אמרי כהן קפט

חינוך והמליצים בעד הרמב"ם ז"ל כתבו דקרבנות שהקריב שלמה על חנוכת הבית נדבה היו והיינו נדבת יחיד וכמבואר במשל"מ פ"ו ממעה"ק הי"ט וכן פשיטא לי' להגבו"א ביומא (כ"ו) דקרבנות שהקריב שלמה הי' נדבת יחיד וע"ז הקשית דהא אמרינן במו"ק (ט') מאי דרוש אמרו ק"ו וכו' מקדש דקדושתו קדושת עולם וקרב"צ ובפירש"י שם דמאי שתקריבו בימי חנוכת הבית קרבן ציבור הוא הרי להדיא דקרבנות חנוכת הבית היו קרבנות צבור והנחת בצ"ע והבאת גם מדברי המהרש"א בח"א שם שכ' דהקריבו מעצמם בלי שום ציווי ותמהת דמשמע מדבריו ז"ל דהיו קרבנות נדבה והרי ע"כ קרב"צ היו כמפורש בש"ס שם ובקרבנות חנוכת הבית הי' שלמים ג"כ וציבור אין יכולין לנדב שלמים כמבואר בתו"כ עכ"ד ויפה תמהת בכ"ז לכאורה

אך לפענד"נ דלק"מ דז"ל הכתוב במלכים [א' קאפיטל ח' פסוק ס"ב] והמלך וכל ישראל עמו זובחים זבח לפני ה' ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לה' בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית ה' המלך וכל בני ישראל עכ"ל הכתוב שם והנה מלשון הכתוב משמע להדיא דהשלמים הקריב שלמה לבדו בנדבת יחיד מדקאמר קרא מקודם והמלך וכל ישראל עמו זובחים זבח לפני ה' ואח"כ אמה"כ ויזבח שלמה וגו' משמע דזה ל"ה בשיתוף הציבור כ"א של שלמה בלבדו אבל מה דאמרינן במו"ק שם בפשיטות דהקריבו בחנוכת המקדש קרבנות ציבור היינו בודאי רישא דקראי דאמר והמלך וכל ישראל עמו זובחים וגו' דמשמע דק"צ היו ובודאי עולות היו מדקאמר סתם זבח ואח"כ מפרש בנדבת שלמה זבח השלמים משמע דמעיקרא ל"ה שלמים כ"א עולות וכמובן ומה"ט פשיטא לי' להגבו"א ביומא שם דהקרבנות שהקריב שלמה הי' בנדבת יחיד עד שהקשה מכח זה על המד"ר איכה עש"ה משום דכן משמע מלישנא דקרא דהשלמים היו בנדבת שלמה בלבד והגבו"א שם הרי קאי אשלמים שהקריב שלמה המע"ה ע"ש ול"ק עליו מש"ס דמו"ק הנ"ל דבש"ס לא קאי אשלמים כ"א ארישא דקרא שקרבו קרבנות של ציבור דהיינו עולות ומזה לא מיירי במד"ר איכה המובא בגבו"א שם

ולפ"ז ל"ק קושייתך על המהרש"א במו"ק שם שכ' דקרב"צ שהקריבו בחנוכת המזבח במקדש היו בנדבה מעצמם בלי שום ציוי והק' דהלא אין ציבור מנדבין שלמים כנ"ל ז"א דהמהרש"א הלא קאי אמ"ד בש"ס שם דבמקדש הקריבו בחנוכה קרב"צ וזה נשמע מקרא הקדום דכתיב והמלך וכל ישראל עמו זובחים וגו' ושם בודאי הקריבו עולות כנ"ל אבל שלמים שהקריב שלמה הי' בנדבת יחיד כדמשמע מקרא ומזה לא מיירי בש"ס דמו"ק שם

ומעתה נבא למה שנחלקו רבותינו הרמב"ם והרמב"ן ז"ל בספר המצות אי מצות חינוך נוהג גם לדורות דד' הרמב"ם ז"ל שאינו נוהג לדורות והרמב"ן ז"ל חולק עליו וסובר שנוהג לדורות וז"ל הרמב"ן [בהשגותיו על סה"מ בשרש השלישי] ובודאי חנוך המזבח הוא מצוה לדורות כמו שכתוב בפ' ואתה תצוה וזה אשר תעשה על המזבח שהוא מצות החנוך ומזה שנינו במנחות (מ"ט) אין מחנכין את המזבח אלא בתמיד של שחר וכו' וכן עשה שלמה חנוכה וכן אנשי כנה"ג ואף לימות המשיח עכ"ל הנצל"ע עש"ה והנה נשמע מזה דאף לד' הרמב"ן ז"ל שמצות חנוך המזבח הוא מצוה לדורות היינו בהקרבת עולות דוקא כדכתיב בפ' תצוה בקרא דוזה אשר תעשה על המזבח וגו' ע"ש דמיירי בתמיד שהיא עולה וכן הראי' שהביא ממנחות שם דחינוך הי' בקרבן תמיד של שחר אבל ליכא מכ"ז רמז על שלמים דמה שהקריבו הנשיאים בחנוכת המשכן שלמים א"ר מינה לדורות כמו"ש הרמב"ן שם להדיא דנדבת הנשיאים היתה הוראת שעה בשיעורים ההם שעלו בדעתם עכ"ד ז"ל ומעתה מה שהביא הרמב"ן ז"ל ממה שעשה שלמה חנוכה ע"כ היינו מה שהקריב שלמה ביחד עם כל ישראל דל"כ שם שלמים כ"א זבחים זבח לפני ה' סתמא ולדעתו ז"ל הי' זה עולות שהקריבו למצות חנוכת המזבח ועל זה אמרי' במו"ק שם דקרב"צ היו כנ"ל והמליצים בעד הרמב"ם ז"ל כתבו לדחות דגם קרבנות צבור אלו היו בנדבתם אבל לא מחיוב מצות חנוכת המזבח שזה אינו נוהג לדורות וכדעת המהרש"א ז"ל הנ"ל

