עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאמרי כהן

אמרי כהן עז

Imrei Cohen 77 · אמרי כהן · free full Hebrew text

Open in the reader →

שאתה יכול להזימו כלל ואף בלא יוכלו להזימן כשר ושפיר כשר אחד לדון מה"ת אף שא"י לקבל הזמה על העדים שהעידו בפניו וכמובן

ואמנם כ"ז בדיני ממונות אבל בקידוה"ח דבודאי צריך בי' עדות שאתה יכול להזימו אף א"נ דבממון ל"ב עדות שאתה יכול להזימן, וכמו"ש המנ"ח במצות קידוה"ח דקידוה"ח שוה לדיני קנסות דבעינן סמוכין ודו"ח ואע"ג דל"ש בקידוה"ח כאשר זמם מ"מ כיון דבהוזמו לוקין מ' מיקרי עדות שאתה יכול להזימו כמו"ש התוס' בריש מכות בתי' הא' עייש"ה א"א לומר בקידוה"ח דיחיד מומחה יתכשר לקבל עדות על קידוה"ח דהא הו"ל עדות שאאילה"ז כקו' הטו"א הנ"ל דלא יוכל לקבל הזמה על עדותן דקיי"ל כר"ע דעדים זוממין קנסא ובקנס בעינן ג' מומחין לכ"ע ובכה"ג הו"ל עדות שאאילה"ז לפי"ד התוס' הנ"ל

ומעתה אחרי עלות כ"ז א"ש מה דקאמר בש"ס דסיפא איצטריכא לי' דצריך בקידוה"ח בי"ד ולא סגי ביחיד מומחה ולא קאמר דרישא איצטריכא לי' דלקבלת עדות בעינן בי"ד ולא סגי ביחיד מומחה כבדינ"מ ולהנ"ל ניחא דאף דבדינ"מ סגי יחיד מומחה לקבלת עדות ג"כ וכד' הנתיבות אליבא דהרמז"ל מ"מ בקידוה"ח פשיטא דלא סגי לקבל עדות יחיד מומחה דא"כ הו"ל עדות שאאילה"ז וא"צ מתני' לאשמעינן ד"ז רק דסיפא איצטריכא לי' דהו"א דגמר הקידוש בלבד סגי ביחיד מומחה כבדינ"מ קמ"ל מתני' דלא רק דצריך בי"ד מדכתיב ויאמר ה' אל משה וגו' אבל לעולם י"ל כד' הנתיבות דגם לקבל עדות סגי ביחיד מומחה ול"ק מש"ס דר"ה כאן

ועפ"י כוונה זאת בד' הש"ס דר"ה שם יתיישב לנכון המשך ד' הגמרא להלן מינה דקאמר למימרא דעד נעשה דיין לימא מתני' דלא כר"ע וכו' ולכאורה מאי שייכות לקו' זו השתא ולא מעיקרא ולפי הנ"ל ניחא דמדקאמר הש"ס דסיפא איצטריכא לי' ולא אמר דרישא איצטריכא לי' משמע דברישא פשיטא דצריך בי"ד לקבל עדות בקידוה"ח דאל"כ הו"ל עדות שאאילה"ז וכנ"ל וה"ד אם נוקי מתני' כר"ע דעדים זוממין קנסא הוא א"כ הו"ל עדות שאאילה"ז דל"י לקבל הזמה ביחידי כיון דבקנס צריך שלשה מומחין וכנ"ל ולכן שפיר קשה לימא מתני' דלא כר"ע אבל בל"ז ל"ה קשה כ"כ א"נ דמתני' לא כר"ע והבן. וי"ל עפידר"ז קו' הטו"א שם במקומו ועיי"ש ותבין ואקצר בפרט זה

