אמרי כהן קסו

בבא לידו דבר עבירה כגון א"א או נדה ולא עשה הרי נחשב לו כעושה מצוה ועשה מצוה הוי תולדות ומותר להוציא ש"ז עבור כך עכ"ד ז"ל עש"ה. הנה מה שחשב הגאון ז"ל דעון ש"ז הותר מכללו במקום פו"ר לא זכיתי להבין דעתו הק' בזה דאטו זה יחשב הותר מכללו הרי במקום שיש פו"ר ל"ה הוצאת ש"ז לבטלה ואדרבה מפני כן אסור להוציא ש"ז לבטלה מפני שיכול לקיים פו"ר ואם מקיים פו"ר ליכא הוז"ל כלל ול"ח עון שהותר מכללו ואף לדעת רש"י הנ"ל בר"ד דגם נשים מוזהרין להשחית אע"ג שאין מציווין על פו"ר מכ"מ עיקר טעם האיסור בשביל ביטול פו"ר ואע"ג דנשים אינן מצווין על פו"ר בקו"ע מכ"מ אסורין לבטל ש"ז במעשה משום ביטול פו"ר ע' בתוס' כתובות (ל"ט) ד"ה ג' נשים כו' מ"ש בישוב שי' רש"י ז"ל אבל אם מקיים בהוצאת זרעו פו"ר הרי מצותו בכך ובשביל זה עומד הכי זה יקרא הותר מכללו ע' בתוס' זבחים (ט"ז:) בד"ה שכן לא הותרו מכללן מ"ש בשם רש"י ז"ל לענין זר בבמה דל"ח הותר מכללו כיון דלא נאסר שם מעולם עש"ה. וק"ו לנ"ד דל"ח הוז"ל הותר מכללו במקום פו"ר דאדרבה מצוה הוא לעשות כן ובשביל זה נאסר הוז"ל וכ"ע מודים בזה וצע"ג

ומש"כ עוד בחכמ"ש הנ"ל להסביר הדבר להיתר משום דתולדותיהן של צדיקים מע"ט והו"ל כמעמיד תולדות דמותר בש"ז הנה קשה מאוד לבנות יסוד ע"ז להלכה ואין למידין הלכה מפי אגדה כנודע ובפרט דבודאי אאפ"ל דאם מקיים אחד מע"ט יחשב כאלו קיים פו"ר וחלילה להעמיד יסוד בהלכה ע"ד כאלו כמובן. וע' בתשו' נובי"ת חיור"ד (סי' קס"א) מש"כ בענין אין למידין הלכה מד' אגדה יעש"ה

ולכאורה יש להוכיח דמותר לעבור, על איסור הוז"ל בשביל קיום מצוה אחרת מש"ס דיבמות (ע"ו.) דאמרי' התם לענין בדיקת אדם אם הוא פצוע דכא ואסור לו לבוא בקהל כגון שניקב ונסתם דמייתינן נהמא חמימא דשערי ומנחינן לי' אבי פוקרי ומקרי וחזינן לי' עש"ה הרי דמותר להביאו לידי עון ש"ז לבטלה כדי לברר אם הוא פצ"ד ואסור לו לבוא בקהל או לא וע' בבי"ש אה"ע (סי' כ"ה סק"ב) מה שלמד מזה ע"ש אבל באמת אין ראי' משם לד' הס"ח בבי"ש הנ"ל דשם בש"ס דיבמות הרי בשביל זה שנברר שאינו פצ"ד נתיר לו לבוא בקהל ולישא אשה ולהוליד בנים ואם יתברר שהוא פצ"ד א"כ ל"ה איסור כלל בביטול ש"ז כיון שא"ר להוליד בנים כלל בשו"א וכמובן) ולכן שפיר הותר עון דהוז"ל בשביל לזכות בד"ז עצמו של קיום המצוה דפו"ר ולהעמיד בנים משא"כ לעבור על איסור דהוז"ל בשביל קיום מצוה אחרת כמו להנצל מא"א או נדה שכ' הס"ח הנ"ל י"ל דלא הותר לעבור על עבירת הוז"ל כעין דאמרי' במנחות (מ"ח.) עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרי' עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה לא אמרי' ע"ש. וה"ה הכא בנידן דידן יש לחלק כן

איברא דעלה בדעתי לקיים דברי הגאון חכמ"ש ז"ל הנ"ל אבל לא מטעמו דשפיר מצינו דעון הוז"ל הוא הותר מכללו במקום אחר דהא כבר כתבו כל הראשונים דמותר לישא קטנה או איילונית או עקרה וליכא איסורא בהו משום השחתת זרע לבטלה וכמבואר בתוס' יבמות ובכתובות שם ובמרדכי ונמוק"י והובא ד' במשל"מ פכ"א מה' איסו"ב הכ"ו עיי"ש ובריטב"א הובא בשמ"ק לכתובות שם כתב הטעם דמשו"ה ליכא איסורא דהוז"ל בנשים הנ"ל אע"ג שאינם ראויים להוליד משום מצות עונה עש"ה ומשמע דאע"ג דהוי כהוז"ל כיון דאינם בני בנים מכ"מ בשביל מצות עונה הותר ולא כמו"ש התוס' הנ"ל טעם אחר דל"ה הוז"ל משום שמשמש בדרכו וע' בס' חבצלת השרון מהגאבד"ק טארניפאל הי"ו בהשמטה לחאה"ע בתשו' בעני"ז מש"כ לפלפל בד' הריטב"א הנ"ל יעיי"ש. א"כ שפיר חזינן דעון הוז"ל הותר מכללו בשביל מצות עונה אע"ג דאינו מקיים פו"ר וא"כ שפיר חשיב הותר מכללו ונוכ"ל שפיר כדברי החכמ"ש הנ"ל דלכן מבטלינן עון הוז"ל בשביל שאר עבירות משום דקיל שהותר מכללו כעין דאמרי' לענין כהן ונזיר שהיו מהלכין בדרך וכו'

והנה עד כה נמשכנו לפלפל לדעת רש"י ז"ל דסובר בפי' דג' נשים משמשות במוך היינו שמותרות לשמש במוך אבל שאר נשים אסורות אע"ג דלאו בני פו"ר הם שאינם מציוות ע"ז ואמנם ר"ת חולק ע"ז וסובר דהא דאמרו דג' נשים משמשות במוך דצריכות לשמש במוך אחר תשמיש ועצה טובה קמ"ל ואשה באמת אינה מוזהרת אהשחתת זרע כיון דלא מיפקדא אפו"ר אפי' במקו"א והכא קמ"ל דצריכות לשמש במוך כדי שלא תבוא לידי סכנה וחכמים דפליגי עלה דר"מ ואמרו דמשמשות כדרכן היינו שא"צ לשמש במוך אבל לעולם מותרין לשמש גם במוך ואפי' להניח מוך לפני תשמיש מותר בהני ג' נשים כמו"ש הראשונים בשמק"ב לכתובות שם ה"ה הרמב"ן ורשב"א והריטב"א וכ"פ המהרש"ל ביש"ש פ"ק דיבמות להלכה והובא דבריהם בס' האחרונים ע' בתשו' אמרי יושר שם בזה ובחבצה"ש שם דהוא דלא כמוש"פ החת"ס בתשו' חיו"ד שם בפשיטות להיפך ולא הביא מד' הראשונים הנ"ל שכתבו להיפך

איברא דעלה בדעתי לומר צד היתר אפי' אם נפרש כוונת הר"ת כמו"ש בחת"ס דדוקא לאחר תשמיש התיר לשמש במוך אבל לפ"ת בודאי אסור לשום מוך באומ"ק ואפי' במקום סכנה כעין ההוא דג' נשים מכ"מ בנדון שאלתינו דהאיש כבר קיים פו"ר שי לו בן ובת מכבר דהא הר"ת סובר דאיסור דהשחתת זרע הוא בשביל קיום פו"ר ולכן האשה דלא מיפקדא אפו"ר אינה מוזהרת אאיסור דהוז"ל וכנ"ל וא"כ ה"ה באיש הזה שקיים מצותו המוטלת עליו מה"ת בבן ובת שיש לו שוב לא מוזהר בהוז"ל וכאשר דיברתי מזה עם כבוד הגאון המפורסים מוהרד"ב וויידענפעלד אבד"ק טשובין הי"ו אמר לי שבגוף הערתי העיר במשל"מ באיזה מקום וחפשתי ומצאתי לי תנא דמסעי' במשל"מ פ"י מה' מלכים ה"ז שכ' לפרש מה שהקשה הרמב"ן ז"ל ע"ד הר"ת הנ"ל דאיסור השחתת זרע משום פו"ר ונשים שאינם מופקדים אפו"ר אינם באיסור דהשחתת זרע והקשה עליו הרמב"ן דאע"ג דאינן מציוות בפו"ר מ"מ אסורות הן בהשחת הזרע והכל לקו ע"ז במבול וכו' ופי' המשל"מ הכוונה דלפי"ד ר"ת א"כ מי שקיים בב"נ פו"ר אינו מוזהר בהשחתת הזרע דודאי גם בב"נ יש גבול למצות פו"ר דומיא דישראל ולזה הקשה הרמב"ן דז"א דהכל לקו ע"ז במבול אף מי שקיים פו"ר עכ"ד המשל"מ עש"ה הרי שהרגיש בזה לומר דלפי"ד הר"ת אם כבר קיים מצות פו"ר שוב ליכא איסור השחתת זרע ולקושי' הרמב"ן ז"ל ע"ז מדור המבול שהכל לקו אז אפי' מי שכבר קיים פו"ר וכן הנשים נענשו אף שאינן מוזהרות בפו"ר לפע"ד י"ל בפשוט דהא בדור המבול חטאו בחטאים אחרים ג"כ בע"ז וג"ע וכפרש"י בחומש פ' נח עה"כ ותשחת הארץ ע"ש ובש"ס דסנהדרין (ק"ח.) אמרי'