אמרי כהן כד

מדאורייתא מכח הק"ו דמפני לומדי' עומדין מפני' לא כ"ש וז"ש דוקא בספ"ת גופה ולא בתשמישי קדושה גם אשתמטתי' למהרש"ם ד' החת"ס בחאו"ח (סי' ל"ח) שכ' בפשיטות להיפך דגם תשמישי קדושה דרבנן כמו ביהכנ"ס ע"כ דבריי ועז"כ מעכ"ג הי"ו שז"א שהרי החת"ס ג"כ לא כתב זה כ"א בשי' הר"ן דגם ביהכנ"ס הוי תשמישי קדושה נמצא דכולהו דרבנן אבל לשי' הרמב"ן דביהכ"נ הוי רק תשמישי מצוה לכך יוצא לחולין ע"י פדיון כ' החת"ס שם דלא הועיל בזה לגבי תשמישי קדושה וספ"ת דהוי קדוה"ג ע"ש א"כ לדידי' תשמישי קדושה דאורייתא ועוד דעכ"פ מפורש בדברי הפרמ"ג שם היפוך דברי החת"ס במה שהשוה ספ"ת לתשמישי' דכולהו הוי רק דרבנן ואילו הפרמ"ג כתב מפורש דקדושת ספ"ת דאורייתא מק"ו עכדכ"ג ולפע"ד דבריי נכונים שהרי הגאון במהרש"ם שם אליבא דהר"ן קאי שבא להוכיח דקדושת ביהכ"נ דאורייתא דלא כהר"ן מדמהני בהו תנאי ושוב כ' לדחות הוכחתו דמצינו דגם בדאורייתא מועיל תנאי מדמועיל תנאי בתשמישי קדושה ולזה שפיר השגתי דהא אליבא דהר"ן כ' החת"ס להדיא דגם תשמישי קדושה דרבנן והוא ז"ל לא הזכירו וכ' בפשיטות להיפך דתש"ק דאורייתא והוכיח כן מד' הפרמ"ג שם שלא נמצא שם הוכחה לזה, ומ"ש מעכ"ג דעכ"פ כ' דלא כהחת"ס דהא ספ"ת עצמה היא דאורייתא לשי' הפרמ"ג שם זה לא יושיענו לישוב ד' המהרש"ם שם שאיירי מתשמישי קדושה ובזה ליתא להק"ו של הפרמ"ג הנ"ל

ומ"ש מעכהד"ג להעיר לשי' הר"ן הנ"ל דקדושת ביהכנ"ס ותש"ק הם דרבנן ולפימ"ש האו"ז בה' ביהכנ"ס (סי' שפ"ו) דבעשו ארה"ק מסלע שמחובר מעיקרו לא נאסר דכל מחובר לא נאסר כמו שאין מעילה במחובר ה"ה דאין בו משום תש"ק ובש"ס דב"ב (ס"ו.) אמרי' שאני פשוטי כ"ע דרבנן דתלוש ולבסוף חיברו כקרקע הוי לגבי דרבנן ולפי"ז אס"ד דביהכנ"ס יש לו דין תשמישי קדושה והם מדרבנן הא בדרבנן חלוש ולבסוף חיברו כמחובר דמי שאין בו מעילה א"כ ה"ה דאין בו משום תש"ק לביהכנ"ס דהוי תלוש ולבסוף חיברו ע' בש"ך חו"מ (סי' צ"ה) דבית הוי כקרקע עכ"ד והאריך בזה במתק דבריו ולפעד"נ דלק"מ דהא התוס' בגיטין (ל"ח:) בד"ה גופי' כתבו דאע"ג דאין מעילה במחובר מ"מ איסורא מיהו איכא וכ"כ הרשב"א הובא ביתה יוסף יו"ד (סי' רכ"א) ע"ש ובמנ"ח מצוה קכ"ז שכ' דאיסד"ר איכא במחובר לקרקע ובבי"צ חאו"ח (סי' כ"ד) שכ' לצדד דאיכא איסור תורה במחובר דלא אימעט אלא מקרבן ולא מאיסור יעיי"ש, וא"כ שפיר כתב הר"ן ז"ל דאיכא איסור מדרבנן בביהכנ"ס דאף דהוא מחובר לקרקע מ"מ איסורא מיהו איכא, ומש"כ האו"ז דמחובר אין בו משום תש"ק צ"ל דהיינו דלא מיתסר מדאורייתא משום תש"ק כמו דאין מועלין במחובר לקרקע אבל איסד"ר מיהו איתא וכנ"ל והיינו דשי' האו"ז דבסתם תשמישי קדושה איכא איסורא דאורייתא משא"כ לשי' הר"ן ז"ל אין חילוק בין תלוש למחובר דתרוייהו אסירי מדרבנן

