אמרי כהן סב

יצא מכלל ב"נ ז"א דהא לא נצטוה לשמור שבת ממש כישראל רק לחד מ"ד שומר שבת כישראל ביו"ט ומותר לו לעשות מלאכה באוכל נפש בשבת ולחד מ"ד שומר שבתו כישראל בחוה"מ ומותר לו לעשות מלאכה בכל דבר האבד וא"כ ל"ה בזה עדיין ב"נ ששבת דחיי"מ היינו אם שבת לגמרי ע' בערל"נ שם וכן במצות פו"ר מוזהר משום שפיכ"ד כמו אצל ישראל מכ"מ אם מקיים פו"ר אינו עושה מעשה להיפך מדיני ב"נ דאטו הם מוזהרים שלא לקיים פו"ר אתמהה אבל לענין קדוה"ש א"נ דב"נ אינו מצווה בקדוה"ש בעבודה זרה גם ג"ת אינו מצווה עליו ולא יועיל מה שקיבל עליו לקיים הז' מצות כישראל כיון דלדיני ב"נ שאינו מציוה על קדוה"ש לא די שאינו מחויב למסור נפשו על מצותיו רק גם שאסור לו למסור נפשו אמצותיו ומתחייב בנפשו אם מסר נפשו במקום שא"צ דלא מיבעי' לדעת הרמב"ם בפ"ה מה' יסוה"ת דכל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הר"ז מתחייב בנפשו א"כ פשיטא דגם בב"נ הדין כן אלא אפי' לדעת החולקים עליו וסברי דרשאי להחמיר על עצמו כבר כתב המשל"מ בספרו פר"ד בדרך האתרים דרוש ב' בשם המהרימ"ט בדרשותיו סו"פ תולדות דזה הוא דוקא בישראל שמצווין על עיקר מצות קדוה"ש אבל ב"נ שאינם מצווין לגמרי מה בצע לחבול בעצמו עכ"ד ז"ל ע"ש וכיון שכן א"א לומר דמשום שקיבל על עצמו הג"ת הז' מצות כמו ישראל יהא מוזהר בקדוה"ש כמו ישראל כיון דעדיין דין ב"נ יש לו ולב"נ הרי אסור לו לקיים קדוה"ש ול"מ הקבלה של הג"ת להקל עליו מדיני ב"נ ולכן אמרינן בש"ס דסנהדרין שם דב"נ שאינו מציוה על קדוה"ש ה"ה בג"ת אינו מוזהר על קדוה"ש ואסור לו להחמיר ע"ע דכ"ז משא"כ לענין שאר מצות המסתעפים מז' מצות לישראל שפיר מועיל קבלת הג"ת שמקבל עליו לשמור הז' מצות כישראל והבן

והנה ראיתי בתשו' אמרי יושר ממורי הגז"ל בח"ב (סי' ק"ל) שהעיר על מה שהקשו בתוס' יבמות הנ"ל על פרש"י הנ"ל דג"ת מוזהר על השבת והרי ב"נ ששבת ח"מ והרי לדידהו נמי תקשה אהא דאחרים בע"ז (ס"ד:) שס"ל דג"ת היינו שקיבל עליו כל המצות חוץ מנבילות והאיך יתכן שיקבל עליו כל המצות הא ב"נ ששבת ח"מ עכ"ק עש"ה ולפעד"נ דאיכ"ל דאחרים ס"ל כמ"ד במד"ר פ' דברים דאמר שם ריב"ח דגוי ששומר את השבת עד שלא קיבל עליו את המילה חייב מיתה עש"ה ומבואר משם דאם קיבל עליו למול מותר לו לשבות בשבת וא"כ מכש"כ דג"ת אליבא דאחרים שקיבל עליו כל המצות חוץ מנבילות וא"כ גם מילה בכלל שמותר לו לנוח בשבת אבל על פרש"י שם שפיר הקשו בתוס' הנ"ל כיון דמסתמא קאי אליבא, דהלכתא דג"ת הוא המקבל עליו לקיים ז' מצות ב"נ וא"כ עדיין לא קיבל עליו למול וא"כ האיך ינוח בשבת הא ב"נ ששבת חיי"מ כנ"ל