ולפי"ד הטו"א האמורים למעלה יש אתי מקום לישב דברי הרי"ף והרא"ש שבפ' זה בורר העתיקו הירושלמי שז"ל מניין שלא יהיו העדים קרובים לדיינים הגע עצמך אם הוזמו לא מפיהם נהרגין ומניין שלא יהיו העדים קרובים זל"ז הגע עצמך שאם הוזם אחד מהם אינו נהרג עד שיוזם חברו ואם אתה אומר כן לא נמצא נהרג על פיו ומניין וכו' כ"ז העתיקו הרי"ף והרא"ש ותמה ע"ז בר"ן פ"ב דכתובות מש"ס דסנהדרין (כ"ח.) דאיתא התם אשכחן בנים להדדי בנים לעלמא מנלן אמר רמב"ח סברא הוא כדתניא אין עדים נעשים זוממים עד שיוזמו שניהם ואי ס"ד בנים לעלמא כשרים נמצא עד זומם נהרג בעדות אחיו א"ל רבא ולטעמיך הא דתנן ג' אחין ואחד מצטרף עמהם הרי אלו ג' עדיות והן עדות אחת להזמה נמצא עד זומם משלם ממון בעדות אחיו אלא הזמה מעלמא קאתי אלא א"כ לכתוב רחמנא ובן וכו' נמצא דאידחי בגמרא האי טעמא דהזמה ואיך השמיטו הרי"ף והרא"ש הטעם הנאמר בגמרא דילן והעתיקו טעם הירושלמי שהוא מימרא דחוי' בגמרא דילן וסלקא בקושיא ע"ש. והנלפע"ד ליישב דהנה בגוף הדבר דאמרי' בש"ס דהזמה מעלמא קאתי העיר בתשו' נוב"י שם דמנלן לומר כן דהא כיון דבשעת עדותן ל"ה עדותן עדות אלא א"כ ראוי להזימם א"כ שייכא הזמה בגוף העדות ול"ה מעלמא אך דמתניתין קשיתי' לרבא דתנן בהדיא והן עדות אחת להזמה ונמצא משלם ע"פ אחיו אלא ודאי דאפי' בכה"ג הוי הזמה מעלמא והיינו אי הוי אמרינן דבדינ"מ בעינן ג"כ עדות שאילה"ז אבל אי בדינ"מ ל"ב עדות שאילה"ז אז אין שום ראי' מדינ"מ לדינ"פ כי בדינ"מ כיון דבשעת העדות אין הזמה תלוי' בעדים כלל הוי הזמה מעלמא אבל בדינ"פ כיון דבעינן בשעת הגדת העדות עדות שאילה"ז ל"ה הזמה מעלמא ושייך לגוף העדות ושפיר פסלינן עדות בנים לעלמא בדינ"פ מטעם דנהרג עפ"י עדות אחיו ונסתר קושי' רבא עכ"ד הנוב"י שם ע"ש ומעתה נראה לומר דרמב"ח ורבא בסנהדרין שם כ"א לשיטתי' אזיל דכבר הבאתי קו' הטו"א דהאיך אפש"ל דמה"ת כשר חד לדון דינ"מ דהא הוי עדות שאי אתה יכול להזימו דהוא לא יוכל לקבל הזמה על העדות למאי דקיי"ל דעדים זוממים קנסא וקנסא בעי לכ"ע ג' מומחין ובעכצ"ל דמזה מוכח דבממון לא בעינן עדות שאילה"ז וכמושכ"ל והנה בסנהדרין (ב':) אמרינן דלמ"ד אין ערוב פרשיות כתיב כאן לא בעינן שלשה ומומחין ורבא מסיק התם בדף (ג'.) דעירוב פרשיות כתיב כאן ובעינן שלשה מומחין בדינ"מ מה"ת רק דחכמים הכשירו ג' הדיוטות משום נעילת דלת ע"ש ולפי"ז רמב"ח לשיטתו דס"ל בב"ק (ק"ז:) דד' שומרין צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת דלא ס"ל עירוב פרשיות כתיב כאן עש"ה ולפי"ז מיתכשר גם חד לדון בדינ"מ לדידי' כנ"ל ותיקשי קו' הטו"א הנ"ל דהרי הוא עדות שאאילה"ז וצ"ל דבדינ"מ ל"ב עדות שאילה"ז כנ"ל וא"כ ל"ק אליבא דרמב"ח ממתניתין דהן עדות אחת להזמה דמיירי בדינ"מ דל"ב עדות שאילה"ז ושפיר אמרינן בי' הזמה מעלמא קאתי משא"כ בדינ"פ אבל רבא לשיטתו דס"ל שם דבעינן ג' מומחין בדינ"מ וא"כ אין מקום להוכיח דבממון ל"ב עדות שאילה"ז מכח הקושי' הנ"ל וס"ל באמת לרבא דגם בממון בעינן עדות שאילה"ז כמו בדינ"פ ולכן יפה הקשה ממתני' דג' אחין ואחד מצטרף עמהם כו' והן עדות אחת להזמה דמוכח משם דהזמה מעלמא קאתי ואפי' במקום שבעינן בעיקר העדות שאתה יכול להזימן וא"כ גם בדינ"פ ל"ש לפסול מכח דברי רמב"ח דא"כ נמצא עד זומם נהרג בעדות אחיו וכמובן

ומעתה אחרי עלות כ"ז מיושב ד' הרי"ף והרא"ש הנ"ל דהא כ"ז לרבא לשיטתו דסובר דמדאורייתא בעינן בדינ"מ ג' מומחין אבל להלכה דקיי"ל בסנהדרין (ג'.) כר"א ברי' דר"א דגם אחד כשר לדון דינ"מ מקרא דבצדק תשפוט עמיתך וכמוש"פ הרא"ש בפ"ק דסנהדרין ע' בסמ"ע חו"מ שם סק"א בזה וא"כ מוכח דבדינ"מ ל"ב עדות שאילה"ז ושוב איכא לחלק בין דינ"מ לדינ"פ לענין הזמה מעלמא קאתי דבדינ"מ אמרי' הזמה מעלמא קאתי משא"כ בדינ"פ וכנ"ל א"כ שפיר העתיקו הרי"ף והרא"ש ד' הירושלמי הנ"ל להלכה דאיירי בדינ"פ ולא אמרי' שם הזמה מעלמא קאתי א"כ שפיר הוכיח דעדים הקרובים לדיינים פסולים מטעם שאם הוזמו לא מפיהם נהרגין וכו'

ולכאורה לא יתכן לומר כן רק בישוב ד' הרא"ש ז"ל שפסק כרב אחא דחד כשר לדון