אמרי כהן צט

זקינו הגאון ז"ל אשר הוציא מעכת"ה לאור עולם, ות"ח חן למעכת"ה על מנחתו, ועיינתי בו וראיתי כי הוא פורש כנפיו בהרבה מקצועות התורה וכמו השחר הוא מאיר עיני חכמים בהעיון הנכון בסוגי' הש"ס והראשונים, ואציג בזה מה שהערותי מדי עיוני בו

בס' כנפ"ש (סי' כ"ט) העיר בד' רש"י בסנהדרין (פ"ב.) בהא דאמרי' התם בזמרי שהקריב את המדינית לפני משה א"ל בן עמרם זו אסורה או מותרת וא"ת אסורה בת יתרו מי התירה לך ופרש"י וז"ל משה קודם מ"ת נשא וכשנתנה תורה כולן ב"נ היו ונכנסו לכלל מצות והיא עמהם וגרים רבים של ערב רב עכ"ל ויפלא דלמה הוצרך רשיז"ל לכל האריכות הזה ול"כ בקיצור דבת יתרו נתגיירה והמדינית לא נתגיירה ותי' הגהמ"ח ז"ל משום דאכתי הי' קשה מה יועיל מה שנתגיירה צפורה לאחר מ"ת למ"ד דמשה רבינו כהן גדול הי' והוא אסור בגיורת ולזה כ' דמשה רבינו קודם מ"ת נשא וכשנתנה תורה כולן בכלל ב"נ היו ונכנסו לכלל מצות והיא עמהם והיינו דלמ"ד דמשה רבינו כהן גדול הי' נאמר דיתרו קודם מ"ת בא ואז נתגיירה צפורה בשעת מ"ת וכל הבאים למ"ת להוציא א"ע מכלל ב"נ אינו נופל עליהם שם גיורת ולהכי היתה מותרת למרע"ה עכ"ד ז"ל ודפח"ח ואני אוסיף ע"ד ז"ל דמשמע מסוגית הש"ס דסנהדרין שם דאזיל אליבא דמ"ד הסובר דמשה רבינו כהן גדול הי' דהא קאי שם אליבא דרב מדהביא שם עלה מ"ש רב עה"כ וירא פנחס בן אלעזר וגו' ורב הוא דאית לי' בזבחים (ק"א:) דמשה רבינו כהן גדול הי' ולכן הוצרך רש"י ז"ל לפרש כן אליבי' וכנ"ל

ולענד"נ ג"כ לומר בישוב ד' רש"י ז"ל בדר"ז עפי"מ דאמרי' במכילתא פ' יתרו עה"כ ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה אחר שלוחי' ר' יהושע אומר אחר שנפטרה הימנה בגט נאמר כאן שלוח ונאמר להלן שלוח מה שלוח האמור להלן גט אף כאן גט ובפי' מרכבת המשנה על המכילתא שם הקשה למ"ד דלא פסקה כהונה ממשה האיך החזיר גרושתו ותי' דר"י לשיטתו אזיל דס"ל דיתרו קודם מ"ת בא ועדיין לא נתחדשה הלכה זו עכדב"ק ע"ש ומעתה י"ל דהיינו דקשיא לי' לרש"י ז"ל הנ"ל אליבא דרב דסובר דמשה רבינו כה"ג הי' האיך נשא צפורה אחר שלוחי' דהיינו גירושין כנ"ל והא אסור לכהן לישא גרושה ולכן פי' דצפורה יצאה מכלל ב"נ בשעת מ"ת והיינו דיתרו בא עם צפורה עוד קודם מ"ת ובשעת מ"ת נתגיירה עמהם ביחד וא"כ ל"ק האיך החזיר גרושתו דאז עדיין לא נתחדשה הלכה זו דקודם מ"ת דין ב"נ הי"ל כפרש"י ביבמות (מ"ו.) ד"ה באבותינו שמלו ואחר שנתגיירה במ"ת שוב לא גירשה מרע"ה ודו"ק

עוד עלה בדעתי לומר בישוב ד' רש"י ז"ל הנ"ל באומר מן החדש דהנה דעת התוס' בגיטין (דף פ"ח:) בד"ה במילתא דשכיחא כו' דקבלת גרים צריכין להיות בג' מומחין כדאמרי' ביבמות (מ"ו:) דצריך שלשה דמשפט כתיב בי' ומה שמקבלין גרים בזמה"ז משום דשליחותי' דקמאי עבדינן עש"ה וכ"ה דעת הר"ן ז"ל הובא ביתה יוסף חו"מ (סי' א') ע"ש וע' בתוס' קידושין (ס"ב:) בד"ה גר צריך שלשה שכ' בשם הר"ן ז"ל שחולק וסובר דל"ב מומחין לקבלת גרים מדכתיב לדורותיכם ע"ש וע"ע בחידושי הרי"ם לחו"מ (ר"ס א') שהאריך בעני"ז יעיי"ש והנה ענין הסמיכה להמומחין לדון כתב הרמב"ם בפ"ד מה' סנהדרין ה"א שצריך להיות איש מפי איש עד ב"ד של משה רבינו ומשה רבינו סמך את יהושע וכן הזקנים עיי"ש והנה בשעת מ"ת הי' לישראל ענין גירות כמבואר ביבמות שם דדיני הגר שבא להתגייר ילפינן מאבותינו בשעת מ"ת ע"ש דהטבילה הי' אז כדילפינן מקרא דויזרוק על העם וגמירי דאין הזאה בלא טבילה וכן המילה הי' אז וכבר כתב החתם סופר בחי' לשבת (קל"ה) דכל אותן שמלו בצאתם ממצרים הי' צריכין מילה שנית כדין גר שנתגייר כשהוא מהול ע"ש והמילה והטבילה דגר הרי צריך להיות בפני ב"ד ובפרט קבלת המצות של ישראל הי' בודאי בשעת מ"ת כמו קבלת המצות בגר הבא להתגייר וזה אליבא דכ"ע מעכב שיהא שלשה כמבואר בש"ע יו"ד (סי' רס"ח סעי' ג') ע"ש וא"כ לד' התוס' הנ"ל דבעינן סמוכין לקבלת גרים יל"ע מי היו המומחין בשעת מ"ת שקיבלו את ישראל להתגייר דהא משמע מדברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל דהסמיכה ראשונה היתה ממרע"ה שסמך את יהושע בידיו וכן להזקנים וזה הי' זמן רב אחר מ"ת וא"כ מי הי' הב"ד של מומחין שצריך להיות בעת הגירות ולישב זה נ"ל דהנה דעת הרמב"ם בפ"ב מה' סנהדרין דבדיני ממונות מדאורייתא חד נמי כשר והש"ך בחו"מ (סי' ג' סק"א) הרבה לתמוה עליו מהא דאמרי' בב"ק (דף פ"ד:) ובגיטין שם דלכן דיינינן הודאות והלואות בזמה"ז דליכא מומחין משום דשליחותיי' דקמאי עבדינן אלמא דבעינן מומחין מה"ת לדון דיני ממונות עש"ה ובתומים ונתיה"מ שם כתבו לישב ד' הרמז"ל דלעולם חד נמי כשר מה"ת רק דצריך היחיד הדן דינ"מ להיות מומחה וסמוך משום דס"ל ע"פ כתיב כמבואר בב"ק (דף ק"ז) ולכן פסק דב' הדיוטות שדנו אין דיניהן דין וכן צ"ל דשליחותיי' דקמאי עבדינן דבלא שליחותיי' פסולים אנחנו לדון דהא ליכא בינינו גם יחיד מומחה עכ"ד ז"ל עש"ה ומעתה הרי הא דצריך בקבלת גרים שלשה ומומחים ילפינן מדכתיב משפט כמבואר ביבמות שם ובתוס' גיטין שם וא"כ עכ"פ לא עדיף זה ממשפט עצמו היינו דינ"מ ומה התם בדינ"מ קיי"ל דסגי ביחיד מומחה אף בקבלת גרים סגי ביחיד מומחה ורק מדרבנן צריך שלשה כמו בדינ"מ לד' הרמז"ל הנ"ל, ולפי"ז הרי משה רבינו הי' יחיד מומחה גם בשעת מ"ת דהוא הי' הסומך וא"כ שפיר הי' הגירות של כל ישראל ע"י מרע"ה שהי' יחיד מומחה וזה מהני מדאורייתא בקבלת גרים וכנ"ל

ואמנם הרמ"א ביו"ד שם כ' דהב"ד של הגר בעת שמתגייר לא יהי' קרובים והיינו כיון דמשפט כתיב בי' בודאי צריך להיות כמו בדינ"מ דפסול בב"ד של קרובים וע' במרדכי פ' החולץ הובא ביתה יוסף ליו"ד שם דכ' דמה"ט אף בהי' הגירות בפני ב"ד של קרובים לא מהני גם בדיעבד ע"ש שכ"כ בשם י"א וא"כ תיקשי דהאיך הועיל הגירות של צפורה אשת מרע"ה בשעת מ"ת כיון דעיקר ההכשר של הגירות הי' ע"י מרע"ה שהי' יחיד מומחה והרי צפורה אשתו היתה ואין לך קרוב יותר מזה וא"כ כמו בדינ"מ פסול הדין אם הב"ד קרובים לבעה"ד כ"ה בגר דמשפט כתיב בי' כמובן והאיך גיירה מרע"ה לאשתו וצ"ל דכיון דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וא"כ בשעת הגירות נתבטלה הקורבה דמעיקרא ולכן שפיר הועיל גירות דצפורה ע"י מרע"ה כיון דאם תתגייר בטלה האישות דמעיקרא והו"ל כעין גיטו וידו באין כאחד דע"י הגירות אינם קרובים ומהני שפיר הגירות דצפורה ג"כ

ומעתה אחרי שהודיענו אלקים כ"ז יתיישב לנכון לשון רבינו רש"י ז"ל הנצבים למעלה שפי'