אמרי כהן כז

בדברי תורה נאמר אבל כאן להתיר ללבוש מטפחת של ס"ת שלא תפיל שהוא איסור גמור דהרי הוא מאיסה"נ שהוא חשש איסור תורה מנ"ל להתיר את זה בשביל שהוא להגן שלא תפיל ואף בחשש סכנה צ"ע להתיר לד' הר"מ בפיה"מ הנ"ל. ועיינתי בתשו' טוטו"ד מהדו"ג ח"ב (סי' מ"ז) שרמז עלי' הדר"ג הי"ו בתשובה וראיתי שדן ג"כ להתיר מטעם זה בנ"ד דהוי כלהגן דשרי עיי"ש, וגם עליו תסוב תמיהתי הנ"ל. ואבקש סליחה מאת מעכ"ג על אשר הרהבתי בנפשי לסתור דבריו היקרים כי כך הוא דרכה של תורה

והנני בזה או"נ הדושמעכ"ג בלונפ"ח כה"י מצפה לתשו'

יחיאל מיכל הכהן האאלענדער

סימן ו

ב"ה מוצש"ק עשרה בטבת תרצ"ה טארנא יע"א

שלו"ב מא' המערכה לכבוד ידינ"פ הרב הה"ג החו"ב בחד"ת בע"פ כש"ת מו"ה נפתלי הירץ בוימעהל נ"י האבד"ק שצאווניץ יע"א

יקרתו עם חידו"ת החריפים והנעימים השגתי לנכון במועדו. ושמחתי מאוד לראות מע"י בחידו"ת המושכלים וכי בא ליד כת"ה את תשובתי שכתבתי לכבוד אחיו הרה"ג אבד"ק קראשציענקא שיחי' [הוא התשובה הנ"ל בסי' ג'] וכת"ה העיר ע"ד תשובתי הנני בזה לעיין בד' כת"ה ולכתוב הנלפע"ד בס"ד

בראש דבריו העיר כת"ר עמש"כ לד"פ בתשובתי כי ברכת המצות הם רק מדרבנן שעומד לנגד זה הירושלמי בפ' כיצד מברכין ה"א דמשמע משם דברכת המצות הם מה"ת, דאיתא התם דר' ירמי' ור' חגי אזלין לגו חנותא קפץ ר"ח ובירך א"ל ר"י יאות את עבדית שכל המצות טעונות ברכה דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה מה תורה טעונה ברכה אף מצות טעונות ברכה כו' יעיי"ש ובפרמ"ג בפתי"כ שהביא ד' הירושלמי הנ"ל והוכיח מינה דכל המצות טעונות ברכה מדאורייתא עכדכ"ת. הנה מחמת שיל"ע בזה טובא אשיחה וירווח לי, הפרמ"ג בפתי"כ בפתיחה לה' ברכות (אות ט"ו) הביא ד' הירושלמי הנ"ל וכ' עלה בזה"ל לכאורה משמע מזה דברכת המצות ד"ת הוה מהיקשא דתורה ונאמר דתורה ברכה שלה מה"ת כמו"ש הפר"ח (בסי' מ"ז) בברכה"ת דהרמב"ן והרשב"א ברפ"ג שאכלו ובעל החינוך סברו דברכה"ת לפני' מה"ת והירושלמי הדין מסייע להו א"כ מהיקשא נפקא נמי מצות דד"ת הוי ורק ברכת הנהנין ושבח והודאה הוה מדרבנן אמנם צ"ע שלא הביא זה הפר"ח ושאר פוסקים משמע היקשא אסמכתא ומצוה הוה דרבנן עכ"ל הפרמ"ג שם והנך רואה שהפרמ"ג בעצמו לא החליט להוכיח כן מהירושלמי דברכת המצות הם ד"ת רק כתב בלשון לכאורה משמע וכו' ולמסקנא מסיק הוא ז"ל דברכת המצות המה דרבנן אפי' לד' הסוברים דברכה"ת ד"ת וכן הי' לדידי בתשובתי הד"פ דברכת המצות הם רק מדרבנן כדמשמע בש"ע מכ"ד דגם בברכת המצות אמרינן ספק ברכות להקל וברכות אין מעכבות ע' באו"ח (סי' י"ז סעיף ב') שכ' המחבר דטומטום ואנדרוגונוס חייבים בציצית מספק ויתעטפו בלא ברכה ע"ש וע"ע בטו"ז או"ח (סי' ל"א סק"ב) שכ' לענין הנחת תפילין בחוה"מ דשפיר דמי להניחם בלא ברכה כיון דברכות אינן מעכבות ועי' במחצהש"ק (שם סק"ב) בעני"ז הרי דגם בברכת המצוה מקילינן בספק וע"כ דהם דרבנן דאל"כ הי"ל להחמיר בספקן וכן הי"ל לומר דברכות מעכבות דבדאורייתא אין חילוק דין בין לכתחילה לדיעבד

