אמרי כהן קנב

לקבל מהם כנ"ל ודו"ק. נמשכתי קצת לפלפל לתיבת לימודך כי דבריך הוטבו בעיני וצלח ורכב ועשה חיל בתוה"ק כנפש הדו"ש ומברכך בהצלחה בתוה"ק

יחיאל מיכל הכהן האללנדער

במש"כ בפנים בתשובתי לפלפל אי אמרינן בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו או דוקא בשבת ובקדושין כמו"ש היד המלך עיי' בעני"ז בפת"ש לאה"ע (סי' ל"ה ס"ק ב') שהביא דברי היד המלך הנ"ל והשיגו מד' המג"א בה' שבת (סי' ר"נ סק"ב) שכ' דבכל המצות אמרינן ג"כ דמצוה בו יותר מבשלוחו עייש"ה

סימן לז

ב"ה יום ב' וארא תרצ"ד

שלום וברכה לכבוד ידינ"פ הרב הגאון המובהק המפורסים כש"ת מו"ה שלום יוסף הלוי פייגענבוים שליט"א (ז"ל) האבדק"ק לאקאטש יצ"ו

אחד"ש מעכ"ג כמשפט, ספרו הנכבד "נתיבות שלום" עה"ת לס' בראשית שמות, קבלתי לנכון, ודרכתי בנתיבותיו הישרים דרכי נועם, ולאשר שיש לי להעיר באיזה מקומן בספרו דמר, אמרתי להציג בזה למען חיבת ספרו היקר, וזה החלי בס"ד

בספרו פ' ויצא עה"כ ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה א"ז כ"א בית אלקים וזה שעהש"מ, הביא בשם ש"ך עה"ת שכ' עפי"מ שאחז"ל שקיפל הקב"ה כל א"י תחת יעקב, וא"כ נעשית תלוש, ותלוש ולבסוף חיברו כתלוש דמי עי' חולין (ט"ז.) וא"כ כדפלחו עכו"ם את ההרים נאסרו, ורק מקום זה עצמו ששכב עליו לא נתלש ולכן נבחר לבנות עליו ביהמ"ק וזהו מה"כ אין זה כ"א בית אלקים, עכד"ק, ומעכ"ג תמה עליו שהרי באמת גם מחובר נאסר לגבוה עי' ע"ז (מ"ו.) ושם בע"ב נפשט האיבעי' לחומרא ומשו"ה באמת מקשה בירושלמי הובא בתוס' ע"ז (מ"ה) מבית הבחירה ומשני עפ"י נביא נבנה ע"ש עכ"ד מעכ"ג בתמיהתו על הש"ך, והוא תימה רבה, ומה שנלפע"ד בישוב ד' הש"ך ז"ל בשנקדים מה דאמרי' בש"ס דע"ז שם בעי רמב"ח המשתחוה להר אבניו מהו למזבח יש נעבד במחובר אצל גבוה או אין נעבד במחובר אצל גבוה את"ל יש נעבד במחובר אצל גבוה, מכשירי קרבן כקרבן דמי או לא ופרש"י אכתי מבע"ל הכי האי נעבד דלאו לקרבן גופי' קא בעי לה אלא לבנין מזבח דמכשירי קרבן מי אמרי' כקרבן דמי ונעבד אסור בהן או לא עכ"ל אמר רבא ק"ו ומה אתנן שמותר בתלוש להדיוט אסור במחובר לגבוה דכתי' לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב ל"ש תלוש ול"ש במחובר, נעבד שאסור בתלוש להדיוט א"ד שאסור במחובר לגבוה פרש"י ואפי' למכשירי קרבן דכתי' בית ד' דמשמע אפי' לבנין הבית וכדכתי' אתנן סתמא ל"ש תלוש ול"ש כו' עכ"ל עיש"ה כל הסוגי' להלן וברש"י ותוס' שם, והנה מד' הש"ס מוכח דע"כ לא אבע"ל לענין מכשירי קרבן ופשוט לי' לחומרא שאסור נעבד במחובר רק מכשירי קרבן כמזבח שהיא מכשירי קרבן ממש שמקרבין עליו קרבנות או בנין ביהמ"ק עצמו שהיא ג"כ נקרא מכשירי קרבן שמקריבין בתוכו קרבנות (ועי' מגילה י'. ובתוס' זבחים ס'.) אבל בעבד להר אם מוכשר לעשותו להר הבית זה פשיטא לי' דשרי ול"א נעבד במחובר אצל גבוה לעני"ז דזה לא יקרא מכשירי קרבן רק מכשירי דמכשירין של קרבן שהיא מקום לביהמ"ק שהוא מכשירי קרבן ולכן פשיטא לי' דשרי בכה"ג וכן למה דילפינן ק"ו מאתנן ומחיר דיש נעבד במחובר אצל גבוה יש להוכיח דשרי לפימ"ש התוס' בע"ז (י"ז) בד"ה מהו לעשות ביהכ"ס לכ"ג, דמאתנן פשיטא דשרי לעשות מידי להר הבית עש"ה וא"כ דיו להבא מן הדין להיות כנדון דה"ה לנעבד במחובר דשרי להר הבית דלא גרע מאתנן דילפינן מינה דליכא איסור בהר הבית

ואמנם כ"ז בהר הבית כלו חוץ מקום שנבנ' עליו ביהמ"ק, ונחזי אנן מהו הדין לענין מקום המקדש עצמו אם יש נעבד במחובר לענין שיאסר לבנות על אותו מקום בית המקדש עכ"פ ונלפע"ד ברור דבזה ג"כ אמרי' אין נעבד במחובר ושרי דהא עכ"פ ל"ה מכשירי קרבן כיון דעל מקום הזה בלבד אין מקריבין קרבנות רק שהיא מקום מוכן לבנות ביהמ"ק א"כ הו"ל מכשירי דמכשירין וכנ"ל ואפי' למה דאמרי' בש"ס זבחים (כ"ד:) דקדוש דוד עד ארעא דתהומא קדוש ע"ש מכ"מ הא אבע"ל אם נעקר האבן ועמד במקומה אי העבודה כשירה ופסקה הראב"ד ז"ל בפ"א מה' ביהב"ח ה"י דהעבודה פסולה בכה"ג ע"ש בהשגות על הר"מ ומשמע שם מד' מרן הכ"מ שם שסובר דגם ד' רבינו הרמב"ם ז"ל הוא כן רק שסמך עצמו עמ"ש בפ"ה מה' ביאמ"ק עש"ה ולפי"ז לא נקרא הקרקע בלבד שנבנה עליו המקדש בלי הרצפה של המקדש בשם מכשירי קרבן כיון דאין מקריבין עלי' קרבן בשו"א ונפסל כנ"ל ובש"ס לא אסרינן נעבד מחובר אצל גבוה רק למכשירי קרבן כמזבח עכ"פ וכן מוכח מהוכתה שהוכחתי מהא דילפינן מאתנן ק"ו דיש נעבד במחובר אצל גבוה ואתנן גופה נראה דלא מתסר אם נתן לה באתננה אפי' מקום שנבנה עליו ביהמ"ק כמו שהוכיחו בתוס' דע"ז שם הנ"ל וז"ל נראה דלאו מדאורייתא קבעי לה דפשיטא דשרי דהא אפי' ריקועים דבית קדה"ק הוה שרי אי לאו ריבויא דקרא בפ' כל הצלמים אבל מידי דהר הבית פשיטא דשרי דהא אפי' פרה אימעיטא פ' כה"צ מקרא דבית ה' פרט לפרה שאינה באה לבית עכ"ל, וא"כ מזה מוכח דגם מקום של ביהמ"ק לא מיתסר משום אתנן דהא ליכא ריבויא דקרא ע"ז דאף דמרבינן ריקועים לבית קדה"ק מכ"מ לא שמעינן מזה מקום שביהמ"ק נבנה עליו שקדושתו קלה מריקועים העשוים בהיכל וכמושכ"ל ועי' רמב"ן במלחמות לע"ז פרי"ש שהביא מתוספתא דמגילה דאבני ההיכל ועזרות שנפגמו אין להם פדיון ע"ש וא"כ ביהמ"ק עצמו וכן דברים הבנוים בתוכה דינו כקדוה"ג ומשו"ה מיתסר באתנן אבל מנ"ל לרבות הקרקע שנבנה הביהמ"ק עליו דלית בו מעילה כלל דמחובר אין בו מעילה כדממעטינן במעילה (י"ט) ע"ש וכיון דלא מיתסר באתנן ממילא דליכא ק"ו לאסור מחובר הנעבד לעני"ז לבנות עליו ביהמ"ק, ודוקא לענין מכשירי קרבן כבנין ביהמ"ק עצמו מרבינן בע"ז שם מבית ה' דאפי' נתן לה בית באתננה אסור להקדישו לצורך בנין הבית משא"כ בקרקע לבנין ביהמ"ק לא מיתסר משום אתנן וכן בנעבד, ואחרי עלות כ"ז מתורץ קו' מעכ"ג הי"ו ע"ד הש"ך ז"ל הנ"ל דיפה כתב דמקום שנבנה עליו המקדש הי' דוקא כשר ע"ז כיון דמחובר הי' ולא נתלש מעולם משא"כ כל א"י שקיפלה הקב"ה תחת יעקב אע"ה והוי תלוש ולבסוף חיברו ונאסר בנעבד כתלוש