אמרי כהן רד

נותן באוצרות תהומות מי גרם לאוצרות שיתמלאו בר תהומות כר"א ופרש"י מים של מטה כדכתיב תהומות יכסימו ע"ש והרי תהומות אינם ממי אוקיינוס וכמו"ש האור החיים הקדוש בפ' בראשית עה"כ ויאמר אלקים יקוו. דמים שנקוו בים אוקיינוס אחרים הם ויש תהומות למטה מארץ מלבד ממי אוקיינוס עש"ה בד"ק ואעפי"כ קאמר הש"ס דר"ת דקאמר דהגשמים הם ממימי תהום ס"ל כר"א הנ"ל דקאמר דכל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה ובע"כ דר"א לאו דוקא נקיט ממימי אוקיינוס רק מכל מימות של מטה ומחולק עם ר"י דקאמר ממים העליונים הוא שותה והוא ס"ל דממים התחתונים הוא שותה ונקיט אוקיינוס לפי שהוא ידוע בריבוי מימיו במימות של מטה וזה שעשה רש"י כלומר ממים של מטה ולא ממים של מעלה דהיינו דר"א לא אתי לאפוקי שאר מימות של מטה רק מים של מעלה וא"ש

ומעתה לפי"ז מתורץ לנכון קו' הת"ס הנ"ל דאף למ"ד דכל הימים דינם כמעיין לטהר בזוחלין בודאי דדוקא הימים הנמצאים לפנינו בעולם אבל מימי התהומות אינם כימים ואינם מטהרין בזוחלין דהרי הר"ש בפיהמ"ש בפ"ח דפרה מ"ת מפרש דטעמא דכל הימים כמעיין שמטהרין בזוחלין מפני שדרך נתלים הולכין וזוחלין עליהם וזה דרכם עכ"ל ע"ש ולפי"ז התינח בימים שלמעלה מן הארץ משא"כ בתהומות שלמטה מן הארץ דליכא בהו טעם זה כיון דלא חזינן שהולכין דרך נתלים וא"כ אינם מטהרין בזוחלין ומשוה"כ גם גשמים שבאים גם ממימות התהום אינם מטהרין בזוחלין דלא עדיפי מיניי' ואע"ג שבאים הגשמים גם מים אוקיינוס מ"מ הרי גם ממימי התהומות באים ולא ידעינן איזה מים בא ממי אוקיינוס לבד ולכן אינם מטהרין בזוחלין. וע' בתוס' שבת (ק"ט.)

ובפשוט י"ל קו' הת"ס הנ"ל דהא קושייתו הוא רק אליבא דרבינו הרמז"ל דסובר דגם במים שבא ממעיין ונפסק ממנו יש לו דין מעיין וכנ"ל. והרי רבינו הרמז"ל עצמו בפיהמ"ש לפרה שם פירש אהא דקאר"י דכל הימים מטהרין בזוחלין בזה"ל ששאר הימים זולת הים הגדול נחשבים כמעיין שיטהרו בזוחלין עכ"ל ע"ש הרי שאפי' לר"י דמשוה כל הימים למעיין לענין זוחלין מ"מ הים הגדול שהוא הים אוקיינוס כידוע ע' בפי' הרא"ש שם אינו מטהר בזוחלין (והיינו משום דכתיב בי' ולמקוה המים קרא ימים משמע דדינו כמקוה) וע' בכ"מ בפ"ט מה' מקואות הי"ח שהאריך לבאר אם דעת רבינו ז"ל גם בספרו היד הוא כן יעייש"ה וא"כ לשיטת רבינו ז"ל שוב אין התחלה לקושי' הח"ס הנ"ל דהא מימי אוקיינוס אין דינו כימים לענין טהרת זוחלין ולכן גם גשמים הבאים ממנו אינם מטהרין בזוחלין

ואך לפי"מ שמסיק הכ"מ שם בד' רבינו ז"ל בספרו היד דים הגדול דינו כמעיין ומטהר בזוחלין שפיר הקשה הח"ס ותידוש על מרן הת"ס ז"ל שלא העיר בכ"ז