ואמנם בעיקר הדבר שעלה ע"ד הפרמ"ג ז"ל להוכיח מד' הירושלמי הנ"ל דברכות המצות המה ד"ת מהיקשא דמצות לתורה הנ"ל יפלא לכאורה דהיאך הי' הוא ז"ל מפרש כוונת הירושלמי שבא שם להוכיח דברכת המצות ד"ת והרי קאי שם בירוש' אר"ח שקפץ ובירך בשעה שנכנס להחנות ובודאי שבירך שם איזה ברכת הנהנין בהכניסה להחנות וא"כ מאי קאמר לי' ר"י יאות עבדית במה שברכת דילפינן היקשא מצות מתורה דמצות טעונות ברכה ומה ענין ברכת המצות לכאן דאיירי בברכת הנהנין וראיתי בפנ"מ שם שהרגיש בזה וכ' וז"ל יאות עבדית בזה שברכת כאן עליהם ללמוד לאחרים שכל המצות טעונות ברכה כלומר כל דבר שבעולם ומלואו הן כמצות קודם ברכה כדלעיל עכ"ל ע"ש אבל במחכ"ה עדיין לא הועיל בפירושו לישב דברי הירושלמי דאע"ג דנודה דכל דבר שבעולם נקרא בשם מצות קודם שבירך עליו משום שכ"ז שלא בירך עליו נחשב כמו קודש ומצות השעה כמו"ש הפנ"מ לעיל מינה בד"ה עד שיתירו לו המצות עש"ה אבל מכ"מ לא דמי ברכת המצות גמורים לברכת הנהנין שהרי מצות הם חיוב לקיימם וא"א למיפטר מעשייתם ולכן מברך אקב"ו וכו' ומשוה"כ מברך עלי' משא"כ בברכת הנהנין דא"ב לא מתהני ולא מברך והברכה היא ג"כ נוסחא אחרת והוא ענין אחר לגמרי מברכת המצות שבא ליתן שבח להשי"ת על הנאתו מעוה"ז מנ"ל לדמות זאת לברכת המצות ואם ילפינן מהיקשא ברכת המצות מ"ר לברכת הנהנין שבירך ר"ח בחנות וע' בברכות (כ"א.) בגמרא דאמרי' דליכא למילף תורה ממזון ולא מזון מתורה לענין ברכה דאיכא למיפרך מה למזון שכן נהנה ומה לתורה שכן חיי עולם ע"ש ובפרש"י שם והוא כנ"ל והא דלא פרכינן בתורה למזון כנ"ל דתורה מחויב לקיים משא"כ מזון י"ל דתורה ג"כ יכול ליפטור נפשו בק"ש שחרית וערבית כבמנחות (צ"ט:) ונדרים (ח'.) עש"ה ובר"ן שם אבל מצות הרי מחויב לקיימם ואיכא למיפרך כנ"ל ג"כ, סו"ד דפי' הפנ"מ על הירושלמי הוא דחוק וצ"ע

ואמנם בפירוש על הירושלמי מס' ברכות מבעל ספר חרדים ז"ל פי' עפ"ד הירושלמי סופ"ח מה' גניבה שחייבין בי"ד להעמיד שוטרין בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שיהי' מחזירין על החניות ומצדיקין את המאזנים ואת המדות ופוסקים את השערים וכו' ור"ח ור"י היו מקיימים מצוה זו ואפשר שהם היו הממונין המחזירין על החניות עפ"י בי"ד ובירך אשר קדשנו לקדש המדות והמאזנים ולתקן השערים עכ"ד ז"ל ע"ש וא"כ לפי פי' זה איירי הירושלמי רק בברכת המצות ושפיר מייתי ר"י מהיקש דתורה ומצות לזה וא"כ א"ש גם דברי הפרמ"ג הנ"ל דהוכחתו על ברכת המצות שהם ד"ת ולא ברכת הנהנין שגם הוא ז"ל הי' מפרש כפי' החרדים הנ"ל

ופקחתי עיני וראיתי בתשו' חת"ס חאו"ח (סי' נ"ד) שהביא ד' הירושלמי הנ"ל ופי' של המפרש