אמרי כהן קעה

בבכורות שם תירצו קושי' הנ"ל לחד תירוצא דהאי חופר של עולה חשיב כבע"מ מעיקרא דא"צ העמדה והערכה כה וכן בצמר של עולה שנתלש ממנו עש"ה. ולכאורה תמוה דהאיך נוכל לומר דהשופר הוא כבע"מ מעיקרו בעולה והא קיי"ל בזבחים (פ"ה:) דעצמות של הקרבן בזמן שהן מחוברין יעלו למזבח וא"כ הו"ל בכלל הקרבן בזמן שהוא מחובר להקרבן וממילא מסתבר דאם נעשה הקרבן בע"מ שצריך העמדה והערכה להבהמה שהיתה תמימה מעיקרא וראוי' למזבח גם העצמות בכלל זה שהיו ראויין למזבח מעיקרא וכמו"כ השופר שהוא בכלל העצמות וכפרש"י בסוגיין וגם הוא דבר פשוט שכשהעמיד והעריך הבהמה לפדותה שגם העצמות של הבהמה הוצרכו הערכה דלא מצינו ד"ז בשום מקום שהעריך רק הבהמה בלי העצמות אתמהה וא"כ למה כתבו התוס' בהא דשופר של עולה שהוא כבע"מ מעיקרו שאינו בכלל העמדה והערכה וצ"ל בביאור דברי התוס' דכיון דהשופר של עולה בפנ"ע אינו ראוי להקרבה דהא פירשו לא יעלו משוה"כ אע"ג דאם הוא מחובר להבהמה משכ"ל ראויות למזבח ע"י הבהמה מכ"מ כשנחלש מהבהמה אין לו שייכות למזבח והו"ל כבע"מ מעיקרו שאינו בכלל העמדה והערכה דהא אף בהיותו מחובר להבהמה ל"ה ראויי' למזבח מצד עצמו של השופר רק מצד שנטפל לגוף הבהמה ולכן הוי כבע"מ מעיקרו עמוד והתבונן בזה. ועכ"פ יוצא לנו מדברינו דכוונת התוס' היתה על שופר של עולה דאיירי שנתלש כבר מהבהמה אז י"ל כתירוצם דחשיב כבע"מ מעיקרו וא"צ העמדה והערכה אבל כ"ז שהשופר הזה מחובר הוא להבהמה בודאי שצריך העמדה והערכה בכלל הבהמה כהעצמות וחשיב כקדמ"ז תמימין שנעשו בע"מ כיון דגם מעיקרא קודם שנפל בהבהמה מום ראוי הי' להקרבה בעודו מחובר להבהמה וכנ"ל

ואם כנים אנחנו בזה מיושב קו' הכפ"ת הנ"ל כמין חומר דשפיר הקשה לו רבא לר"י דאימת מעל לבתר דתקע וכו' דלי"ל דכבר מעל בשעה שתלש השופר מהבהמה דהא אז בשעה שמחובר הי' להבהמה הוצרך העמדה והערכה בכלל הבהמה כנ"ל א"כ אינו יוצא לחולין במעילה כיון שצריך העמדה והערכה ואינו נפדה בקל וכמו"ש התוס' במעילה שם בד"ה קדשי מזבח תמימים ונעשו בע"מ א"ב עש"ה שנחלקו אפרש"י שם ודברינו יתכנו רק לשי' התוס' שם דפירשו הסוגיא שם דדבר שצריך העמדה והערכה אף אם אפשר לעשות כעת העמדה והערכה יש בו מועל אחר מועל כיון שאינו נפדה בקל משא"כ לשי' רש"י שם יעיי"ש שמחלקותם בגירסת הגמרא שם וא"כ עדיין השופר הזה קדוש אע"ג שמעל בשעה שנתלש מהבהמה ואימת מעל לבתר דתקע והיינו דאז בשעה שהוא תלוש שפיר יוצא לחולין במעילה דא"צ העמדה והערכה דהוא כבע"מ מעיקרו כדברי התוס' הנ"ל וא"כ כי תקע באיסורא תקע ומה שהוכיח בכפ"ת הנ"ל ממשנה דמעילה שם דמשמע דרק אם הב' תלש צמר אחר מן החטאת אז מעל אבל בהצמר גופה שתלש הראשון אין בו מעילה עוד דכבר יצא לחולין בתלישתו וה"ה שופר עכ"ד ז"ל י"ל אף לפי דברינו האמורים לעיל דכ"ז שהשופר מחובר להבהמה א"י לחולין במעילה וכן צמר מכ"מ הרי המשנה במעילה שם נקיט ג' אנשים שמעלו דהא קתני תלש מן החטאת, ובא חבירו ותלש, ובא חבירו ותלש, וג' הרי לא משכ"ל שימעלו בצמר זה גופה שתלש הראשון דהא בשעה שנהנה ממנו הב' כבר הי' הצמר הזה תלוש וא"כ יצא לחולין ע"י מעילה וכנ"ל ומשו"ה הוכרח המשנה לנקוט שכ"א תלש צמר אחר כדי להמציא ג' בנ"א שמעלו אבל לעולם י"ל שכשתולש שופר או צמר מהבהמה כיון דאז בעי העמדה והערכה א"י לחולין בהמעילה דדינו כקדוה"ג וככל הנ"ל

