אמרי כהן נ

כדתניא שלשה דברים עשה משה מדעתו וכו' והוא פי' חדש ע"ד הפלפול בד' הש"ס, אך דדוחק לומר דסתמא דהש"ס אזיל לר"ל דפליג אריו"ח וסבר דבהיו לו בנים בהיותו עכו"ם לא קיים פו"ר כיון דריו"ח פליג עלה וקיי"ל כותי' לגבי ר"ל

ובעיקר חידושו דהגו"א הנ"ל דבנתגייר באונס ל"ש לומר כקטן שנולד דמי והכריח כן מכת קושייתו שהקשה עה"כ ויבכו העם למשפחותיו שדחז"ל על עסקי משפחות שנאסר להם דלמה אסורין בקרוביהם כיון דדור ההיא קבלו התוה"ק בה"ס וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. נלפע"ד לישב הקושי' דהנה בחידושי' החת"ס למס' ע"ז הנספח בסוף שו"ת חת"ס חיו"ד בדף (ס"ד) חקר דמנלן לרבנן הא מילתא שאמרו בכ"ד דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וצידד לומר דלמ"ד דגוי אינו מטמא באהל דאינו נקרא אדם כדילפינן ביבמות מקרא דואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם קרויין אדם ואין אוה"ע קרויין אדם א"כ שפיר הוי כקטן שנולד בנתגייר ונעשה ישראל דפנים חדשות בא לכאן כעין דאמרינן בקדושין (ס"ב:) לגבי עבד משוחרר דמעיקרא בהמה והשתא אדם עכ"ד החת"ס ז"ל עי"ש ומעתה נאמר לפימ"ש התוס' בנדה (ע':) בד"ה ואין נציב מלח דהא דאוה"ע אינם מטמאין באהל דאינם קרויין אדם ז"ד לאחר מ"ת אבל אותם ב"נ שהיו קודם מ"ת מטמאין באהל ולא נתמעטו מקרא דאדם עש"ה וא"כ בשעת מ"ת אף שהי' ענין גירות מכ"מ לא נוכל לומר עלייהו גר שנתגייר כקטן שנולד דמי דזהו רק מטעם שקודם הגירות ל"ה בכלל אדם ועכשיו נעשה אדם וכפנים חדשות בא לכאן משא"כ ישראל קודם קבלת התוה"ק אם שהי"ל דין ב"נ מכ"מ היו בכלל אדם לד' התוס' נדה הנ"ל א"כ לא נתחדש בגופיי' ד"ז שיהי' בכלל אדם רק דבשעת מ"ת ניטל שם אדם מאוה"ע וניתן רק לישראל אבל כיון דבישראל עצמם לא נולד שום התחדשות שיהא נקראים אדם ל"ש לומר בהו גר שנתגייר כקטן שנולד דמי משא"כ גר המתגייר כעת לאחר מ"ת שכבר ניטל שם אדם מעכו"ם וע"י הגירות נעשה אדם שפיר ראוי לומר בו גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וכיסוד הנ"ל וא"ש בס"ד

ואמנם בעיקר חקירת החת"ס ז"ל הנ"ל דמדוע אמרו רבנן דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי שכתב הוא ז"ל בטעמא משום דמעיקרא ל"ה בכלל אדם ועתה נעשה אדם, לקושטא דמילתא אאפ"ל כן דהתינח לר"ש דס"ל דאומה"ע אינם בכלל אדם אבל לרבנן דפליגי עלה וסברי דגם אומה"ע קרויים אדם מאי איכ"ל ואטו לית להו הכלל דגר שנתגייר כקטן שנולד, דמי אתמהה וכבר הרגיש בזה החת"ס בעצמו ז"ל ע"ש שהניח בצע"ג. ומצאתי שכבר ישב על מדוכה זו הגאון בעל חוות יאיר ז"ל בתשו' (סי' ע"ט) שכ' לבאר ד"ז שאמחז"ל דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי מפני שקבלת עול תורה ומצות מכפר על כל תועבת ה' אשר עשה כי בגר שהי' גוי כופר בבורא עולם עסקינן ועתה שנתגייר הוא חשיב כעשה תשובה מעלייתא וכאלו עשה אותו מעשה ביהודותו ועשה תשובה דהוא כברי' חדשה ועפי"ז כ' לבאר ד' התוס' בסנהדרין (ע"א:) שכ' דד"ז שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ל"מ לפטור הגר רק היכא שהוא חייב בד"ש אבל במחויב מעיקרא בדיני אדם אינו מועיל מה שנתגייר לפוטרו מהעונש והיינו לפי הנ"ל דעיקר הענין שנתגייר נעשה כקטן שנולד משום דדמי לתשובה והיכא שחייב מיתת ב"ד ל"מ גירות לפוטרו מזה כמו של"מ תשובה בישראל לפטור מי שחייב עונש ביד"א עכתו"ד ז"ל ע"ש. ולפעד"נ מקור טהור לזה מירושלמי פ"ד דר"ה ה"ח דא"ר משרשיא בש"ר אידי בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא (פי' דבכל הקרבנות כתיב ועשיתם שעיר עזים א' לחטאת ובעצרת לא כתיב לחטאת אלא שעיר עכו"ם א', קר"ע) אמר להן הקב"ה מכיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאלו לא חטאתם מימיכם עכ"ל הירושלמי ופי' בס' טל תורה מכבוד מורי הגאון אבדפה"ק זצ"ל בהגהותיו לירושלמי שם דענין עצרת הוא שישראל מקבלים עליהם עול תורה מחדש בכל שנה ולכן הוי כמו גר שנתגייר שמוחלין לו עונותיו הקדומים כדאיתא בירושלמי פ"ג דבכורים ה"ג עכ"ד ז"ל הרי נתבאר מזה דהענין שאמרי' דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ומוחלין לו עונותיו הוא משום קבלת עול תורה ומצות על עצמו וכד' החו"י הנ"ל