ולפעד"נ להביא כדמות ראי' לשי' רבינו הרמז"ל בפיהמ"ש דלר' יוסי הים הגדול אין דינו כמעיין לטהרת זוחלין כשאר ימים מש"ס דשבת (ק"ט.) דאמרי' החם קשיא ים הגדול אים הגדול (פי' דבברייתא חדא תני דאין רוחצין בשבת בים הגדול ובאידך קתני דרוחצין בים הגדול) ומשני אריו"ח ל"ק הא ר"מ הא ר"י דתנן כל הימים כמקוה שנא' ולמקוה הימים קרא ימים דברי ר"מ ר"י אומר ים הגדול כמקוה ולא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולים לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת, ופרש"י הא דקתני רוחצים בים הגדול ר"מ הוא דמשוי כל הימים כי הדדי ולא מפליג בין ים הגדול לשאר הימים והא דתני אין רוחצין ר"י הוא דמפליג בין ים הגדול לשאר ימים ועיי"ש, ואתקיף לה רנב"י אימור דפליגי לענין טומאה וטהרה לענין שבת מי שמעת להו עש"ה כל הסוגיא וע' בתוס' שם בד"ה הא ר"מ והא ר"י שהקשו דהיכי מדמי הא פלוגתא לפלוגתא דלעיל דמיירי ברפואה ע"ש וכוונתם נראה דמה ס"ד דמתרץ לדמות פלוגתא זו לפלוגתא דשבת דאיירי ברפואה וע' בחי' הריטב"א לשבת שם מ"ש בזה ומצאתי בפי' ר"ת הנדפס עה"ג בש"ס דו"ו שכ' בזה"ל אבל בים הגדול סבר לה ר' יוחנן פלוגתא ר' מאיר אסר ור' יהודה שרי ואתקיף רנב"י וכו' עכ"ל ע"ש וזה הוא היפך מפרש"י דלפרש"י הנ"ל הרי לר"מ שרי לרחוץ בים הגדול דמשוי ים הגדול לשאר ימים ולר"י אסור והר"ח ז"ל הרי פירש להיפך וצ"ע דהאיך נשמע ממשנה זו דפליגי ר"מ ור"י לענין ים הגדול דלר"מ אסור ולר"י שרי

ובישוב ד' הר"ח ז"ל בפירושו נראה דה"ק דלר"מ דמפרש קרא דלמקוה המים קרא ימים דקאי על הימים שבעולם שדינם כמקוה אסור לרחוץ בים הגדול משום שמשונה משאר מימות שמליח הוא והרוחץ בו הוא לרפואה וזה אסור בשבת ולר"י דמפרש דקרא דולמקוה המים קרא ימים על הים הגדול שלעולם דינו כמקוה משאר שאר ימים והא דכתיב קרא ימים היינו שי"ב מיני ימים הרבה ממילא אמרינן דדוקא לענין טהרה דינו כמקוה משום דגלי קרא דדינו כמקוה אבל לענין שבת דינו כשאר ימים שהרי יש בים הגדול ימים הרבה בודאי דדינו כימים אלו שמעורבים בו שמותר לרחוץ בהם בשבת ואין בו משום רפואה (ואולי י"ל דלזה כיון קרא דקרא ימים לים הגדול להתיר הרחיצה בשבת דלא אסור משום רפואה ואף דזה הוא רק איסד"ר מ"מ נכתב קרא על תקנת רבנן שאח"כ כעין שאיתא בכתובות (יו"ד:) לענין אלמנה עש"ה וע' בס' ט"ת ממורי הגז"ל תמורה (ד') בעני"ז ע"ש)

ועפי"ז י"ל דלכן מייתי בש"ס שם גם דברי ר' יוסי במשנה הנ"ל ולכאורה צ"ע דכיון דהש"ס תי' הא ר"מ והא ר"י לזה הוי סגי לאתויי רק דברי ר"מ ור"י ולמה לי' לאתויי ד' רבי יוסי ג"כ שאין נפק"מ לתירוצא דש"ס הנ"ל ואך י"ל דמזה הוכיח ג"כ תירוצו דפליגי גם לענין שבת וכנ"ל דיש להקשות בדברי ר' יוסי דלמה סתים ואמר דכל הימים מטהרין בזוחלין ומשמע דכל הימים שוים אף הים הגדול והרי לד' רבינו הרמז"ל גם רי"ו מודה לר"י דים הגדול דינו כמקוה שאינו מטהר בזוחלין וא"כ ל"ה למיסתם ולומר כל הימים והו"ל לאפוקי מינה הים הגדול מכללא דשאר ימים כמו ר' יהודה ואמנם לפי שפליג ר' יוסי אר' יהודה בדין ים הגדול לענין רחיצה בשבת דלר' יהודה שרי כנ"ל ולר' יוסי מהראוי שיאסור דלדידי' לא מפרשינן קרא דולמקוה המים קרא ימים אים הגדול שי"ב ימים הרבה רק דקאי אכל הימים והא דקרי לי' קרא מקוה היינו לפוסלן מדין מים חיים וכמו"ש רש"י ותוס' שם וא"כ ממילא אין הוכחה מקרא להתיר הרחיצה בשבת בים הגדול כמו לר' יהודה הנ"ל ולכן שינה הוא בלשונו ונקיט דכל הימים מטהרין בזוחלין כו' ולא קאמר דים הגדול כמקוה כמו שאמר ר' יהודה אע"ג דהרי ס"ל כר' יהודה כדי שלא נטעי דגם לענין