אמרי כהן נא

ועוד צ"ע לע"ד מש"כ החו"י בתשו' שם בסופו לענין שאלתו שם בגנב הגר בהיותו בגיותו אם מחיוב להחזיר אחר שנתגייר וכ' דאינו מחויב להחזיר עתה כיון דבהיותו ב"נ ליתא במצות חזרה לגניבה רק חיוב מיתה ולכן גם אחר שנתגייר לא רמיא עלה מצות חזרה דאינו מצוה רק לבני ישראל עכ"ד ז"ל ותמהני על הגז"ל שכ"כ לד"פ והר"ז מחלוקת ישינה הוא בין רש"י ותוספות בעירובין (ס"ב.) ודעת התוס' שם בד"ה ב"נ נהרג דאיכא בב"נ ג"כ מצות השבת הגזילה בגזל מנכרי חבירו ומשמע מדבריהם דגם בגזל ישראל שו"פ מחויב להחזיר לו כיון דקפיד עלה יעייש"ה ולמה לא הזכיר הגאון האדיר זצ"ל מכ"ז וצע"ג

ואציג בזה מה שעלה בדעתי עפי"ד המהר"ל בגו"א שהבאתי בפנים בתשובתי הנ"ל שחידש דהא דאמרינן דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי הוא דוקא בנתגייר ברצון אבל באונס ל"א כקטן שנולד דמי ומשו"ה ל"א בישראל בשעת מ"ת כקטן שנולד דמי משום שנתגיירו באונס ע"י כפיית ההר כגיגית עכד"ק. לישב הקושיא שהגיד לי מאז כבוד ידידי המנוח הרב הה"ג החו"ב בחד"ת איש אשכולות שלשלת היוחסין מו"ה משה'לי הכהן רפופארט ז"ל מפה"ק בשם כבוד אחיו הגאון אבד"ק ליקאווי ואח"כ ראבד"ק קראקא ז"ל שהקשה דהאיך התיר לישראל תיכף לאחר מ"ת תשמיש המטה כמו שדחז"ל בשבת (פ"ז.) מקרא דלך אמור להם שובו לכם לאהליכם ע"ש ובפרש"י והרי קיי"ל ביבמות (מ"ב.) דגר וגיורת שנתגיירו צריכין להמתין ג' חדשים והרי ישראל בשעת מ"ת היו כגרים וא"כ מהראוי שימתינו ג"ח הבחנה כמו שאר גרים ובפרט לשמואל דיליף הבחנה מקרא משמע דהבחנה הוא מדאורייתא ע' בב"ש אה"ע (רסי' י"ג) קשה יותר דהאיך התיר להם לשמש מיד עכ"ק, והנ"ל דהנה בש"ס שם אמרו לשמואל דיליף הבחנה מקרא דלהיות לך לאלקים ולזרעך אחריך ומשו"ה צריך להמתין ג"ח הבחנה בכל מקום כדי להבחין בין זרעו של א' לזרעו של ב' ובגר וגיורת שצריכין להמתין ג"ח הוא כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה ע"ש וצ"ב דהאיך יליף זה מקרא דלהיות לך לאלקים וגו' דבשלמא הבחנה בין זרע של ראשון או של אחרון שפיר נשמע מינה כדפרש"י שם משום שאין השכינה שורה אלא על הוודאים שזרעו מיוחס אחריו כו' ע"ש ולכן צריכין לידע בן מי הוא כדי שיתקיים בו המקרא דלהיות לך לאלקים וגו' אבל גר וגיורת שנתגיירו למאי נפק"מ צריך להמתין ג"ח הבחנה הא זרעו מיוחס אחריהם הוא עכ"פ דבין אם נזרע בקדושה ובין אם נזרע שלא בקדושה בנם הוא ולא דמי להבחנה דבעל א' לב' דאם לא נמתין ג"ח לא נדע בן מי הוא וצ"ל דגם בגר וגיורת איכא טעם הבחנה כדי לידע אם הולד מיוחס אחר אבותיו דהא אם נזרע בקדושה דהיינו הורתו ולידתו בקדושה הרי הוא בנם ממש כמו ישראל שיש לו בן משא"כ אם נזרע שלא בקדושה אף לידתו בקדושה אינו מתייחס אחר אבותיו דהא הוא כגר שנתגייר וכקטן שנולד דמי ואפי' לד' רש"י שהבאתי לעיל דבהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה ל"ה כקטן שנולד מ"מ ה"ד לענין שאר האם דמתייחס אחרי' אבל עם אביו אין לו שום קורבה והתייחסות בהורתו שלא בקדושה כמפורש בש"ס דיבמות שם ובפרש"י שם כנ"ל בדברינו וא"כ שפיר צריך הבחנה כדי לידע בן מי הוא אם הוא מתייחס אחר אביו כדילפינן מקרא דלהיות לך לאלקים ולזרעך אחריך דכתיב ביחוס האב