בפ' תשא (ל' פסוק י"ג) זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'. במשנה פ"א דשקלים ה"ג את מי ממשכנין לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים הנה לא נתבאר בירושלמי וגם במפרשים מהיכן ידעינן דגם גרים נכללו במצות מחצית השקל כישראל ולכאורה יל"ע דמנלן דגרים שוים לישראל במצוה זו דנתינת מחציהש"ק למאן דדריש בירושלמי שם דהא דכתיב כל העובר על הפקודים כל דעבר על פיקודייא פי' כל הנמנין והכהנים לא התפקדו בתוך ישראל ומה"ט פטורין יעיי"ש וא"כ הרי משמע דגם גרים לא התפקדו בכלל בנ"י דהא רש"י פי' בפרשתן עה"כ לכפר על נפשותיכם דמנין האמור בחומש הפקודים (במדבר א') בא' לחדש השני בשנה השנית הוא הי' המחצית השקל שנתנו כ"א מהן לקנות מהן קרבנות צבור של כל שנה ושנה והשוו בה עניים ועשירים ע"ש ושם במנין דחומש הפקודים מפורש בתורה שנמנו רק בני ישראל שנתייחסו אחר שבטי אבותיהם ולא גרים וראיתי בס' חזקוני עה"ת בפ' במדבר עה"כ כל יוצא צבא בישראל להוציא ערב רב עכ"ל הרי שנתמעטו ערב רב ממנין ההוא וא"כ כיון שלא נמנו הגרים בכלל בנ"י ולא קרינן בהו כל העובר על הפקודים דעבר על מנייניא מנלן שחייבין ליתן מחצית השקל ואפי' למ"ד דכל העובר על הפקודים היינו כל דעבר בימא יתן גם כן יל"ע דמנ"ל שגרים שנתגיירו אח"כ הם בכלל המצוה אבל ע"ז י"ל כיון דאיכא ריבוי במכילתא הבאתיו לעיל ריש הקונטרס הזה בפ' בא לרבות גרים בדבר שהוא מעשה נסים לישראל מכ"מ הגרים חייבים בהם ה"ה די"ל בכאן אבל למ"ד דכל דעבר על פקודייא ומה"ט פוטר הכהנים משקלים שלא נמנו במנין של ישראל א"כ גם גרים ליפטרו וביותר יל"ע לפימש"כ בספה"ק ישמח משה עה"ת מהגה"ק מוהר"מ ט"ב מאוהעל זצללה"ה בפ' פנחס דקרבנות צבור מכפרים רק על הערבות של העונות ולא על גוף החטאים ע"ש שכ"כ בשם ספרים שכתבו כן ודעת התוס' ביבמות (מ"ז:) בד"ה קשים גרים כו' דגרים לא היו בכלל ערבות ועיי"ש א"כ אין להם ענין לקרבנות צבור שמכפרים על הערבות והם א"צ לכפרה זו אבל לזה י"ל דבאמת ד' הספרים הנ"ל תמוה דמשמע מכ"ד בש"ס דקרבנות צבור מכפרין על גוף החטאים ג"כ וכמו שתמה באמת בס' ישמח משה הנ"ל ע"ד הספרים הנ"ל עיי"ש אבל קושי' הראשונה שהקשיתי קשה דמנלן דגרים חייבין במחציהש"ק כיון דלא נמנו במנין ישראל וכתיב כל העובר על הפקודים וכנ"ל ועוד צ"ע לפימ"ש התוס' בסוכה (כ"ח:) דהיכא דכתיב בנ"י ממעטינן גרים ע"ש וכאן כתיב ג"כ בראש הפרשה כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם וגו' א"כ מנלן דגרים הם בכלל מצוה זו ובישוב קושי' אלו י"ל דלכן חייבים גרים במצוה זו דמחציהש"ק דנתרבו מקרא דונתנו איש כופר נפשו לה' וגו' הכתוב במצוה זו ובש"ס דזבחים (ק"ג.) אמרינן אטו גר לאו איש הוא עש"ה הרי דמלשון איש ילפינן גר ג"כ ה"ה בכאן דכתיב איש מרבינן גרים לחיוב במחציהש"ק

וכה ראיתי בחידושי חתם סופר הנדפסים עה"ג ירושלמי שקלים (פ"א ה"ד) בד"ה הנכרי והכותי ששקלו אין מקבלין מהן כו' וכן מפורש ע"י עזרא שנא' לא לכם ולנו לבנות בית לאלקינו שכתב וז"ל ונקט טפי הך דקרא דעזרא משום דלא תקשי לנו הא בפ' שקלים כתיב כי תשא את ראש בנ"י וגו' ונתנו איש כופר נפשו וגו' וא"כ נהו דבנ"י ממעט גוים מ"מ נימא איש לרבות גוים ויהי' ממעט משום דבר ומרבינן ליה לשום דבר כמו בערכין (ה':) ומ"ט נאמר שאין מקבלין מהם שום שקלים בשו"א ועכצ"ל דמוקמינן איש לרבות מופלא סמוך לאיש דישראל (עיי' נזיר ס"ב:) ומייתי ראיה לזה מדכתיב לא לכם ולנו ואס"ד איש לרבות גוים א"כ גם בערכין מרבינן גוי גדול היודע להפלות עכ"פ ומ"ט לא קיבל עזרא שקלים מהם אע"כ איש הכא והתם לא אתיא אלא לרבוי' מופהסמל"א דישראל עכ"ל יעייש"ה ולפע"ד דבריו הקדושים צ"ע דמה שהחליט הגאון ז"ל דלשון איש הוא ריבוי על גוים לא משמע כן בש"ס דחולין (י"ג:) דאמרי' החם איש איש לרבות העכו"ם שנודרין נו"נ כישראל וכ"ה בסנהדרין (נ"ו.)