אמרי כהן קסז

דדור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גז"ד עד שפשטו ידיהם בגזל ע"ש וא"כ אף דמצינו שנענשו דור המבול על עון דהוצאת ש"ז לבטלה ע' בש"ס דסנהדרין שם ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נדונו כו' מכ"מ י"ל דאותם בנ"א שלא קיימו פו"ר נענשו על עון זה של הוז"ל ג"כ ונשים וכן אותם שקיימו כבר פו"ר לקו בדור המבול משום עבירות אחרות או משום גזל שעברו ואטו כתוב בתורה שהכל לקו בדור המבול משום הוז"ל לחודא וא"כ מתורץ קו' הרמב"ן לשיטת ר"ת הנ"ל. ומה שהקשה המשל"מ שם דהיכן רמיזא איסור זה דהשחתת זרע לב"נ ועוד הקשה אמאי לא מני לה בהדי ז' מצות דב"נ וסיים שהדבר צריך תלמוד עיי"ש. י"ל לפי"ד ר"ת דעון ש"ז לבטלה הוא משום ביטול פו"ר וא"כ מי שנצטוה על פו"ר מצווה שלא להשחית זרע וכמו"ש התוס' בסנהדרין (נ"ט:) להדיא בד"ה והא פו"ר דלכן מקשה דליחשוב פו"ר בהדי ז' מצות ב"נ משום דשוא"ת נמי הוא די"ב אזהרה שלא להשחית זרע עש"ה וא"כ בדור המבול שהיו ב"נ מציווין על מצות פו"ר דאע"ג דאמרי' בש"ס שם דכיון דנאמרה ולא נשנית לישראל נאמרה ולא לב"נ היינו דמסיני ואילך ניטלה מב"נ וניתנה לישראל אבל עד סיני נהגה מצות פו"ר גם בב"נ וכדפרש"י להדי' בסנהדרין (נ"ט.) ד"ה לזה ולזה נאמרה יעייש"ה ומשוה"כ הוזהרו דור המבול על השחתת זרע ג"כ וממילא ל"ק גם קו' המשל"מ השני' הנ"ל דלמה לא מני לה בהדי ז' מצות ב"נ דהא משעת מ"ת ואילך שניטלה מב"נ פו"ר ניטלה מהם גם אזהרה זו דהשחתת זרע ולכן ל"ח לה בהדי ז' מצות ב"נ כדמשני הש"ס בסנהדרין שם על הא דל"ח פו"ר בהדי ז' מצות ב"נ ע"ש. עכ"פ חזינן דיש מקום לומר לשיטת ר"ת ז"ל דמי שכבר קיים פו"ר אינו מוזהר בהשחתת זרעו כמו אשה והותר לו לשמש במוך ואיכא צד קולא בנ"ד דאיירינן באיש שכבר קיים פו"ר, וכדמות ראי' לד' ר"ת דאיסור הוז"ל תלי בפו"ר וטעם א' לשניהם דבש"ס דיבמות (ס"ג:) אמרי' כל יהודי שאין עוסק בפו"ר כאלו שופך דמים שנא' שופך דם האדם וכו' ע"ש ובנדה (י"ג.) אמרי' על המוז"ל ג"כ דדמי כשופך דמים וכנ"ל הרי דתרווייהו בסוג אחד המה כמובן

ואע"ג דאמרי' ביבמות (ס"ב:) דגם בקיים כבר פו"ר מצוה להוליד עוד בנים מקרא דבבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך וגו' וכ"פ בש"ע אה"ע (סי' א' ס"ח) ע"ש וא"כ שוב יותסר להוז"ל אפי' בקיים כבר פו"ר גם לדעת ר"ת כיון דעדיין מצוה עליו להעמיד תולדות מכ"מ הר"ז הוא רק מצוה דרבנן מד"ק וכדמשמע מש"ס וש"ע דביש לו בן ובת קיים מצ"ע דפו"ר מה"ת וא"כ גם הוז"ל יותסר רק מדרבנן בכבר קיים פו"ר א"כ במקום חשש סכנה להאשה והאיש קיים כבר פו"ר בודאי דיש להקל בדרבנן דל"ג בכה"ג וכמשכ"ל

