אמרי משה קיד

חלתה מגורשת דמשמע מיד אף קודם שתצא מקצר הבעל ע"ז הוא דמשני שקלתה תלוי' בה דהיינו דעל הקנין שוב מועיל הגבהה והנתינה נתקיים גם בלא הגבהה כנ"ל. ד) והב"ש בסי' ק"מ סק"ה מסתפק להרשב"א הנ"ל דמהני בזרק לחצרה שאינה סמוכה ואח"כ באה לחצרה דגם אם נתן הגט ביד אחד שלא בתורת ש"ה רק לפקדון ואח"כ אמרה זכה לי נעשה שלוחה לקבלה, ובתו"ג תמה ע"ז דהוי טגמגי"ק ע"ש והנראה דהספק תליא לפמש"ל דלכן מהני כשבאה אח"כ לחצרה דהוי נתינה למה שתהי' אח"כ ידה, ויש לפרש זה בשני אופנים או דהוי נתינה מיד כיון דיהי' ידה אח"כ שוב מתקיים ונתן בידה מיד אף שתקנה אח"כ, או דהנתינה מקרי אח"כ מה שנמצא הגט בחצרה אח"כ כשכבר סמוכה ע"י נתינתו הקודמת ולא נטלה מעצמה מעג"ק ולאופן השני גם בנידון הב"ש י"ל דמקרי נתינה מה שאח"כ הגט בידו מכח נתינתו הקודמת, אם כי יש לחלק דבנידון הרשב"א הרי יצא הגט מהבעל בתורת גירושין והוי כנתינה אריכתא כאילו זרק הגט ועיכבו הרוח איזה רגעים עד שהגיע ליד מכח זריקתו, והרמ"ה דחולק על דין הרשב"א היינו דל"ד לעיכבו הרוח דלא מפסק רשות אחר מידו לידה וע"כ כיון דנפל לידה מכח זריקתו שפיר הוי נתינה, אבל הכא דמפסק רשותה בשעה שלא היתה סמוכה ועדיין לא נתקיים הנתינה שוב מה שאח"כ באה לחצר הוי כטגמעג"ק והרשב"א אין מחלק בזה אבל בנידון הב"ש דכשנתן הבעל להאחד לא בתורת גירושין רק לפקדון י"ל דל"מ נתינה אך יש לספק גם בהא דמבואר בפוסקים כשנתן להאשה הגט בפקדון ואח"כ אומר לגרשה בגט זו דמהני אם הנתינה הוא מיד כשנתן לפקדון ומתחלק דין הנתינה מעיקר הגירושין ועל הנתינ' לסלק הפסול דטגמעג"ק לא בעינן נתינה לגירושין או דהנתינה מתקיים אח"כ מה שהגט בידה ע"י נתינתו הקודמת ולא נטלה מעצמה מעג"ק ועיין בר"נ בהזורק בהמשנה דכנסי שט"ח וז"ל ומיהו כי אמר לה הא גיטך אחר שבא כבר לידה מהני, דונתן בידה קרינן בי', אע"ג דנתינה ראשונה לאו כלום הוא וה"ה כשנתנו בידה לפקדון או שנתנו לחצרה לגירושין ואח"כ אמר הא גיטך ועומדת בצד חצרה מתגרשת כיון שמיד הבעל בא לידה או לחצרה ואינו מובן לכאורה מה שהוסיף הר"נ או שנתנו לחצרה לשם גירושין מה רבותא יש בזה ונראה בכונתו דהיינו דבשעה שנתן לא היתה סמוכה לחצרה ואח"כ באה לחצרה ואז אמר הא גיטיך דג"כ מהני כדעת הרשב"א הנ"ל וזה רבותא יותר מנתנה לפקדון די"ל דנתקיים הנתינה מיד אף דלא הי' לגירושין כנ"ל אבל בנתן לחצר שאינה סמוכה דל"מ נתינה מיד י"ל דלא מהני מה שנמצא בחצרה אח"כ מנתינתו הקודמת וגם י"ל דבפקדון מהני משום דהי' שאול מקום הגט ע"י הפקדון להבעל, וכשמגרשה כאילו בא הגט מרשותו לרשותה וכמ"ש להלן ולפ"ז בכנסי שט"ח לא הי' מועיל מה שיאמר אח"כ הא גיטך וע"ז כתב הר"נ דגם בנתן לחצרה שאינה סמוכה ואח"כ באה לחצרה מהני אע"ג דהנתינה הראשונה אינה כלום משום דמיד הבעל בא לידה (היינו בפקדון) או לחצרה וע"ש עוד בהרי"נ מקודם שהביא דברי הרשב"א בזרק לחצרה ואח"כ אמרה תזכה לי חצרי דפליג על הרשב"א רק במה דמשמע מדבריו דאף שלא אמר אח"כ הא גיטך אבל כשאמר אח"כ פשיטא לי' דדמי לפקדון, ועכ"פ נתבאר מדבריו דהא דמהני בפקדון ובאינה סמוכה הוא דהנתינה אח"כ מה שנמצא בידה ובחצרה מנתינתו הקודמת וע"כ גם בנידון הב"ש י"ל דמהני

