אמרי משה קכ

ידה דבידה לבוא לחצרה או שתאמר תזכה ואדרבה לפמ"ש התו"ג דע"י חילוף הרשיות הוי הנתינה קשה ביותר מחצרה הלאחמ"כ וכמו שהקשה באמת הא"מ כנ"ל וע"כ כמ"ש דזה ל"מ כלל נתינה וכמש"נ ודבריהם צע"ג לע"ד: השמטות

במש"ל בסימנים הקודמים דבעשה שליח לגרש אם אומר הבעל אח"כ שאין רוצה לגרש בזו השעה אף שאין מבטל את השליח משליחותו לגמרי בכ"ז אין יכול השליח לגרש אז כשאינו רוצה הבעל, הנה לבד כי זה נראה פשוט מצד הסברא דאף דמעשה השליח כמותו לא עדיף מהבעל בעצמו כשכופין אותו לגרש דל"מ ועל הרצון ל"ש שליחות שיהני רצון השליח כרצון המשלח אף שהמשלח א"ר וכן מתבאר ברשב"א ריש השולח במ"ש רש"י ול"א לצעורי קמכוין חודש או חדשים וע"ז הקשה הרשב"א דמאי נפ"מ אם רוצה לבטלו או לצערו ולעכבו מליתנו עכשיו דעכ"פ אין יכול ליתן עד שיאמר לשליח עכשיו אני רוצה ליתנו דאטו מי שלא ביטל שליחותו לגמרי אלא שאמר איני חפץ ליתנו עכשיו מי מצי יהיב עד שיאמר אח"כ עכשיו אני רוצה עכ"ל ואולם ק"ל ע"ל ע"ז מהא דאמרי' (בדף ל"ד) אותיבו קרי באודנייכו והקשה בתורי"ד דאף לאביי דג"ד בגיטא ל"מ היכא דביטלו בפיו מי לא בטיל וא"כ אף שלא שמעו העדים ביטולו מאי הוי ואטו בשמיעת העדים תליא ואי בטלי' מי לא בטיל ותירץ דבאמת ביטול בלא עדים לא מהני אע"פ ששניהם מודים דאין דשב"ע פחות משנים וכ"ה דעת התוס' (בדף ל"ג) בד"ה רבי לפי תירץ הא"נ ע"פ, וזה ודאי דהא דצריך עדים, היינו רק לבטל השליח משליחותו לגמרי אז מקרי דשב"ע, אבל אי אין מבטל השליח רק אומר שאין רוצה לגרש עכשיו ע"ז ל"צ עדים וא"כ אף אי לא מועיל הג'"ד במה דרהיט לבטל השליחות משום דבעי שנים אבל עכ"פ לא תהני הגירושין דעכ"פ הא אין רוצה עתה לגרש וכן כשמבטלו מפורש בפניו שלא בפני שנים דלא מהני מה"ת לשיטת הא"נ בתוס' והתורי"ד הנ"ל דהוי דשב"ע והרי עכ"פ איני רוצה לגרש, ואיך אפשר לגרש בעל כורחי' וע"כ משום דהשליח עומד במקום המשלח, וקשה דא"כ מ"ט כשנשטתה המשלח לא מצי השליח לגרש מה"ת להטור דע"כ השליחות לא בטל כמ"ש בסימן י"ח אות ב'] ורק משום דבעינן שיהי' המשלח בר רצון דעל רצונו ל"ש שליחות וכמש"ש והרי אי גם בע"כ של הבעל יוכל השליח לגרש א"כ גם כשהמשלח נשטתה יועיל, ואולי דבשוטה החסרון משום שאינו בר גירושין בשעת חלות הגירושין, ולא משום חסרון רצון וצ"ע ובל"ז הדבר תמוה שיוכל השליח לגרש בע"כ וקשה מהך דאותיבו קרי באוניכי דגם בלא התורי"ד הנ"ל קשה דנראה דהא דג"ד ל"מ היינו רק לבטל השליח לגמרי אבל על הא דאינו רוצה לגרש גם ג"ד יועיל וא"כ איך יכולה להנשא וצ"ע טובא

