אמרי כהן צג

החליפין נאסרין אדרבה ישראל חמיר ונאסר מטעם חליפי ע"ז ולומר דמשו"ה נקטו נכרי דישראל מסתמא אינו נותן עבור הע"ז כלום דלא שוי' לי' כלום הוא דוחק דאטו לא משכח"ל ישראל עובר עבירה שירצה לקנות ע"ז ויתן עבורה בהמה כמו שהמחליף הע"ז הוא בעל עבירה דהא אסור להחליפה וכמובן וצ"ע

ועתה נבוא ליתר ד' מעכת"ה במה שחתר לישב מה שתמהתי ע"ד החת"ס הנ"ל שחידש דאף דל"ה כעין פנים ואינו אסור משום תקרובות עכ"ז נאסר משום משמשי ע"ז דקשה עליו מש"ס דע"ז (נ"א) דאמרי' בזרק מקל לפני ע"ז לא נאסר המקל ומדוע לא יאסור משום משמשי ע"ז וגם מה מקשה שם בש"ס אבני מרקוליס במה יאסרו ולימא דנאסרו משום משמשים וציין שבס' לחם סתרים הרגיש בקושיות אלו ע"ד רש"י שם וכתב לישב ותוכן דבריו דבש"ס שם דמקשה אאבני מרקוליס במאי יאסרו הקשה על ישראל הזורק במה אסרו כיון דראינו שיש חילוק דע"ז של עכו"ם נאסר מיד ושל ישראל עד שתיעבד לכך בזרק ישראל אינו אסור משום משמשים עד שיתכוין אבל בעכו"ם שזרק למרקוליס נאסר אפי' בלי מתכוין ועפי"ז יישב ד' החת"ס דל"ק עליו מש"ס דע"ז הנ"ל דהא גם שם בלולב מיירי בלולב של נכרי דשפיר נאסר משום משמשים אפי' בלי כוונה עכתו"ד מעכת"ה והנה מלבד דגוף דבריו אינו מובנים במחכת"ה דהא הא דמצינו חילוק בין ישראל לנכרי הוא רק בדין ע"ז עצמה דשל ישראל אינה אסורה, כ"א עד שתיעבד ושל נכרי אסורה מיד אבל במשמשים דע"ז אין חילוק ביניי' ובין ישראל ובין נכרי אינם אסורין משמשי ע"ז עד שיעבדו בהן כמפורש בע"ז (נ"ב.) ע"ש וא"כ הכא דלענין אי נאסר התקרובת ע"ז משום משמשי' בלי כוונה אנו דנין מאי חילוק יש בין אם הוא של ישראל או של נכרי מלבד זה תמהתי מאוד ע"ד מעכת"ה דהאיך עלה בדעתו לפרש ד' הש"ס דע"ז (נ"א.) דקאי אישראל הזורק אבנים למרקוליס במה יאסרו דהרי על זה משני בש"ס שם דנעשה כמגדל ע"ז ומקשה שוב הניחא למ"ד ע"ז של נכרי אסורה מיד אלא למ"ד עד שתעבד תישתרי דהא לא פלחה כו' עש"ה הרי להדיא דמיירי בנכרי הזורק אבנים למרקוליס ומשו"ה הוי ע"ז של נכרי וכמובן וא"כ אין מקום כלל לד' מעכת"ה הנ"ל

ומה שהעיר מעכת"ה דעיקר ד"ז שכ' החת"ס הנ"ל דאם נעשה לתקרובות ולא נתכוין שיהי' משמשי ע"ז שיהי' נאסר משמשין הוא מחלוקת הראשונים דבריטב"א ע"ז (נ':) גבי בי מרקוליס כו' ומאן דלא פריש אמר בעי כעין פנים וליכא שהקשה הראב"ד אם אינו תקרובת מאי איריא דחיפוהו עכו"ם דמותר משום ביטול אפי' ישראל נמי יהי' מותר משום דל"ה תקרובת ותי' הראב"ד דכי מהני מה שאינו כעין פנים היינו שיהא לו ביטול אבל מ"מ ביטול הוא צריך כע"ז ולזה השיגו הריטב"א דאינו נכון דמהכ"ת לן איסור זה כיון דליתא בכלל אשר חלב זבחימו יאכלו ובכלל זבחי מתים כו' עש"ה דהריטב"א מפרש שכונת הזורק למגדל ע"ז והיינו דהראב"ד ס"ל דהוא עכ"פ אסור משום משמשי ע"ז כיון דהוא תקרובת אף שאינו כעין פנים והריטב"א הקשה דא"א שתעשה משמשים בלי כוונה עכדמעכ"ת ויפה העיר בזה ועלה בדעתי לומר עפי"ז דהראב"ד ז"ל לשיטתי' אזיל דהוא סובר דמשמשי ע"ז של ישראל אין להם ביטול כמו ע"ז דישראל כמו"ש הר"ן בפרי"ש בשמו ז"ל והבאתיו לעיל וא"כ שפיר מתרץ דעכ"פ ביטול צריך והיינו משום משמשי ע"ז וה"ד בנכרי דמהני ביטול במשמשי ע"ז דידי' אבל בישראל דל"מ ביטול למשמשי ע"ז דידי' אסורין באמת האבנים של מרקוליס אף שאינם תקרובת כעין פנים ולכן קתני בברייתא שם דישראל שהביא אבנים מן המרקוליס וחיפה בהן דרכים וסרטיאות אסורות אבל הריטב"א ז"ל השיגו משום דסובר כד' החולקים על הראב"ד ז"ל דס"ל דאפי' למשמשין דע"ז של ישראל מהני ביטול והוא שי' הר"ח ז"ל וכן הרמב"ן ז"ל נסתפק בזה כמו"ש הר"ן שם וא"כ ליכא לתרוצי דהאיסור בהאבנים של מרקוליס משום משמשין דא"כ למה קתני דישראל שהביא אבנים וכו' אסורות הא למשמשין מהני ביטול אפי', בשל ישראל ומטעם תקרובת ע"ז ליכא למימר דהא ל"ה כעין פנים וזש"כ דמהכ"ת לן איסור כיון דליתא בכלל אשר חלב זבחימו יאכלו וכו' אכן לקושטא דמילתא א"א לומר כן בכונת הריטב"א דמשמע להדיא מד' הריטב"א לקמן בחי' (לדף נ"ב.) שגם הוא מסכים לד' הראב"ד דל"מ ביטול למשמשין דע"ז של ישראל וחולק על הר"ח ז"ל הנ"ל וע"כ דלכן השיג ע"ד הראב"ד משום דס"ל דלא נעשה משמשי ע"ז בלי כוונה לזה וכמו"ש מעכת"ה

