אמרי כהן מו

השני אשתו הראשונה והיינו דא"כ אין מגרשין אותה אא"כ מצא בה ערות דבר, מכותלי דבריו נראה שתפס דהא דאמרי' אין מגרשין אשתו ראשונה אא"כ מצא בה ערות דבר היינו אם היא לבעל אשתו ראשונה ואפי' אם אשה זאת הי' לה כבר בעל מקודם כמו דאיירי במשנתינו בגיטין דנודרת ליתומים לגבות כתובתה מנכסי בעלה הראשון מ"מ אם היא אשה ראשונה לבעלה השני שייך הא דאין מגרשין וכו' וז"א במכת"ה כמו"ש הפר"ח באה"ע שם דאשתו הראשונה הוא דוקא שהיא בתולה עיי"ש ובפ"ת שם ס"ק ב' שהביא גם מד' הבי"מ שכ"כ דלשון הגמ' נמי הכי דייק דזיווג ראשון היינו משני צדדין הזיווג ראשון עיי"ש וא"כ לפי"ז אין מקום לד' מעכת"ה. גם עיקר תי' מעכת"ה הוא דחוק מאוד דמנ"ל לומר דזה שיוכל הבעל לגרשה בכל עת שירצה מיקרי דבר שא"א להתקיים בלעדו ומחמת זה מוכרחת לעבור אנדרה דהרי רש"י פי' דוקא מיני מזונות שא"א לחיות בלעדם משא"כ ד"ז שיהא רשות ביד הבעל לגרשה בכל עת אולי תעמוד בזה כדי שתקח הכתובה ומנ"ל לדמות זל"ז

ובעיקר ד' המהרי"ט הנ"ל יש לעורר דבאמת עיקר חקירת המהרי"ט בתשו', ח"א (סי' ב') דמועיל הפרת הבעל אף בנזי"ש משום דאמרי' דכל הנודרת ע"ד בעלה היא נודרת וזה הוא תנאי גמור ולכך יוכל הבעל להפר גם נזי"ש ע"ש ומאז שמעתי ממורי הגאון מוהר"מ אריק זצ"ל האבדפ"ק שאמר בשם ס' דבר הלכה שהעיר דבנזי"ש לא יועיל שום תנאי דהרי התוס' בנזיר (י"א.) הקשו דהאיך מועיל תנאי בנזירות דהא הוא תנאי שא"א לקיים ע"י שליח דנזירות א"א לקבל ע"י שליח ותי' דכיון דקרבנות אפשר להביא ע"י שליח שפיר מועיל תנאי בנזירות עכ"ד והתינח בכל נזירות סתם אבל בנזי"ש דליכא קרבנות כלל שוב מהראוי לומר שלא יועיל בי' שום תנאי עכ"ד מורי ז"ל בשם ספר הנ"ל שהעיר כן אש"ס דנדרים (י"ט:) שמשמע משם דמהני תנאי גם בנזי"ש יעיי"ש ואמנם עיקר הדבר אי בעינן תנאי שאפשר לקיים ע"י שליח משמע ביבמות (נ"ג.) דפליגי בי' אמוראי אי מועיל תנאי בחליצה וחליצה הרי א"א ע"י שליח ע' בכתובות (ע"ד) ובתוס' שם ובגה"ש מהגאון רעק"א ז"ל לנזיר שם וא"כ י"ל דבנדרים שם דאמרי' דמועיל תנאי בנזי"ש קאי למ"ד דל"ב תנאי שאפשר לקיים ע"י שליח אבל למ"ד דל"מ תנאי בדבר שא"א לקיימו ע"י שליח שפיר ל"מ תנאי בנזי"ש שוב לא יועיל הפרת בעל בנזי"ש מכח כל הנודרת ע"ד בעלה היא נודרת דזה הוא כמו תנאי כד' המהרי"ט הנ"ל דהא גם תנאי ל"מ לנזי"ש לפי הנ"ל ואמנם בש"ס דגיטין שם דקאי אהא דקתני במתני' ונודרת ליתומים כל מה שירצו שהקשה המהרי"ט דלהדירה בנזי"ש א"כ בע"כ הקושי' קשה רק אם נאמר דמהני תנאי בנזי"ש דהא היא נודרת ליתומים רק בתנאי אם נהנית מכתובה תקבל נזי"ש ואי לא לא וא"כ אם מועיל תנאי בנזי"ש שוב מועיל גם הפרת בעל לנזי"ש מכח התנאי דכל הנודרת ע"ד בעלה היא נודרת א"כ שפיר אר"ה דאבל ניסת אין מדירין אותה דהבעל יפר לה אבל להלכה דקיי"ל דתנאי שא"א לקיימו ע"י שליח ל"מ ול"מ תנאי בנזי"ש שוב ל"מ הפרת בעל לנזי"ש ג"כ דאפי' הוא תנאי ל"מ לבטל לנזי"ש כיון דא"א לקיימו ע"י שליח התנאי בטיל ומעשה קיים משא"כ בש"ס בגיטין שם ל"ק דלהדירה בנזי"ש דממנ"פ אם מועיל הקבלה על תנאי שוב מועיל הפרה ג"כ וכנ"ל ואידחי לה ראי' המהרי"ט הנ"ל והבן