בשליח הובאה דנתבאר לעיל דלהרמב"ם הוא שליח רק על מעשה הנתינה לסלק הפסול דטגמג"ק והגירושין נגמר כשמטי לידה וכן מתבאר בהרשב"א המובא בסימן הקודם (אות א') יש להבין כיון דעדיין לא נגמר הגירושין בקבלתו וא"כ נהי דכבר נתקימה הנתינה שיהני אח"כ כשיגיע לידה אף בנטלה מעג"ק אבל עכ"פ גם על גמר הגירושין בעינן שיהי' הפעולה וכונת הגירושין ע"י הבעל או שלוחו, וש"ה אינו כלל שליח מהבעל רק מהאשה וא"כ בשעה שהגיע לידה מחסר כונת הגירושין, דאם נימא דאחרי קבלת השליח הובאה תו א"צ שוב פעולה מכח הבעל, ע"כ כבר נגמר הגירושין לגמרי א"כ מה שצריך שיגיע לידה הוא רק כתנאי וליבעי עדים, וצ"ל לכאורה דש"ה הוא ג"כ שליח מהבעל, והיינו דבשעה שמקבל הגט הוא שליח של האשה על מעשה הנתינה, ואחר הנתינה הוא שליח מהבעל לגמור הגירושין שיבוא לידה בכונת גירושין ועיין בדף ס"ד בהיא עשתו לש"ק והשליח אמר שהוא שה"ב א"נ לידה אדיבורי' דידי' סמיך. דקשה לכאורה כיון דהבעל נותן ע"ד שהוא שה"ב והיא לא עשתה לו לשה"ב איך מהני וצ"ל דכיון דעשתו לש"ק והוי ידו כידה הוי שפיר נתינה דהשליח לא קפיד לבטל הש"ק וכפרש"י בב"מ ונהי דהבעל נותן ע"ד השליח שלא תתגרש מיד רק כשיגיע לידה אבל הנתינה מתקימת שפיר גם מצד האשה דידו כידה כנ"ל, ואח"כ הוא שליח מהבעל לגמור הגירושין שיבוא לידה

ועפ"י הנתבאר יש לדון בעובדא שאחד הניח גט בארנקי והניח על השולחן ואמר לאשתו שתטול את הארנקי וכשנטלה א"ל שתהא מגורשת בזה דלכאורה פשוט דהוי טגמעג"ק ומו"ר אמר דלמ"ד כליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה וכן משיכה והגבהה ל"מ בכליו של מוכר לא הוי טגמעג"ק כיון דלולא הקנאת הבעל את הארנקי לא היתה יכולה לקנות הגט משום דהוי בכליו של הבעל, וע"י הקנאתו הארנקי קניא, הוי כהך דתיזל ותפתח אף דהיא עשתה הקנין מהני ומשום דע"י הקנאתו החצר קניא מקרי נתינה, וה"נ מקרי נתינה ע"י הקנאת הארנקי, ולהנתבאר בסימנים הקודמים דלסלק הפסול דטגמעג"ק לא בעינן נתינה המועיל לקנות וסגי בנתינה לרשותה אף שאינה קונה אז, ולפ"ז י"ל דכשלקחה מעצמה הארנקי מעג"ק, והגט ברשותה ע"י נטילתה בעצמה בלא נתינתו שוב ל"מ למקרי נתינה משום דצריכה להקנאת הבעל הארנקי בכדי שתקנה הגט ול"ד להך דתיזיל ותפתח דשם בלא הקנאתו לא הי' הגט ברשותה כלל אבל הכא שהגט בידה וברשותה בלא הקנאתו ומעג"ק ל"מ נתינה משום דצריכה להקנאתו שתקנה הגט בכדי שלא יהי' בכליו של בעל, דהרי יכולה לקנות הגט באופן שתטול הגט מהארנקי ונמצא דהגט בא לרשותה בלא נתינתו ועיין במש"ל בסימן הקודם (אות ג') דבכליו של לוקח ברשות מוכר אף דל"ק מקרי נתינה לרשותה, וה"ה להיפך בכליו של מוכר ברשות לוקח ונטלה מעג"ק ל"מ נתינה ע"י הקנאתו הארנקי דבלא הקנאתו ג"כ הגט ברשותה

סימן כב עבדים הקנוים לעכו"ם ע"י כיבוש מלחמה אם יכולים להתגייר בלי דעת רבן ובקנוים לישראל אי יש אסור עבדות בגיותן ואם יכולים להתגייר ע"י הסכמת רבן לחוד או צריך ג"ש

א) גרסי' ביבמות (דף מ"ו) הלוקח עבד מן העכו"ם וקדם וטבל לשם ב"ח, קנה עצמו ב"ת, מ"ט עכו"ם גופו ל"ק מה דקני הוא דמקני לישראל, וכיון דטבל לב"ח אפקי' לשעבודא, אמר ר"ש ל"ש, אלא בלוקח מעכו"ם אבל עכו"ם גופא קני כו', וכתב בריטב"א ובנמ"י על הא דעכו"ם גופא קני צריך גט או כסף ולא סגי במחילה גם אינו רשאי לטבול אלא כדין עבד ישראל מדעתו וה"ה אם לקחו מעכו"ם שלקחו במלחמה כה"ג עכו"ם קונה אפילו ישראל וכ"ש לעכו"ם ולפ"ז עבדים ישמעאלים שלנו אינם יכולים להתגייר אלא מדעת