ולפעד"נ להוכיח שגם דעת רבינו הרמב"ם ז"ל הוא כד' הריטב"א הנ"ל דאם לא נתכוין שיהי' משמשין אינו נאסר בשביל משמשין במקום שאינו אסור בשביל תקרובת ע"ז דז"ל הרמב"ם בפ"ז מה' עכו"ם ה"ג בהמה שהקריבוה כולה לעכו"ם אסורה בהנאה אפי' פירשה ועצמותי' וקרני' וטלפי' ועורה הכל אסור בהנאה עכ"ל וכ' עלה מרן הכ"מ שם ומ"ש שהקריבוה כולה נראה דהיינו לומר שאם הקריבוה לעכו"ם ופירשו ואמרו חוץ מפירשה או מעצמותי' או קרני' וטלפי' ועורה אותם דברים ששיירו לא נאסרו עכ"ל הכ"מ עש"ה וזה דבר חדש מאוד לומר בהקריב בהמה כולה לע"ז ולא נתכוין שיהא כולו לע"ז רק מקצתה אין השאר נאסר משום תקרובת ע"ז וראיתי בחכמ"ש ליו"ד מהגאון מוהרש"ק ז"ל (בסי' קל"ט סעי' ג') שעמד בזה דלמה השמיטו הפוסקים ולא השמעינו ד"ז להלכה ע"ש שהניח בצ"ע ואמנם הנ"ל בזה דבאמת תיקשי דאע"ג דהוא אמר שאינו מקריב לע"ז כולה רק מקצתה כגון שאמר חוץ מעצמותי' אמרי' דלא נעשו העצמות תקרובת ע"ז כיון דלא נתכוין להם להקריבם אבל מ"מ למה לא יותסרו משום משמשי ע"ז כיון דשימשו לע"ז כמו"ש החת"ס הנ"ל לענין תקרובת ע"ז שאינו כעין פנים דעכ"פ לא גרע ממשמשין ומיתסר ואי"ל דבאמת מטעם משמשין מודה הרמז"ל דמיתסר ורק מטעם תקרובת לא אסור ונפק"מ דמהני ביטול אם הוא של נכרי משא"כ לתקרובת ל"מ ביטול ז"א דהא הרמב"ם ז"ל סיים בדין זה הכל אסור בהנאה ולפי"ד הכ"מ הנ"ל לדיוקא אתי שאם לא הקריבו הכל היינו שלא נתכוין להקריב כולו אינו אסור בהנאה ואם הי' עכ"פ כמשמשי ע"ז הרי הם ג"כ אסורין בהנאה כמו"ש רבינו ז"ל באותו פרק ובפרט דעדיין לא השמעינו רבינו ז"ל בהלכותיו עד שם דבתקרובת ע"ז לא מהני ביטול רק בפ"ח להלן וא"כ לא מסתברא לומר דאתי לאשמעינן בכאן דבר שאינו נפק"מ רק לענין אם מהני ביטול או לא כתקרובת ע"ז וע"כ דדעת רבינו ז"ל לפי פי' הכ"מ הנ"ל דבלא נתכוין שיהא תקרובת לא נאסר כלל לא משום תקרובת ולא משום משמשין וגם מזה גופה יש לדייק כן דכמו דאינו נעשה תקרובת בלי כוונתו אף אם הקריבוה לע"ז כמו"כ לא נעשה משמשי ע"ז אם לא נתכוין שיהי' משמשי ע"ז דבכוונתו תלוי הכל: