אמרי כהן ה

דהנס של קרי"ס לא הי' בזכותם כ"א בזכות אבותיהם שהבטיח הקב"ה לגאול אותם ממצרים ובכה"ג ל"ש אסור ליהנות ממעשה ניסים לפי"ד המרכבהמ"ש הנ"ל וזשאמה"כ "ויוציאם בכסף וזהב" היינו ביזת מצרים והים שנקראים כסף וזהב כדברי המד"ר הנ"ל "ואין בשבטיו כושל" היינו מכשול דאיסור הנאה ממעשה ניסים ומסיים הקרא דלכן לא הי' מכשול משום "כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו" והיינו דכיון דכ"ז הי' בזכות אברהם אע"ה שהבטיחו הקב"ה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ולא בזכות ישראל עצמן ל"ש בזה אסור ליהנות ממעשה ניסים וכנ"ל

עוד יש לפרש נוסח ברכת התורה שאנו מברכין על קריאת התורה לאחרי' אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו. דהנה בש"ס דשבת (פ"ח:) אמרי' אריב"ל בשעה שעלה משה למרום (פי' לקבל התורה) אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה ליליד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמדה גנוזה וכו' אתה מבקש ליתנה לב"ו מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים א"ל הקב"ה למשה החזיר להן תשובה אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם א"ל אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה כו' אמר לפניו רבש"ע תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים א"ל למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם שוב מה כתיב בה לא יהי' לך אלהים אחרים בין עמים אתם שרויין שעובדין ע"ז שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות וכו' וכו' קנאה יש ביניכם יצה"ר יש ביניכם מיד הודו לו להקב"ה שנא' ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו' ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב וע' במהרש"א בח"א שפירש דטענת מה"ש היתה שאין ראוי ליתן נסתרות ליליד אשה מפני שאינו מוכן לקבל נסתר של התורה שהוא דבר רוחני אבל תנה הודך שהוא נסתר התורה למה"ש שהם מוכנים לקבל דברים הרוחנים וא"ל הקב"ה חזור להן תשובה וא"ל מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל וכו' ר"ל שינצחוני בהבל פיהם שהוא כולו רוחני מוכן יותר להשיג דבר רוחני מבן אדם המוטבע בחומר וא"ל הקב"ה אחוז בכסא כבודי ר"ל גם שהאדם מוטבע בחומר הגוף כי הוא ב"ו מ"מ מצד שהוא אחוז בכסא כבודו שנשמות הצדיקים צרורות בצרור החיים תחת כסא הכבוד מוכן הוא לקבל דברים הרוחניים ומושכלים גם דברים נסתרים כו' ומעתה בא משה בטענה מאחר שדרך הנסתר של התורה ראוי ג"כ לבן אדם שוב ראוי ליתן לו התורה יותר מליתנה על השמים למה"ש מצד הנגלה דמה כתיב בה אנכי וכו' ולכן הודו לו מה"ש שראוי ליתן התורה לישראל יותר מליתן הסוד בשמים משום חלק הנגלה דאינו שייך בשמים שנא' ה' אדונינו וגו' ואילו תנה הודך וגו' עכ"ד ז"ל ע"ש וע' בחי' חת"ס לשבת שם מ"ש בביאור ד' הש"ס ופלא שלא ראה שכבר קדמו המהרש"א בעיקר דבריו יעיי"ש

ועפי"ז נלפע"ד לפרש המשך ד' הש"ס בשבת שם להלן (פ"ט.) מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנא' עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות ופרש"י באדם בשכר שחרפוך וקראוך אדם נוצר מאדמה לשון שפלות עכ"ל ע"ש וצ"ע דאטו משום זה הודו לו מה"ש ונעשו לו אוהבים בשביל שקראוהו אדם הרי מה שנעשו לו אוהבים בשביל תשובתו שהשיבם שהם אינם ראויים לקבל התורה כמו ישראל וא"כ מה זה דאמרי' בשכר שקראוך אדם וצ"ל דכיון שקיבלו תשובת מרע"ה שא"ר לקבלת התורה שוב נתחרטו על מה שקראוהו בתחילה לשון אדם שהוא לשון שפלות ולכן נתנו לו מתנות לפייסו אבל בעיקר הדבר שכ' רש"י ז"ל דאדם הוא לשון שפלות יל"ע דהא אדרבה אמרי' ביבמות (ס"א.) דרק ישראל נקראים בשם אדם ולא אומה"ע וא"כ משמע דזהו מעלה וחשיבות ולא שפלות ולפי הנ"ל יל"פ דבאמת בשם זה שנקרא אדם מרומז תשובת מרע"ה דלמה ישראל ראויין לקבלת התורה יותר ממה"ש עפי"ד כ"ק אא"ז הגאוה"ק רשכב"ה מרן נפתלי מראפשיץ זצוקללה"ה זי"ע ועכ"י שאמר דלכן נכתב בויקרא אלף זעירא משום דהאדם יש בו ב' כוחות כח הנמשך מדם והוא המביאו לתאוות העוה"ז וכח הנמשך מלמעלה הרוצה לדבק בו ית"ש ויתעלה ולזה רומז תיבת אדם א' הרומז על אלופו של עולם הרוצה לדבק באלופו ש"ע ית"ש ויתעלה ודם המרומז על כח המושכו לתאות העוה"ז ולכן בפרשת קרבנות שקאי על מי שחטא והוצרך להביא קרבן והיינו משום שנתגבר הדם שבו ונקטן בעיניו אלופו ש"ע כביכול התחילה פ' קרבנות באלו"ף זעירא עכדבה"ק ודפח"ח ומעתה הרי תשובת מרע"ה למלאכה"ש על מה שישראל קודמין לקבל התורה ולא הם משום שיכולים לקבל שניהם החלק הנסתר מצד שהם חצובים מתחת כסה"כ וגם מצד שהם בעולם העשי' ויש להם יצה"ר יכולים לקיים התורה בחלק הנגלה ג"כ וכפי' המהרש"א הנ"ל וכ"ז נרמז בתיבת אדם דאלו"ף של אדם הרומז על חלק אלקי שנמצא באדם ומצד זה ראוי לחלק הנסתר ודם היינו החומר ויש לו יצה"ר ומצד זה ראוי לקיים חלק הנגלה להתגבר על יצרו וכיו"ב וע' בספה"ק זרע קודש מכ"ק אא"ז זצוק"ל בפ' ויקרא בעני"ז ומכח זה נצחינהו מרע"ה למלאכה"ש וכנ"ל וזה שאמר בגמרא בשכר שקראוך "אדם" לקחת מתנות והיינו דמשם זה שקראוהו מלאכה"ש השיב להם מרע"ה תשובה שהתורה ראוי' לינתן יותר לישראל מלאכה"ש ובשביל זה לקח מהם מתנות דהרי הודו לו מלאכה"ש לתשובתו והבן

ומעתה יל"פ דזה הוא הכוונה בברכת התורה שאנו מברכין לאחרי' אשר נתן לנו וכו' דהרי בברכת התורה שמברכין מלפני' אנו מברכין אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו והיינו שהקב"ה בחר בנו מכל העמים בנתינת התוה"ק ובברכה שאנו מברכין לאחרי' הוא מדבר במעלה שבחר השי"ת ליתן התוה"ק לנו ולא למלאכי מעלה וז"ש אשר נתן "לנו" תורת אמת היינו "לנו" דייקא שנשמות ישראל חצובים מתחת כסא הכבוד וראויים לתורת אמת היינו לחלק הנסתר של התורה ג"כ וחיי עולם נטע בתוכינו היינו מכח זה ראויים לקיים חלק הנגלה בתורה לא כן המלאה"ש שא"ר לקיים החלק הנגלה משום שאינם בחיי העולם הזה משוה"כ לא זכו לקבל התוה"ק ממנו ית"ש ויתעלה

המורם מזה שכתבנו למעלה דיש באדם ב' כוחות כח הנמשך מלמעלה הוא חלק אלקי שאינו מושכו לחטא וכח הנמשך מחומר של אדם הוא מדם שמושכו לתאוות העוה"ז אשר ע"ז רומז שם אדם וכנ"ל וכשאמחז"ל בש"ס דנדה דשלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו וכו' ואיתא בספה"ק בשם רבינו הקדוש אביר הרועים הרבי ר' בער המגיד ממעזריטש זצוקללה"ה זי"ע ועכ"י לפרש הכתוב קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם איש אמו ואביו תיראו היינו מצד החלק אלקי שנמצא בכם תוכלו להיות קדושים אך העיקר צריך שמירה לקדש גם החלק של אביו ואמו הנמצא באדם וז"ש קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם היינו החלק אלקי הנמצא בכם מצד זה תהיו קדושים אבל איש אמו ואביו תיראו היינו מחלק אביו ואמו הנמצא בכם תיראו ולראות לקדש גם