ולכאורה יש לפקפק ע"ד החו"י דהרי ידוע דתשובה ל"מ רק לישראל ולא לאומה"ע וכמפורש במדרש תנחומא פ' האזינו עה"כ ישא ה' פניו אליך דבעושה תשובה נושא לו פנים יכול לכל ת"ל אליך ולא לאומה מעכו"ם, וכבר האריכו בזה בספרן של צדיקים ע' בבני יששכר מאמרי חדש תשרי מאמר י"א בזה, וא"כ האיך מועיל הגירות שהוא כתשובה לכפר על עונות שעשה עוד בהיותו בגיותו דלגוי ל"מ תשובה, ואך י"ל דבתר שעת התשובה אזלינן והרי עתה הוא ישראל ולכן מועיל התשובה של עתה שהוא ישראל לכפר על עונותיו הקדומין שעבר גם בהיותו עדיין גוי והבן. סו"ד דלפי"ד החו"י עיקר הטעם דאמרי' גר שנתגייר כקטן שנולד דמי משום שקיבל על עצמו עול תורה ומצות ונתכפרו לו עונותיו הקדומים ונעשה מכח זה כברי' חדשה, ולפי"ז א"ש ד' רש"י שהובא לעיל בר"ד שכתב דבגר שהי' הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה ל"א בי' גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, וכ"ג נ"י נסתבך בביאור טעמו, ולהנ"ל ניחא דדוקא גר שבא להתגייר בגדלותו ומעיקרא הי' כופר בבורא עולם ועבר אעבירות ועתה ע"י הגירות שמקבל על עצמו עול תורה ומצות כמבואר בש"ס וש"ע דכל גר הבא להתגייר צריך לקבל ע"ע לקיים המצות ועיד"ז נתכפר לו הכל כמו בתשו' ומשו"ה הוי כקטן שנולד וכד' החו"י הנ"ל, אבל גר שנולד בקדושה דל"ה מעולם ב"נ וא"צ לקבל עליו עול מצות דאפי' גר קטן שמטבילין אותו ע"ד ב"ד א"צ לקבל ע"ע מצות כשאר גר המתגייר וכמו"ש השמק"ב בכתובות (י"א) וע' בדגומ"ר יו"ד (סי' רס"ח סעי' ג') בעני"ז, א"כ ל"ש בזה הא דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי

איברא דלאחה"ע עדיין לא יצאנו מידי המבוכה שעורר הגאון בעל חת"ס ז"ל, גם עם דברי החו"י הנ"ל דד' החו"י יתכנו רק לפרט זה שמצאנו דהגר שמתגייר אינו נענש על עונותיו הקדומין שעשה בהיותו ב"נ כמבואר ביבמות (מ"ת:) ע"ש ובתו"י שם וכ"ה בתוס' סנהדרין (ע"א:) הנ"ל אבל מה יענה לזה שקיי"ל דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי לענין קורבה שאין לו שום קורבה עם בתו ואחותו מד"ת ע' ביבמות (כ"ב.) ודף (צ"ח.) ומנלן זה דע"ז א"א לתרץ משום שהגירות הוא כתשובה דאטו אם ישראל עושה תשובה על עונותיו יהא מותר בקרובותיו בתמי' וע"כ הא דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי טעמא אחרינא אית בי' וצ"ע.