ט בנוטפין וזוחלין מכשירים במחנה, וכתב הא"ש דלא דק דבשאובין בעינן שיתבטלו השאובין, וכאן סגי דלא יתבטלו הזוחלין, יעו"ש ובאמת הראב"ד עצמו הביא ראי' דמחצה פסול בנוטפין, מהך דשאובין, וכמו שהרגיש הא"ש שם, והניח בצ"ע, ולא אדע דקושית הנחל אשכול שפיר לרוב הפוסקים דבשאובין שהושק פעם אחת אף כשנפסק אח"כ החיבור כשר, א"כ בנ"ס ונט"ס דבעינן רובא ומחצה פסול אף שגם השאובין כבר כשרים הם, ופסול רק משום מראית העין כמ"ש הכ"מ, ובכ"ז פסלו במחצה, וא"כ גם בזוחלין יפסול במחצה, ורק על הראב"ד יש להקשות לפימ"ש (אות נ"ב) דלהראב"ד פסול מה"ת בנ"ס ונט"ס יותר מרובא דהראב"ד ס"ל דהופסק החיבור ל"מ, וע"כ במחצה פסול דבעינן לצרף השאובין למ"ס ובמחצה דהשאובין אין מתבטלים א"א לצרפם, אבל בזוחלין הרי איכא מ"ס זוחלין וע"כ מחצה כשר כיון דאין הזוחלין מתבטלים

סט) ולענ"ד לישב דבמע"מ נהי דהזוחלין אין מתבטלין, אבל כיון דגם הנוטפים אין מתבטלין וא"כ הרי הטובל מתכסה גם בהנוטפים שהם פסולים, ועוד דהוי כחציצה להמים הכשרים, וכמו שהערותי (באות נ"ג) ושם כתבתי משום דלת אין חוצץ, וכעת ראיתי בריטב"א מכות (דף ד'.) שהוכיח מהא דמטבילין כלי אגב מימיו ביו"ט דע"כ המים מתכשרים גם מפסול שאובה, אף דהם בכלי, דאל"כ הוי מים חציצה, ומוכת דגם המים הוי חציצה, וא"כ גם הנוטפין הוי חציצה במעמ"צ, ודוחק לחלק משום דהכא המים מעורבין, וע"כ שפיר הקשה הראב"ד דכמו בשאובין לא מתבטל הפסולים במחצה, ה"נ בנוטפין לא מתבטלי וא"כ הוי חציצה, או משום דמתכסה גם בהנוטפים, ואמנם עדיין ק' לפ"מ דמבואר (פ"ה מ"א) במעין שהעבירו ע"ג בריכה להראשונים דאמרי בבריכה של מ"ג, ומוכח דגם לענין זחילה מהני השקה, וכבר הקשה הט"ז דגם ברבו הנוטפין יתכשר, ועיין (באות כ') מ"ש לישב דברוב הנוטפים מבטלין את הזוחלין ע"ש אבל במעמ"צ קשה כיון דל"ש ביטול א"כ גם הנוטפים