אמרי כהן קצג

סגי באמירת ברי לי שלא נגע בעצמו יצטרך לומר ג"כ ברי לי שלא נגע הסכין אחר הפירכוס בבהמה דאי לא"ה הוי ספק דלמא לא הגביה תיכף את הסכין ונגע בעת שהיתה כבר מתה עכ"ד ז"ל ולפי"ז שפיר מתרץ הש"ס כגון שבדק קרומית של קנה ושחט בה דלא מקבל טומאה משום דהוא פשוטי כלי עץ ואי"ל דעכ"פ מקב"ט מטעם חיבה"ק דסכין הוא כ"ש וכנ"ל הרי זה הוא רק טומאה דרבנן בסכין כ"ש כיון דקדיש רק קדו"ד וכמו שביארתי לעיל וא"כ אמרי' דספיקא דרבנן לקולא ובודאי הגביה הסכין תיכף לאחר ששחט הסימנים וא"צ אמירת ברי לי לד"ז דאפי' הוי רק ספק ניזול לקולא משא"כ הספק דשמא נגע הוא עצמו בבשר ונטמא הבשר הוא טומאה דאורייתא ולזה צריך אמירת ברי לי ודו"ק

סימן מח

ב"ה

כבוד גיסי ותלמידי יקירי מחמד נפשי האברך כמדרשו הרב החריף ובקי בחדרי תורה מופלא ומופלג בתורה ויראת ה' טהורה ענף עץ אבות כש"ת מו"ה מאיר וועקסלער שליט"א

ובדבר מ"ש ע"ד רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' בכורים ה"א שכתב שם וז"ל הבכורים נותנין אותן לאנשי משמר והן מחלקים אותן ביניהן כקדשי המקדש וכבר בארנו שהן קרויין תרומה ולפיכך זר שאכל בכורים בכל מקום חייב מיתה ביד"ש עכ"ל ע"ש שיל"ד בלשונו הזך דאיזה שייכות יש מר"ד שכ' דבכורים ניתנים לאנשי משמר למש"כ אח"כ דבכורים קרויין תרומה וי"ל בכוונתו עפי"ד הרמב"ן בפ' נשא עה"כ וכל תרומה לכל קדשי בנ"י אשר יקריבו לכהן לו יהי' שבספרי נדרש על בכורים והובא בפרש"י שם וע"ז כ' הרמב"ן ז"ל דלמדנו מכאן שיהו הבכורים לאנשי משמר שיקריבום ואינם לכל כהן שירצה כתרומה עכ"ל ע"ש וא"כ מזה שבכורים נקראים תרומה נשמע דבכורים ניתנים לאנשי משמר לפי הנ"ל וזש"כ רבינו הרמז"ל דבכורים נותנין אותן לאנשי משמר וכו' וסיים דכבר בארנו שהן קרויין תרומה דמזה נלמד דקרא וכל תרומה וגו' קאי אביכורים וילפינן מינה דהן לאנשי משמר עכ"ד והיא הערה יפה בביאור לשון רבינו ז"ל ואני אמרתי בעני"ז לבאר פלוגתת רבי יהודה וחכמים במשנה דבכורים פ"ג מי"ב דר"י ס"ל דאין נותנין ביכורים אלא לחבר בטובה וחכמים אומרים נותנין אותם לאנשי משמר והם מחלקין ביניהם כקדשי המקדש ע"ש וי"ל בסברת פלוגתתם דלשיטתם אזלי דהנה בספורנו עה"ת שם כתב עה"כ דוכל תרומה וגו' שנדרש על בכורים שאמר כאן שכמו שגזל הגר המושב לה' הוא נותנו לכהן של משמר כמו כן הבכורים הנקרבים לאל ית' הוא נותנם לכהן של משמר עכ"ד ז"ל וכוונתו נראה דהא בגזל הגר ילפינן בש"ס דב"ק (ק"ט:) דצריך ליתנו לכהן שבאותו משמר והכ"נ ביכורים והיינו מדסמכי' קרא דבכורים לגזל הגר משמע דדינו כמו גזל הגר דשייך לכהני של אותו משמר דאי מפשטי' דקרא דאשר יקריבו לכהן לו יהי' לא הוי שמעינן לאיזה כהן הוא שייך דעיקר קרא אתי לומר שבכורים ניתנים לכהנים וכמו"ד בספרי הובא ברש"י שם ורק מסמוכין לגזל הגר נלמד דהוא לכהני משמר ולפי"ז רבי יהודה לשיטתי' דס"ל דלא דרשינן סמוכין בכה"ת רק במשנה תורה כמבואר ביבמות (ד') ולכן לא יליף מסמוכין הנ"ל דבכורים ניתנים לכהני של משמר וחכמים דר"י ס"ל דדרשינן סמוכין בכה"ת ולכן ילפינן מסמוכין דבכורים לגזל הגר דניתנים לאנשי משמר ועפי"ז יומתק ג"כ לשון רבינו הרמז"ל שאחר שכתב דבכורים נותנין אותן לאנשי משמר כתב שהן קרויין תרומה והיינו דלפי"ז מתפרש קרא דוכל תרומה על בכורים וא"כ יש ללמוד מסמוכין לגזל הגר דהן לאנשי משמר וכעין הנ"ל