ובעיקר הדבר להלכה ראיתי בחבצה"ש בתשו' הנ"ל לא רצה להתיר לשמש במוך בנידון כעין שאלתינו רק משום שהרופאי' אמרו שהוא רק על שנה א' ואח"כ תתרפא ותשמש כדרכה עי"ש טעמו ונימוקו וגם בתשו' חדות יעקב תנינא (סי' ל"ז) שנשאל בכזה לא מלאו לבו להקל רק על שנה א' תמימה ע"ש של"כ שום טעם לזה ולפעד"נ דיש צד קולא בזה אם לא נתיר לו לעולם רק על לשנה א' תמימה דהא הרמ"א באה"ע (סי' כ"ה סעי' ב') מייתי יש מקילין בביאה שלכ"ד אפי' אם מוציא זרע לבטלה אם עושה באקראי ואינו רגיל בכך וע' בעזר מקודש שם שכ' ע"ד הרמ"א הנ"ל דמלשון הרמ"א שם משמע דדעתו לפסוק כיש מקילין הנ"ל עש"ה וא"כ אם לא נתיר לו רק לזמן שנה א' יהי' כאקראי דהותר בעון זה דהוז"ל בבעל עם אשתו כמו בשלכ"ד וכמובן. ואף דבתשו' אמרי יושר הקיל בנידון שאלתינו ולא קצב זמן לשנה א' ע"ש דשם בנידון דידי' ז"ל הי' קיל יותר שהרופא ציוה לשום רק כמין קורט א' באומ"ק שלא תתעבר וזה קיל יותר ממוך בשע"ת כמו"ש מורי ז"ל שם ע"ש אבל בנדון שאלתינו לפי אמירת הרופאים צריך לשמש במוך שלא תתעבר אבל מכ"מ יראה מד' מורי הגז"ל בתשו' אמר"י שם שגם לשמש במוך הי' מתיר במקום חשש סכנה עיי"ש וכמוש"פ היש"ש שם דמה בכך דמנחת מוך הרי אכתי הגוף נהנה מן הגוף וא"כ גם בנ"ד יש להקל וכן הביאו מד' תשובות הרדב"ז ח"ג (סי' תקצ"ו) שהקל לשמש במוך אם איכא סכנ"פ ע"ש

סיומא דפסקא דיש להקל בנ"ד שתשמש עם בעלה כפקודת הרופאים בדרך שלא תתעבר ורק על שנה אחת מכח ג' טעמים א' יש סניף לסמוך ע"ד הפוסקים המובא בשטמק"ב כתובות שם הנ"ל דמתירין לשמש במוך בשע"ת ול"ח לדידהו ד"ז כמשמש על עצים ואבנים שאין זה דרך תשמיש משא"כ בשימת מוך בשע"ת דהגוף נהנה מהגוף וכמוש"פ היש"ש, ב' יש צירוף קולא בנ"ד שכבר קיים הבעל פו"ר שיש לו בן ובת ולד' ר"ת הרי זב"ז תלוי והיכא דליכא מצות פו"ר גם על הוז"ל לא הוזהר וכמשכ"ל באורך, ג' כיון דהוא רק על שנה א' חשיב כאקראי דמצינו היתר בהוז"ל באקראי כמו בביאה שלכ"ד ובפרט לפי"ד העזמ"ק דהוז"ל רק מדרבנן לכן במקום סכנה שהרופאים החליטו שא"א לה לשמש בכדרכה שאם תתעבר תבוא לידי סכנה א"כ עדיפה עוד מג' נשים דלא שכיחי שיתעברו וכמו"ש הצ"צ שפיר יש להקל בשימוש כנ"ל על שנה א' דוקא כנלפע"ד להלכה ולא למעשה לפי שענין חמור הוא עד שיסכים עמדי הרב הגאון המובהק מוהרד"ב וויידענפעלד הי"ו אבד"ק טשעבין שכבר נשאל ע"ז והשי"ת יצילינו מכל מכשול וטעות בהוראות ויראנו בתורתו נפלאות

טארנא אור ליום ה' פ' נח תרצ"ה

יחיאל מיכל הכהן האללאענדער

ואגב אציג בזה מה שראיתי בתשו' חדות יעקב שם שתמה דלמה חשו במ"ת לפולטת ש"ז ולא ציוה שישמשו במוך לפני תשמיש בשלמא מוך לאחר תשמיש י"ל דל"ה בקיאים קודם מ"ת כמו אנו אבל ממוך לפ"ת קשה ותירץ דבב"נ חמיר יותר כיון שב"נ מצווה על עוברין והוי כשפיכ"ד וחמיר יותר ושוב הקשה ממש"כ התוס' במגילה (י"ג:) דאסתר שמשה במוך וא"נ דעם אחשורש הרי לב"נ אסור זה ותי' דאיכ"ל עם מרדכי שמשה במוך ולא עם אחשורש וכמו"ש בטו"א שם עכ"ד החדו"י ובמתכת"ה דבריו תמוהין מה שתי' דב"נ דמצווה על עוברין חמיר יותר דמה ענין שימוש במוך לפני תשמיש שהוא השחתת זרע לעוברין דעובר לא נקרא עד שראוי ליקרא בשם עובר אבל על השחתת זרע היכן מצינו שנצטוו ב"נ עוד יותר מישראל וראיתי בס' חמדת ישראל ח"א בקונט' נר מצוה בדיני ב"נ אוק"ז שנסתפק בזה מאימתי נקרא עובר שיתחייב עליו ב"נ ופשיט לי' דצריך עכ"פ שיהא עובר בן מ' יום דקודם מ' יום הוי מיא בעלמא כמו"ש הפוסקים ע"ש בדבריו אבל מכ"מ ז"פ דכ"ז שלא נקלט הזרע במעי אשה לא