וכבוד גאונו הי"ו מייתי ראי' דתשמישי קדושה הם מה"ת מד' הירושלמי סוטה (פ"ז ה"ה) דתני על אבני המלון נכתבו דברי ר"י ר' יוסי אומר על אבני המזבח נכתבו ומקשה מאן דאמר על אבני המזבח נכתבו לא לשעה היו ונגוזו ופי' הפנ"מ דודאי נגוזו אחר שהקריבו עלי' ולא הניחום שם מפני שתשמישי קדושה הן והיאך היו יכולין להעתיק התורה בשעה מועטת כו' ומזה מוכח דחש"ק הם דאורייתא מדמקשה במה שכתוב בתורה מטעם תשמישי קדושה והתפלא על המחברים שלא הרגישו בזה עכדכ"ג ואחרי בקשת הסליחה לפע"ד אין ראי' זו מכרעת דמלבד שלפי' הקר"ע שם שמפרש קו' הירושלמי הנ"ל דהא לא עמדו אבני המזבח אלא לפי שעה שהרי אח"כ הביאום לגלגל ובנו מהם מזבח וכבר נתקלקל הכת כו' ע"ש ובשי"ק שם שהכריח פירושו דמצינו מזבחות שעשו ולא גנזו האבנים עש"ה, א"כ אין ראי' כלל דתש"ק מה"ת מדצריך גניזה דהרי לא גנזוהו רק בנו המזבח במק"א מלבד זה יפלא בעיני דמה עני"ז לתשמישי קדושה שכ' החת"ס שהוא רק מדרבנן כמו"ש בתשובותיו לאו"ח שם וז"ל ע"כ נלע"ד נהי ס"ת ותשמישיו קדושים אבל אינו כענין קדושת מקדש ונדרי גבוה שמועלין בהן ונפדים וחל קדושתם על המעות אלא הכל מדרבנן שעשו ס"ת ותשמישיו כעין קדושת מקדש עכ"ד ע"ש וכ"ז בתשמישי קדושה של ס"ת אבל תשמישי קדושה דביהמ"ק גופה לית מאן דפליג שאסורין מה"ת ובפרט מזבח שצריך להקדישו ומועלין בו כמו בכל הקדש וע"כ לא פליגי הבעה"מ והרמב"ן במלחמות בע"ז פרי"ש אי יש בו קדוה"ג לאבני מזבח וי"ב מועל אחר מועל כנודע אבל כ"ז שלא נפדה בודאי לכ"ע אסור ליהנות ממנו ומעילה מה"ח איכא וא"כ שפיר צריך גניזה ואין לדחות דכ"ז דוקא במזבח דמקדש ומשכן אבל לא במזבח שנבנה בהר עיבל ז"א דהא בירושלמי שם מקשה הכי לר' יוסי ור' יוסי לשי' סובר בזבחים (ק"ח:) דגם בבמה של היתר הבמות הי' צריך להיות מזבח כדין מזבח דמקדש מלבד קרן וכבש כו' עש"ה וע' בזה בטל תורה לזבחים (ק"כ.) וא"כ שפיר מקשה לשיטתי' דהי' צריך מזבח כדין ובפרט המזבח דהר עיבל שהי' צריך להיות בו גם אבנים שלמות ככתוב בתורה א"כ בודאי הוקדש למזבח וא"כ לאח"כ הוצרך גניזה כדין הקדש שאסור בהנאה והאיך היו יכולין להעתיק התורה בשעה מועטת כו' ואצפה לשמוע בזה ד' מעכ"ג הי"ו כי לא זכיתי להבין דעתו הרחבה בזה

ובמש"כ בתשובתי לתמוה ע"ד החת"ס שם שכ' לתלות ד"ז אי בתשמיש קדושה מועיל פדיון בפלוגתת הר"מ והראב"ד פ"ו ממעילה (ה"ד) דלהר"מ כלי תשמיש דמקדש אפי' אינם כ"ש י"ב מועל אחר מועל ולהראב"ד דוקא כ"ש אשר ישרתו בהם בקודש ולכן להר"מ ל"מ פדיון בתש"ק משא"כ להראב"ד וע"ז תמהתי שהרי גם הר"מ בה' מעילה שם ל"כ שם רק שבכלי תשמיש דמקדש י"ב מועל אחר מועל אבל לענין פדיון מודה הר"מ שיש להן וכמבואר בכ"מ שם להדיא עכ"ד בקיצור ומעכהד"ג הי"ו כ' דלק"מ שהרי לכאו' גם ד' הרמב"ן עצמו צ"ע במה דמדמה בהכנ"ס או מזבח לכ"ש וע"ז יסודו להקשות איך יוצא לחולין ע"י פדיון ומה בכך דהוי כ"ש הרי לתוס' מעילה (י"ט) אפי' למ"ד די"ב מועל אחר מועל בכ"ש מ"מ מהני פדיון רק משום דגם בהא דתוספתא דאבני ההיכל ועזרות שנגממו אין להם פדיון כ' המשל"מ פ"א מה' בה"ב שנלמד מגמ' ע"ז (נ"ב) גבי מזבח ששקצו אנשי יון דאע"ג דבאו פריצים וחללוה כיון שנשתמש לגבוה לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוטא ומוכח דגם פדיון ל"מ בהו וע"כ שפיר הביא הרמב"ן לגבי ביהכנ"ס דאי הוי כאבני היכל ועזרות ויש להן קדושת כ"ש לא יועיל פדיון מה"ט דלאו אורח ארעא ולפי"ז שפיר כ' החת"ס דלהר"מ דכלי תשמיש דמקדש הוי לעני"ז