ואמנם כ"ז בסתם גרים שמתגיירים ברצון דאמרינן בהו גר שנתגייר כקטן שנולד דמי אבל ישראל בשעת מ"ת דגירות שלהם הי' ע"י כפי' ול"א בהו גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וכד' הגו"א הנ"ל דמה"ט נאסר להם כל עריות ומשמע דגם קורבת האב הי' להם אף שנזרעו שלא בקדושה קודם מ"ת דהא עיקר הדבר דאין לב"נ שאר האב ילפינן ביבמות שם מקרא דבשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם וזהו בב"נ אבל ישראל קודם מ"ת ל"ה להם השתוות לחמורים וסוסים לפימ"ש התוס' בנדה (ע':) דב"נ קודם מ"ת היו בכלל אדם ורק לאחר מ"ת נתמעטו ב"נ מכלל אדם וא"כ שפיר לא היו צריכין ישראל להמתין אחר מ"ת ג"ח הבחנה כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה ללא נזרע בקדושה דהא בין נזרעו קודם מ"ת או לאחר מ"ת מתייחסין הבנים אחרי אבותיהם ומתקיים אצלם הכתוב דלהיות לך לאלקים ולזרעך אחריך ודו"ק היטב בכ"ז

והנה לאשר שתשובתי הזאת הוא בענין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואח"כ כתבתי קונטרס ארוך בעזה"י אשר בו פלפלתי בעניני גרים בארוכה וגם בענין הנ"ל ורמזתי שם בקונטריסי על תשובתי הנ"ל לכן הנני בזה להציג בסי' שאח"ז את הקונטרס הנ"ל בעניני גרים

סימן יג

בעזהי"ת

נתתי אל לבי לבאר במה שמצינו בתוה"ק כמ"פ כתובים לחייב גרי צדק במצות הנאמרים לכל ישראל וראוי להתבונן בזה מדוע יצאו הני מצות מן כלל שאר מצות שבתוה"ק שלא נכתב בהו ריבוי לגרים ואנן ידעינן ג"כ שהגרים חייבים בהם דהא גרים חייבים בכל המצות שבתורה ולמה נשתנו מצות אלו שצריך בהו כתוב מפורש לחייב הגרים. וזה החילי בעזר יוצרי

בפ' בא [י"ב פסוק י"ט] שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ והנה בכאן הרגיש רש"י ז"ל בזה דלמה הוצרך הכתוב לרבות גרים במצוה זו יותר משאר מצות האמורות בתורה ולכן פרש"י וז"ל לפי שהנם נעשה לישראל הוצרך לרבות את הגרים עכ"ל ומקורו טהור מד' המכילתא בפרשתן פ"י עה"כ בגר ובאורח הארץ איתא בזה"ל לפי שהוא מעשה בישראל צריך להביא גרים אף בכל שהוא מעשה בישראל עכ"ל ופי' המרכבהמ"ש שמה שנצטווינו מצוה הוא לזכר ניסים הנעשה לישראל ע"כ הוצרך להזהיר את הגרים עש"ה והיא כפרש"י הנ"ל

ואמנם עדיין יש להתבונן דאטו אי ל"ה נכתב בתורה חיוב מיוחד לגרים על שאור ומחמצת הוי פטורין משום שהם לא היו בכלל נס זה דיציאת מצרים בתמי' והרי בתורה לא נכתב בפי' טעם זה דלכן הוזהרנו מלאכול חמץ וכן בבל ימצא משום דנעשה לנו נס דיציאת מצרים ואנן לא דרשינן טעמא דקרא להקל וא"כ כיון דנתגייר והרי הוא לכל דבר כישראל גמור מהכ"ת הוי פוטרין אותו מלאו וכרת דחמץ ושאור דאיצ"ק לרבוי' לגרים ואולי י"ל דבפסחים (דף ק"ח.) אריב"ל נשים חייבות בארבע כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס ובתוס' מגילה (ד'.) בד"ה שאף הן היו באותו הנס הקשו דלמ"ל היקשא דכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה תופ"ל מטעם שהן היו באותו הנס ותי' ר"י איש ירושלים דס"ד למיפטרי' מגז"ש דט"ו ט"ו