, ה) וביבמות (דף נ"ב) בתוס' ד"ה ולאשה דעלמא אינו גט כתבו דלר"מ דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוי גט דבידו לגרשה כמו בעבד לכשאקחך הרעק"ל מעכשיו ותמוה לכאורה דאיך יכול לגרש כשהיא פנוי' ואינה אשתו הא הוי טגמג"ק וכבר תמה ע"ז בעונג יו"ט בסוף ספרו, וע"ש שכתב דבעבד ניחא כיון שהוא עכ"פ עבד ומה שזה האדון עדיין אינו בעלים על העבד ע"ז מהני לר"מ דמועיל דשלב"ל כמו בכל הקנינים אבל באשה קשה ולדברי הב"ש הנ"ל הי' ניחא דהנתינה היא אח"כ כשתהי' אשתו והגט בידה ע"י נתינתו הקודמת וכמו דמהני להב"ש כשנותן לאיש אחר קודם שנעשה ש"ק, אם כי יש לחלק דהתם מצד המקבל שהוא איש נכרי שפיר י"ל דמהני משום דאח"כ נמצא בידו ע"י נתינת הבעל וזה מקרי נתינה כנ"ל אבל הכא נהי דמצד האשה אין חסרון שהיתה פנוי' כיון דעכשיו שנשאה הגט בידה ע"י נתינתו הקודמת אבל מצד הנותן שהוא הבעל הרי בשעה שנתן לא הי' עדיין בעלה וליכא נתינה מהבעל ואמנם בעיקר קושיתו לכאורה נראה דלמ"ד דאדם מקנה דשלב"ל חשבינן כאילו הי' בעולם דהרי במקדש לאחר שאגייר ולאחר שתתגיירי דמהני לדידי' אף דעכו"ם ל"ש לקדושין וע"כ דחשבינן כאילו כבר נתגייר ואולם יש לאמר דגם עכו"ם שייך לעשות מעשה הקדושין, דהרי חזינן בגיטין (דף כ"ג) דהא דעכו"ם פסול להיות שלית הולכה בגט הוא משום דעכו"ם לאו בר שליחות ואילו הי' בר שליחות הי' יכול להיות שליח בגט וכן לקדושין וחזינן דעכו"ם יכול לעשות מעשה וכונת גירושין וקדושין וע"כ מהני מעשיו כשמקדש לאחר שאגייר ואמנם זה צ"ע במה דמבואר בתוס' קדושין (דף ס"ג) וביבמות (דף צ"ג) דבמקדש מעכשיו לאחר שאגייר מהני גם כשנקרע השטר וע"כ דהקדושין חל מעכשיו ומוכח לכאורה דחשבינן כאילו כבר נתגייר ולפ"ז ל"ק כלל קושיא הנ"ל דלהכי יוכל לגרש ג"כ ולא הוי טגמעג"ק אבל באמת מעולם לא הבנתי זה איך אפשר שיחול הקדושין מעכשיו כשהוא עכו"ם ואינו בר קדושין ובודאי דליכא עלה חיוב א"א כשהוא עכו"ם וכן בשחרור ובשדה לכשאקחנה קנוי' לך מעכשיו איך שייך שיחול השחרור מעכשיו שעדיין אינו עבדו וכן בשדה וע"כ אף דאין חל הקנין על הדבר הנקנ' מעכשיו אבל המעשה של הקנין נגמר מעכשיו וכן מעשה הקדושין נגמר מעכשיו והחלות של הקדושין ע"כ דהוא לכשיתגייר ולא מהני מעכשיו רק לענין זה שנקרע השטר ושלא יוכל לחזור והיינו משום דכבר נגמר הקנין כאילו הדבר הי' בעולם ואך לענין נתינת הגט שלא יחשב טגמעב"ק י"ל דלא מהני דדוקא בלאחר שאגיירי מהני, דמעשה וקנין הקדושין יוכל גם עכו"ם לעשות כנ"ל ורק חלות הקדושין ל"ש בעכו"ם, אבל לענין נתינת הגט לא נוכל לחשוב כאילו כבר הי' בעלה ונהי דמצד האשה י"ל דמהני עפ"י הב"ש הנ"ל אבל מצד נתינת הבעל קשה דלא הי' נתינה מבעל ועפ"ז גם מה דניחא לי' להעניו"ט בשחרור דמהני גם הנתינה קודם שקנה העבד דעכ"פ הוא עבד ומה דבעינן שהאדון שלו יהי' המשחרר כיון דמהני בדשלב"ל מהני השחרור קודם שקנה אותו שיחול לכשיהי' אדונו יעו"ש אינו מובן לי החילוק דלבד דהכא קאמר לכשאקח קנוי לך מעכשיו ואיך שייך לעשות השחרור מעכשיו ומהני גם בנקרע השטר כמ"ש התוס' ואיך אפשר לשחרר עבד של אחרים גם מצד הנתינה קשה דליכא נתינה מאדון שלו וכמו בבעל וצ"ע, והעיו"ט כתב