ואמנם כ"ז רק למ"ד דקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה וא"כ לא יצא השופר של עולה לחולין בשעת תלישה מהבהמה כיון דצריך העמדה והערכה וכנ"ל אבל למ"ד דקדשי מזבח לא הוו בכלל העמדה והערכה א"כ אם תלש שופר מעולה בעל מום יצא לחולין תיכף כיון דא"צ העוה"ע וכמבואר במעילה שם וא"כ שפיר י"ל דמשוה"כ אם תקע בשופר של עולה יצא כיון דכבר יצא לחולין בשעת תלישה וכקו' הכפ"ת הנ"ל והנה בזה פליגי בחמורה (ל"ב:) ר"י ור"ל אליבא דרבנן דקיי"ל כוותיי' דר"י ס"ל לרבנן דקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה ור"ל ס"ל דקדשי מזבח ל"ה בכלל העמדה והערכה ע"ש והנה בבכורות (ט"ו.) מוקמינן שם דברי רב יהודה א"ר כר"ל דלרבנן קדשי מזבח ל"ה בכלל העמדה והערכה עש"ה ומסתמא ר"י שאמר כן בשם רב הכי ס"ל כרב רבי' כנודע ורבא הרי סובר ביבמות (ל"ו.) דהלכתא כר"י לגבי ר"ל חוץ מתלת מילי ע"ש ולפי כ"ז כ"א לשיטתו אזיל דר"י לשי' דקדשי מזבח ל"ה בכלל העמדה והערכה א"כ שפיר אמר דבשופר של עולה אם תקע יצא משום דמעל ונפיק לחולין והיינו בשעה שנתלש מהבהמה כקו' הכפ"ת הנ"ל ורבא לשיטתו אזיל שסובר דהלכה כריו"ח וקדשי מזבח הם בכלל העמדה והערכה להלכה דקיי"ל כרבנן דר"ש וא"כ אאפ"ל דיצא לחולין בשעת תלישתו מהבהמה דאז עדיין בר העמדה והערכה הוא וא"י לחולין די"ב מועל אחר מועל וא"כ אימת מעל שיצא לחולין מכי תקע א"כ כי תקע באיסורא תקע והדברים נכונים בעזה"י עדה"פ כפתור ופרח

סימן מג

ב"ה יום ב' י"ז למסבנ"י תרצ"ז טארנא יע"א. שוי"ר וכט"ס לכבוד אהובי וידינ"פ הרב הגאון החו"ב בכל חדרי תורה החו"ע המפורסים לשבח ולתהלה כש"ת מו"ה משה אלחנן אלטער שליט"א. הראב"ד דק"ק לבוב יע"א

אחדשכת"ה באהבה. יקרחו לנכון קבלתי ושמחתי לשמוע משלומו ומשלום תורתו ומחמת חביבות דברי מעכת"ה היקרים אצלי לא אמנע מלפלפל מה שנלפע"ד לעורר בעני"ז בס"ד

אשר כתב מעכת"ה בישוב קושייתי בש"ס דב"מ (נ"ה.) דמקשה שם אהא דאמר רב קטינא דב"ד נזקקין אפי' לפמשו"פ מהא דתניא ואת אשר חטא מן הקדש ישלם לרבות פמשו"פ להישבון לקדש אין אבל להדיוט לא ע"ש וקשיא לי דהא בש"ס דב"ב (פ"ח:) א"ר לוי קשה גזל הדיוט מגזל גבוה שזה הקדים חטא למעילה וזה הקדים מעילה לחטא ע"ש וא"כ מאי פריך ארב קטינא דלמא לעולם גם בגזל הדיוט ב"ד נזקקין אפי' לפמשו"פ ואעפי"כ צריך קרא לרבות פמשו"פ להשבון לקודש דהו"א דקודש קיל יותר דהא קשה גזל הדיוט מגזל גבוה ותי' מעכת"ה עפי"ד המהרש"א בח"א לב"ב שם שכ' בטעמא דמילחא שקשה גזל הדיוט מגזל גבוה כו' דבהדיוט מיד שגזל יצא