ואך בעיקר הערת הס' דבר הלכה הנ"ל דהאיך מועיל תנאי בנזי"ש דהא ליכא בי' קרבנות ול"ש תי' התוס' הנ"ל נלפע"ד לומר בפשוט עפי"ד ההפלאה בכתובות (נ"ו:) בביאור ד' התוס' דנזיר הנ"ל דלכאורה אין הבנה לדבריהם שכ' דכיון דאחרים יכולים להביא קרבנות תחתיו חשיב כאלו הכל נעשה ע"י שליח אך כוונתם דבאמת עיקר נזירות דבור הוא וא"צ ללמוד מתנאי ב"ג וב"ר דמסברא אמרי' דאתי דיבור ומבטל דבור וא"כ ממילא מהני תנאי אף שא"א לקיימו ע"י שליח אלא משום דבנזירות איכא קרבן דהוא כמעשה ושפיר הקשו וע"ז תירצו דקרבן באמת יכול להביא ע"י שליח עכ"ד ההפלאה שם ע"ש וא"כ כ"ז בסתם נזירות אבל נזי"ש דליכא בי' קרבנות בלא"ה ל"ק דהאיך מועיל בי' תנאי דהא א"א לקיים ע"י שליח ז"א דנזי"ש דבור הוא ומסברא אמרי' דאתי דבור ומבטל דבור וא"צ ללמוד מתנאי ב"ג וב"ר וא"כ שפיר מהני בי' תנאי אף שא"א לקיימו ע"י שליח וז"פ

בדף י"א מדה"ס בד' הר"ן בנדרים (ג':) שהקשה דניליף גם מהיקש דנדרים לנזירות דכמו שיש בנזירות איסור בל יאכל ובל יחל כן בנדרים יהי' עובר על בל יאכל וכו' ועז"כ מעכת"ה שאינו מבין הקושי' לפי"מ שפוסק הר"ן בעצמו לקמן (ל"ה.), דיש מעילה בקונמות וא"כ הא מבואר ברמב"ם שיש אזהרה מן לא תוכל לאכול וכו' והראב"ד שם מביא האזהרה מן בתרומת הקדשים לא תאכל וע"כ גם בנדרים אם יש בהם מעילה יש בהם אזהרה ג"כ דלא ענש אא"כ הזהיר כידוע וע"כ כסברת הר"ן בשבועות פ' שבועות שתים דנעשה הקונם כחליפי הקדש וא"כ יש בנדר כבר לאו דלא תאכל ומאי הקשה כאן הר"ן שיהי' עוד לאו דבל יאכל והניח בצע"ג, והנה מש"כ דאם יש מעילה בנדרים ע"כ דיש בהם אזהרה דלא ענש אא"כ הזהיר, כפיה"נ שדעתו הוא דלקרבן ג"כ אמרי' דלא ענש אא"כ הזהיר דהא הא דאמרינן יש מעילה בקונמות הוא לענין שמביא קרבן מעילה עלי' ובמכת"ה אשתמיטתי' ש"ס ערוכה במכות (י"ג:) דאמרי' התם ודלמא אזהרה לקרבן דהא פסח ומילה דלית בהו אזהרה לא מייתי קרבן ודחי התם. לאו היינו טעמא אלא משום דאיתקש כה"ת כולה לע"ז מה ע"ז שוא"ת אף כל שוא"ת, לאפוקי הני דקו"ע עש"ה ובפרש"י שם דמפורש יוצא משם דלקרבן ל"ב אזהרה כלל וא"כ אף דקיי"ל יש מעילה בקונמות מ"מ אין ראי' דיש בה אזהרה דמעילה

ואמנם גם לפי הנחת מעכת"ה דילפינן נדרים מהקדש לגמרי גם לענין האזהרה שיש במועל בהקדש ג"כ ל"ק קושייתו ע"ד הר"ן הנ"ל שהקשה דנילוף נדרים מנזיר ללאו דבל תאכל דהא כבר אית בי' לאו דלא תוכל לאכול וגו' דהא נפק"מ טובא בזה שנימא דאיכא לאו דבל תאכל בנדרים כמו בנזיר דאי משום לאו דלא תוכל לאכול וגו' שיש במעילה הרי הוא דוקא באוכל או נהנה בשו"פ שמעל דלענין מעילה בעינן שו"פ דוקא כמבואר במשנה דמעילה (י"ח.) וכ"פ הרמב"ם בפ"א מה' מעילה ה"א וכ"ה לענין הלאו דלא תוכל לאכול שהוא אזהרה כוללות למועל בהקדש הוא דוקא בשו"פ כמו"ש המשל"מ בפ"א מה' מעילה ה"ג באורך עש"ה וא"כ גם בנדרים אפי' א"נ דיש מעילה בהו דילפינן מהקדש לא עדיף מהקדש וצריך להיות בו שו"פ וכמו"ש הרמב"ם להדיא בפ"ד ממעילה ה"י אבל אי נילף נדרים מנזיר לענין הלאו דבל תאכל אז לא תלוי בשו"פ וגם אם יאכל כזית