ולחיבה"ק של דברי רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל אציג בזה את הקונטרס "עיטור ביכורים" שהכינותי בעזה"י על לשונית של רבינו ז"ל בהלכות ביכורים

ברמב"ם פ"ב הלכות בכורים ה"א כתב ח"ל מצות עשה להביא ביכורים למקדש ואינם נוהגין אלא בפני הבית ובארץ ישראל בלבד שנאמר ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך עכ"ל, ובכ"מ כ' משנה בסוף שקלים ובספרי פ' והי' כי תבוא כ"ז שיש לך מזבח יש לך ביכורים וכ"ז שאין לך מזבח אין לך ביכורים עכ"ל. והנה ללימוד זה דוקא מזבח צריך בבכורים אבל בזמן נוב וגבעון קרבו ביכורים שפיר דאיכא מזבח וע' ברמב"ן עה"ת פ' תבא עה"כ והלכת אל המקום וגו'. שנסתפק בזה וז"ל ואולי מש"כ ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך לא קרבו באהל ובמשכן אלא בשילה שהי' שם בית אבנים ובית עולמים עכ"ל עש"ה וא"כ כ"ה גם לד' רבינו ז"ל דנקיט בלשונו הילפותא מקרא דראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך נתמעט גם נוב וגבעון וכמובן

וכה ראיתי בס' אמבוהא דספרי מידינ"פ הגאון מוהר"י זאב יאסקאוויטץ הי"ו שהעיר ע"ד הרמב"ן ז"ל הנ"ל מהא דמבואר בספרי פ' תצא גבי אתנן ומחיר כשהוא אומר לכל נדר לרבות במה הרי דאתנן ומחיר נוהג בבמה ג"כ אף דכתיב בי' לא תביא וגו' אתנן ומחיר בית ה' אלקיך וכן מבואר בתוספתא פ"ד דתמורה מ"ב דאתנן ומחיר נוהג גם בבמת ציבור הרי דלא נתמעט במת ציבור מקרא דבית ה' אלקיך עכ"ד עש"ה ולפעד"נ דאדרבה משם ראי' לדברי הרמב"ן ז"ל מדמצריך קרא דכל נדר שכתוב אצל אתנן ומחיר לרבות במת ציבור משמע דבלא"ה הוי ממעטינן מקרא דבית ה' אלקיך וא"כ כאן בביכורים דליכא שום ריבוי על במת ציבור שפיר כ' הרמב"ן ז"ל דאין ביכורים נוהגין בבמת ציבור מדכתיב בית ה' אלקיך וכנ"ל

והנה רבינו הרמז"ל חשב בתנאי מצות הבאת בכורים רק שצריך להיות בפני הבית ובארץ ישראל ואמנם בתוס' כתובות (ק"ה:) כתבו בד"ה וכי אלישע אוכל ביכורים הי' בשם האלי' זוטא והלא אין שם מקדש ולא מזבח ולא כהן גדול וכו' עש"ה ומוכח מדבריהם ז"ל דמצות ביכורים אינו נוהג רק אם יש כהן גדול שם במקום שמביאין הביכורים ואי לא"ה אין מביאין ביכורים ועפ"ז אמרתי לבאר ד' התרגום יונתן פ' תבא בפסוק אל הכהן אשר יהי' בימים ההם כהנא ד' יהוי ממנו לכהן רב ביומא האינון והיא חידוש דאטו ביכורים אינם ניתנים רק לכה"ג והלא ניתנים