ואחרי עלות כ"ז תמוהים בעיני מאוד דברי המשל"מ בפ"ו ממעה"ק הי"ט שהבאת במכתבך שכ' וז"ל והמליצים בעד רבינו כתבו דהקרבנות שהקריבו בימי שלמה על חנוכת הבית דרך נדבה היו ע"כ ולדידי יש לה"ר להרמב"ן מההוא דאמרי' במדרש איכה העיר רבתי עם מבקש את לידע כמה אוכלסין היו כו' הה"ד ויזבח שלמה את זבח השלמים בקר כ"ב אלף וצאן מאה ועשרים אלף ותנינן פר קרב בעשרים וארבעה ואיל באחד עשר ע"כ ויש לתמוה על המדרש הזה מההיא דתנן בפ"ב דיומא (כ"ו) בד"א בקרבנות צבור אבל בקרבן יחיד אם רצה להקריב מקריב ופירש"י אם רצה להקריב כהן יחידי את הכל וכ"פ רבינו וא"כ יש לתמוה מה זו סמיכה שהביאו במדרש מההוא דתנינן פר קרב בכ"ד ובשלמא לד' הרמב"ן דס"ל דהחינוך היא מצוה הנוהגת לדורות אף שהשיעורים אין להם קצבה מ"מ כיון שמחויבין לחנך את הבית והם רצו לחנוך כשיעור זה דין קרב"צ יש לכל מה שהביאו ומשו"ה מייתי מההוא דפר קרב בכ"ד אך לד' המליצים בעד רבינו דמה שהקריבו בימי שלמה נדבה הי' הדבר תימה מה שהביאו מההוא דפר קרב בכ"ד דההוא לא מיירי כ"א בקרב"צ וצ"ע עכ"ל ע"ש ולפע"ד תמוה דלמה ניח"ל לד' הרמב"ן ז"ל דהא ע"כ לא פליגי הרמב"ם והרמב"ן ז"ל כ"א ברישא דקרא דהמלך וכל ישראל עמו זובחים זבח וגו' דזה י"ל דהי' משום מצות חנוך וכנ"ל אבל מה שהקריב שלמה המע"ה בעצמו שלמים זה אין לו שום ענין למצות חינוך המזבח שנלמד לד' הרמב"ן ז"ל מקרא דוזה אשר תעשה על המזבח וגו' כנ"ל דל"כ שלמים שם כלל ובזה מודי כ"ע דהי' רק בנדבת יחיד וכמובן ואיך נוכל לומר בזה דאם שלמה המע"ה הוסיף להקריב קרבנות שלמים לעצמו [כמבואר בקרא ויזבח שלמה ול"כ וכל ישראל עמו כדכתיב ברישא] שיהי' זה נגרר לקרבנות צבור שהקריבו לצורך חינוך הבית ויהי' לו דין קרב"צ שצריך הרבה כהנים וממנ"פ אם גם יחיד יכול להקריב קרבנות לחנוכת המזבח כמו שהקריבו הנשיאים לחנוכת המשכן א"כ מהכ"ת לומר שיגרר קרבנות שלמה לקרב"צ שהקריבו לחנוכה דהא א"צ לזה כלל דגם היחיד יכול להקריב קרבנות לחנוכה ואי הקפידא דוקא בחנוכת המזבח לדורות בקרב"צ כדמשמע מקרא דפ' תצוה הנ"ל א"כ קרבנות יחיד של שלמה המע"ה אין להם ענין למצות חינוך ואיך נאמר שיהי' דינו כקרב"צ משום שהקריבו אז בחנוכת המקדש כיון דיחיד אין לו שייכות להקריב קרבנות לחנוכת הבית ובפרט דנראה ברור דשלמים אין להם מקום בחנוכת המזבח לדורות גם לד' הרמב"ן ז"ל וכנ"ל וצע"ג: