אמרי כהן קסח

נקרא עובר רק השחתת זרע הוא דהוי ומנ"ל שיהא ב"נ חמיר בזה מישראל והדקו"ל כקו' החדו"י דלמה חשו לפולטת במ"ת וישמשו במוך כנ"ל וקושי' חזקה היא לד' הפוסקים הנ"ל דהתירו לשמש במוך לכל הנשים ואך נלפע"ד לישב לפימ"ש בפנים בתשו' מפרש"י דסנהדרין שם דקודם מ"ת נצטוו ב"נ על פו"ר וממילא דהוזהרו בהשחתת זרע ג"כ לד' הר"ת דזב"ז תלוי ואמנם בישראל אע"ג דג"כ מציווין בפו"ר אעפי"כ הותר להם לשמש במוך משום דרך תשמיש וגוף נהנה מן הגוף וכמושכ"ל בשם היש"ש וכוונתו נראה דאע"ג דפו"ר לא מקיים בשימוש כזה כיון דא"א להוליד במשמש במוך בשע"ת מכ"מ מקיים מצות עונה שהוא מצוה בישראל כיון דהגוף נהנה מן הגוף וכמושכ"ל בשם הריטב"א בטעם היתר תשמיש עם קטנה או איילונית אע"ג דלאו בני בנים נינהו משום דמקיים מצוה דעונה ולכן הותר בישראל אבל בב"נ דמצות עונה לאשתו ליכא בהו בודאי דכה"ת כולה לישראל נאמרה ובפו"ר נצטוו אז קודם מ"ת שוב אסור הי' להם לשמש במוך דפו"ר ליכא בשימוש כזה ומצות עונה אינו מקיים בודאי דנאסר להם לשמש בדרך כזה ולכן ישראל קודם מ"ת דדין ב"נ הי' להם ולא נצטוו במצות עונה בע"כ ל"ה אפשר להם לשמש במוך דמבטל פו"ר והו"ל השחתת זרע כיון דלא נצטוו בעונה עדיין והבן

וכ"ז בישראל קודם מ"ת שנצטוו עדיין בפו"ר כנ"ל אבל ב"נ לאחר מ"ת שניטל מהם מצות פו"ר וניתנה לישראל כמבואר בש"ס דסנהדרין שוב אין מוזהרין בהשחתת זרע ולכן הי' מותר לאחשורש לשמש במוך עם אסתר וא"צ לדחוק בכוונת התוס' עם מרדכי כמו"ש הטו"א

ועפ"י יסוד זה דקודם מ"ת נצטוו ב"נ בפו"ר אמרתי מאז לכבוד ידידי המנוח הרב הה"ג כו' מו"ה משה הכהן רפ"פ ז"ל שהגיד לי קושי' בשם אחיו המנוח הגאון אבד"ק ליקאווי ואח"כ ראבד"ק קראקא ז"ל בהא דדרשינן בסנהדרין שם ובשבת (פ"ז.) עה"כ לך אמור להם שובו לכם לאהליכם דהתיר להם הקב"ה תשמיש הנאסר מקודם ע"ש ומשמע דתיכף אחר מ"ח הותר להם זה כיון דכתוב זה נאמר תיכף לאחר מ"ת כדמוכח מקראי וע"ז הקשה הנ"ל דהא קיי"ל בש"ס דיבמות (מ"ב.) דגר וגיורת שנתגיירו צריכות להמתין ג' חדשים משעה שנתגיירו וכ"פ בש"ע אה"ע (סי' י"ג ס"ה) דמפרישין אותן ג"ח אפי' גר ואשתו שנתגיירו ע"ש והרי ישראל לאחר מ"ת הי' דינם כגרים כדמשמע מש"ס דיבמות (מ"ה) וא"כ למה לא הופרשו לאחר מ"ת ג' חדשים כדין הבחנה ובפרט לשמואל דיליף הבחנה מקרא דלהיות לך לאלקים א"כ הוא דאורייתא וא"כ למה לא נזהרו בהבחנה לאחר מ"ת עכ"ק והשבתי לו תיכף על אתר דהטעם דצריך להפריש גר וגיורת שנתגיירו ג"ח כדי להבחין בין זרע שזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה כמבואר בש"ס שם וא"כ איכ"ל דהתינח גרים שמגיירים עצמם כעת לאחר מ"ת שפיר נקרא הזרע שנזרע בעודם ב"נ שלא בקדושה כיון דאינם מציווים על פו"ר ולאחר גירות דינם כישראל שמציווין על פו"ר והו"ל זרע שנזרע בקדושה וצריך הבחנה בין זל"ז אבל אז בשעת מ"ת הא קודם מ"ת הי' נוהג מצות פו"ר גם בב"נ וכן בישראל קודם מ"ת ובשעת מ"ת ניטל מב"נ וניתן לישראל ולכן ל"ש בזה הבחנה בין זרע שנזרע קודם מ"ת לאחר מ"ת דגם הזרע שנזרע קודם מ"ת נקרא זריעה בקדושה כיון שנצטוו ע"ז וקיימו מצות פו"ר בזרע זאת ולכן א"צ הבחנה בין זה לזה ול"ד לגרים שנתגיירו לאחר מ"ת והבן כ"ז ודו"ק [וע' בספרי לעיל (סי' י"ב) מ"ש על קו' זו יעיי"ש

] והנה שלחתי התשובה הנ"ל להרב הגאון המפורסים מוהרד"ב וויידענפעלד הי"ו האבד"ק טשעבין והסכים עמדי להקל בנידון הנ"ל אבל לא בדרך עצה מצד הבעל לפי שהגאון מהרש"ם ז"ל בח"ג במפתחות (לסי' רס"ח) החמיר בזה מאוד וכ' שאין להקל בדר"ז בשו"א ולכן אין להקל רק ע"י פעולות אחרות שלא תתעבר ומחמת שהגאבד"ק טשעבין סיים בסוף תשובתו הרמה להציע השו"ת הנ"ל לפני אחיו ה"ה הגאון המובהק המפו' מוהר"נ הי"ו האבד"ק דאמבראווא עשיתי כן והצעתי כ"ז לפניו והשיב לי ע"ז תשובתו הרמה בארוכה ובסו"ד סיים וז"ל ולמעשה לא מצאתי א"ע כדאי להקל במקום שהגר"ע וח"ס ז"ל מחמירים אבל הלא רבו גדולי האחרונים הצ"צ הח' גם המהרש"ם ח"א (סי' נ"ח) ואמרי יושר ח"א (סי' קל"א) שהכריעו להיתירא וע"כ יש להמיקל על מי לסמוך אך על אופן שנזכר בהשאלה שיעשה הבעל עצה מצידו חלילה להתיר וכמו שהבאתי משו"ת הרא"ש דזה גרע מנתינת מוך ובפרט שאין להתיר בזמה"ז שרבו המתפרצים במיעוט פ"ו ר"ל לא תהי' זאת בישראל רק שאפשר ע"פ עצת הרופא באופן אחר שהותר עפ"ד האחרונים ושעה"ד וחשש סכנה כזה ולד' הישועה עכ"ל הגאון הנ"ל, וזה אשר כתבתי להגאבד"ק טשעבין הי"ו להעיר על תשו' אשר כתב לי על ענין הנ"ל

סימן מ

ב"ה

אור ליום ד' וישלח תרצ"ה. שלום וברכה וכט"ס לכבוד הרב הגאון המובהק המפו' ע"פ תבל בחכמתו ויראתו הקודמתו שה"י וכו' כש"ת מו"ה דובעריש וויידענפעלד שליט"א האב"ד ור"מ בק"ק טשעבין יע"א

אחדשמעכ"ג כמשפט. קבלתי לנכון את יקרת תשו' כ"ג וכו' ואציג בזה מה שנלפע"ד להעיר בדברי כהד"ג בתשובתו הרמה. בר"ד כ"ג השיג עמש"כ בתשובתי לישב קו' הריטב"א בשטמק"ב כתובות (ל"ט) לשי' רש"י ז"ל דדוקא אלו הג' נשים מותרות אבל שאר נשים אסורות לכ"ע משום השחתת זרע אע"ג דלא מיפקדי אפו"ר וע"ז הקשה דאיך נוכ"ל דלחכמים גם אלו הג' נשים אסורות לשמש במוך ותכניס עצמה לסכנה משום שומר פתאים ה' והא אין סומכין אנס ותירצתי עפי"ד הש"ס נדה (י"ג.) דכל המוז"ל כאלו שופך דמים ובע"ב ילפינן דהוי כניאוף וא"כ הוי כאביזרי' דשפיכ"ד וג"ע דאמרי' בהו יהרג ואל יעבור ולכן אין להתיר ד"ז אפי' במקום סכנה ומש"ה אסרו רבנן לשמש במוך גם לג' נשים שסכנה להם להתעבר וע"ז כ' כ"ג דא"א לומר כן דהא קיי"ל דאין נהרגין על עוברין וא"כ אאפ"ל דעל עון הוז"ל יהרג ואל יעבור דלא עדיף מעובר דאין נהרגין על העובר עכדכ"ג ואני תמה בזה על כהד"ג הי"ו שה"ר מזה דאין נהרגין על העוברין דמותר לעבור אאיסור זה במקום פקונ"פ ול"ה מאביזריי' דע"ז ומה ראי' מזל"ז והא כתוב הדר בש"ע יו"ד (סי' קנ"ז) דבג' עבירות ע"ז וג"ע ושפיכ"ד אפי' לית בהו מיתה רק לאו בעלמא יהרג ואל יעבור ע"ש ובש"ך שם (סק"י) והבאתיו בתשובתי