אמרי כהן סא

רק לאו דלפנ"ע אבל הכא דמיירי שהישראל הוא שוגג והג"ת מכשילו הרי פרש"י דהמכשיל נכנס תחתיו לכל עונשין א"כ נמצא דהו"ל כמו שעבר המכשיל על עבירה זו גופה וא"כ גם כאן דמי כאלו עבר על חילול שבת דהוא כעע"ז בישראל וכ"ז עובר הג"ת ובע"ז הרי הוא ג"כ מוזהר והבן ועמש"כ בחידושי לקדושין (דף י"ג.) בעני"ז יעייש"ה

ואמנם בעיקר דברי החת"ס ז"ל שכפיה"נ מד"ק שהחליט דהא דאמרו דמחלל שבת כעע"ז הוא בכל חילול שבת אפי' במה שבהמתו לא תשבות או שהג"ת יעשה מלאכת ישראל בשבת הו"ל לגבי ישראל חילול שבת דהוא כעע"ז וא"כ לפי דבריו ז"ל יומצא דגם הא דקיי"ל בכמה דוכתי בש"ע דהמחלל שבת בפרהסיא שהוא מומר ע"ז הו"ל מומר לכל התורה כולה הוא גם במומר לחלל שבת בשביתת בהמתו ומחמר וכי"ב דהא מקור הדבר הנ"ל הוא בחולין (ה') ופרש"י שם בד"ה אלא לאו ה"ק וז"ל האי תנא חמירא לי' שבת כע"ז דהעובד ע"ז כופר בהקב"ה והמחלל שבת כופר במעשיו ומעיד שקר שלא שבת הקב"ה במעשה בראשית עכ"ל רש"י שם ע"ש דמפרש ה"ט דמומר לחלל שבת הוא כמומר לכה"ת כולה כמו עע"ז וא"כ לפי"ד הח"ס ז"ל דגם חילול שבת שע"י שביתות בהמתו הוא כעע"ז גם בזה הוא כמומר לכה"ת כולה אין כן דעת הפרמ"ג בפת"כ בפתיחתו לה' שבת שעלה ונסתפק בזה אי מומר לחלל שבת בעשה דשביתת בהמתו הוא מומר לכה"ת כולה ופשיט לי' דל"ה בזה כמומר לכה"ת כולה דלא נקרא בזה מחלל שבת מסנהדרין (ס"ו.) דלא מוקי שם מתני' דאיכא מחלל שבת ואין מחייב סקילה וכרת וחטאת כגון בשביתת בהמתו ש"מ שאין זה נקרא חילול שבת דמשמע במעשה וא"כ ל"ה כמומר לכה"ת כולה עיד"ז עכ"ד ז"ל ועמש"כ בחידושי בריש מס' נזיר בזה יעיי"ש ולפי"ד ז"ל אין מקום לתי' הח"ס ז"ל הנ"ל וכמובן

ובערוך לנר על יבמות שם כ' בישוב קו' התוס' על פרש"י הנ"ל דבאמת הרי ר"ע ס"ל בכריתות (ט'.) דגר תושב מצווה על השבת כישראל ביו"ט ולחד מ"ד כישראל בחוה"מ וכ' בתו"י שם משום דנפישה בעלמא כתיב בי' ולא שביתה ע"ש והענין הוא דבאמת צריך להבין מד"א בש"ס ע"ז (ס"ד:) דגר תושב הוא כל שקיבל עליו ז' מצות של ב"נ ומה ענין של קבלה זו הרי מוזהר ועומד הוא ולמ"ל לקבל וצ"ל דהג"ת מקבל עליו ז' מצות של ב"נ כמו שאנו מקיימין אותם היינו אנחנו עם ישראל ולזה צריך קבלה וא"כ כל מה שנחשב לדידן בגר עובד ע"ז הג"ת דייקא מצווה על זה ולכן כיון דלדידן מחלל שבת כעע"ז יחשב משו"ה מוזהר הג"ת לשבות בשבת כיון שקיבל עליו הז' מצות וע"ז בכלל כמו שאנו מקיימין אותם בכל פרטיהם אך אינו מוזהר בשביתה גמורה כמו ישראל מדכתיב בקרא רק וינפש דהיינו נפישה בעלמא כד' התו"י הנ"ל אך הטעם פרש"י דמוזהר על השבת בעצמו משום דהוי כעבודה זרה לישראל אם מחללין שבת והג"ת קיבל ע"ע לשמור הז' מצות כמו שישראל מקיימין אותם עכ"ד הערל"נ וכ"כ בקובץ שע"ת להגאון מוהר"י הכהן בח"א (סי' נ"ב) והובא בס' ראשית בכורים על מס' בכורות בפרק ח' והוא מבאר קצת יותר משום דאמרי' בב"ק (ל"ח.) ראה ויתר גוים ראה הקב"ה שבע מצות שקיבלו עליהם ב"נ ולא קיימום עמד והתירן להם לומר דאעפ"י שמקיימין אותם אינם מקבלים שכר וזה ענין קבלת ג"ת דמצד ז' מצות שנצטוו ב"נ הוי כאינם מציווין ועושין דכבר נפקע הצווי שלהם ובהציווי של ישראל אין להם שייכות ולכן כשמקבלין הג"ת מקבלין אותו לז' מצות שלנו וכיון דבשבע מצות שלנו הוי שבת בכלל ע"ז א"כ כשמקבלין הג"ת לז' מצות שלנו מוזהר על השבת ג"כ אלא דפליגי תנאי עד כמה מגיע חיוב שבת שלו עכ"ד ועפי"ז כתב בס' ראשית בכורים שם לחדש דג"ת מצווה על פו"ר כיון דאמרי' ביבמות (ס"ג) דכל יהודי שאינו עוסק בפו"ר כאלו שופך דמים הרי דמצות פו"ר הוי ענף דשפיכ"ד כמו דחילול שבת הוי ענף דע"ז וא"כ ג"ת שקיבל עליו הז' מצות שלנו ומוזהר על שפיכ"ד כמו ישראל מצווה ג"כ על פו"ר המסתעף מזה עייש"ה בדבריו ולפע"ד צ"ע על חידוש זה דלפי"ד יומצא דג"ת מצווה על הז' מצות כמו ישראל ממש בכל הענפים המסתעפים מהם ולמה אמרי' בש"ס דסנהדרין (ע"ד:) דמבע"ל אי ב"נ מצווה על קידוש השם ורצה לפשוט מהא דקאמר ז' מצות נצטוו ב"נ ואם איתא תמני הויין ודחי אינהו וכל אביזריי' ע"ש ובפרש"י ע"ז ושוב פשיט מהא דכתיב לדבר הזה יסלח ה' לעבדך בבא אדוני בית רמון להשתחוות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי וכתיב ויאמר לו לך לשלום כו' ופרש"י מאחר שקבל עליו נעמן שלא לעבוד ע"ז א"ל לאלישע לדבר הזה יסלח ה' לעבדך שאני אנוס בדבר שאדוני נשען ע"י וכתיב ויאמר לו לך לשלום אלמא הודה לו עכ"ל ע"ש ובתוס' שם בד"ה ואם איתא (בדף ע"ה.) שנשאר למסקנא כן ע"ש. והרי מבואר בסנהדרין (צ"ו:) בברייתא דנעמן גר תושב הי' ע"ש וא"כ אם נימא דג"ת מקבל על עצמו הז' מצות כמו ישראל עם כל אביזריי' למה לא הוזהר על קידוה"ש בע"ז כיון דבישראל איכא מצות קדוה"ש בע"ז והיא נחשב מאביזריי' דע"ז כמבואר בש"ס הנ"ל במקומו דקאמר אינהו וכל אביזריי' וע' בתוס' יבמות (נ"ד.) ולא גרע משבת וכן פו"ר דמוזהרים ג"ת עליהם משום דהם אביזריי' דע"ז ושפיכ"ד מכש"כ קדוה"ש דהוא בע"ז עצמה שמחויב למסור נפשו עלי' שלא לעבור על איסור ע"ז אם נימא כנ"ל וצ"ע

ולאחה"ע עלה בדעתי לקיים דברי חכמים הנ"ל והוא דלא דמי קדוה"ש דאע"ג שהוא מאביזריי' דע"ז לישראל מכ"מ לא הוזהר עליו ג"ת א"נ דאינו ממצות ב"נ ולא מועיל קבלתו שקיבל עליו לקיים ז' מצות כמו ישראל משא"כ לענין שמירת שבת ופו"ר הועילה קבלתו מה שקיבל עליו לקיים ז' מצות כמו ישראל ששומר הז' מצות בכל ענפי' המסתעפים מהם וכנ"ל והוא דהא אע"ג שמקבל עליו הג"ת שמירת הז' מצות שלנו מכ"מ פשוט דעדיין דין ב"נ גמור יש לו לכל מילי דלהיות גר צדק צריך קבלה בכל המצות כישראל ומילה וטבילה ואז הוא דיצא מכלל ב"נ לא קודם לזה וא"כ כיון דלג"ת דין ב"נ לו לא מהני קבלתו בז' מצות כישראל רק להחמיר על עצמו והיינו בדברים שמותר לו גם לב"נ לעשותם מן הדין רק שמצד דיני ב"נ ל"ה מוזהר ע"ז לזה מהני קבלת הג"ת בז' מצות כישראל להיות מוזהר על זה כמו בשמירת שבת שב"נ אינו מוזהר עליו כמו ע"ז שמוזהר עליו ב"נ דלב"נ ל"ה מחלל שבת כעובד ע"ז ומצד שקיבל עליו לקיים הז' מצות כישראל ולדידן מחלל שבת הוא כעובד עבודה זרה משה"כ גם הג"ת מוזהר על שמירת שבת ואע"ג דהרי שמירת שבת אסור באמת לב"נ כדאמרי' בסנהדרין ב"נ ששבת חייב מיתה והאיך מועיל קבלת הג"ת להקל עליו להתיר לו שמירת שבת הא עדיין לא