עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאמרי כהן

אמרי כהן קמא

Imrei Cohen 141 · אמרי כהן · free full Hebrew text

Open in the reader →

שם וכ"ה בתענית שם ולפלא על מורי הגאון האדיר זצ"ל שלא הרגיש בזה

ואמנם בתו' פסחים (נ':) ד"ה מקום שנהגו הביאו ד' הירושלמי בשינוי לכאורה שכ' בשם הירושלמי דפריך א"כ קרבן תמיד שהוא לכל ישראל וקרב בכל יום יהא בכל יום אסור במלאכה ומשני שאני תמיד שהתורה הוציא מן הכלל דכתיב ואספת דגנך ואם כל ישראל יושבים ובטילים מי יאסוף להן דגן עכ"ל מרהיטת ד' התוס' נראה שזה הוא באמת תי' הירוש' דמשו"ה בתמיד אינו אסור בכל יום במלאכה משום דלא משכ"ל לפי"ז ואספת דגנך ולכן צ"ל שהתורה הוציאה תמיד מן הכלל הזה שמי שמקריב קרבן אסור במלאכה ויפלא מאוד דהא המעיין בד' הירושלמי שלפנינו הנ"ל יראה שזה היא עדיין נכלל בקושיית הירוש' דאאפ"ל שכל ישראל יהו יושבין ובטילין ממלאכה בכל יום דהכתיב ואספת דגנך וכמו דמקשה מקודם שאאפ"ל שכל ישראל יהו עולין לירושלים לעמוד על הקרבת התמיד דכתיב רק שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך ולא בכל יום והתי' הוא שלפיכך התקינו הנביאים הראשונים משמרות לעמוד על הקרבנות של ציבור ולהיות בטילין ממלאכה ומתקיים הכל בהשליחים ובעניי לא ידענא איך נוכל לפרש ד' הירושלמי בפי' אחר ולכן צ"ל בביאור ד' התוס' הנ"ל מש"כ בשם הירוש' שמשני דשאני תמיד שהתורה הוציא מן הכלל כוונתם בזה רק שהתורה הוציא מן הכלל שאין כל ישראל אסורין במלאכה מטעם שמקריבים תמידין בשבילם בכל יום כמו יחיד שמקריב קרבן שאסור במלאכה אך סגי במה שהמשמרות דהיינו שלוחיהן של כל ישראל בטילין ממלאכה ועומדין על הקרבת הקרבן תמיד אבל לעולם גם לד' התוס' עיקר התי' דירוש' דמשום זה הי' תקנת נביאים להיות משמרות עומדין על הקרבן ובטילין ממלאכתן וכדמוכח מלשון הירושלמי להדיא וכנ"ל

וראיתי בחי' רבינו הצל"ח לפסחים שם שכ' דתי' הירוש' יתכן על התמיד אבל מוספי ר"ח וחוה"מ שג"כ קרב בשביל כל ישראל ויהי' ר"ח וחוה"מ אסור במלאכה מה"ת והרי התוס' עצמם כתבו בחגיגה י"א.) בשם הירושלמי דחוה"מ אינו אסור במלאכה רק מדרבנן עכ"ק ע"ש מה שתי' הצל"ח ע"ז ובסו"ד הביא שגם הרא"ם ז"ל בביאוריו על הסמ"ג עמד ע"ז יעיי"ש והנה מדבריהם ז"ל נראה שתפסו הפי' בד' הירוש' לפי"מ שהביאו התו' בשמם דבתמיד ליכא איסור עשיית מלאכה משום דגלי קרא ואספת דגנך ואם היו אסורין מחמת תמידין הרי היו אסורין במלאכה לעולם ומשוה הקשו משאר קרב"צ כמוספי ר"ח וחוה"מ אבל במחכ"ג מרנן ורבנן הרי מפורש בירושלמי התי' משום דאיכא משמרות מישראל שעומדים על הקרבן והם בטילים ממלאכה וכנ"ל ולפי"ז מהני ד"ז בכל קרב"צ כמוספי ר"ח וחוה"מ דהא עכ"פ איכא משמרות שעומדין על הקרבן ובטילים ממלאכה ובהכי סגי דשלוחו ש"א כמותו וכמובן ואולי כוונת הגאונים זצ"ל להקשות דכיון דעיקר הדבר שסגי במשמרות לבד ילפינן בירוש' מקרא דואספת דגנך ואי לא"ה הו"א דכל ישראל בטילין ממלאכתם ולא סגי במשמרות וא"כ התינח בתמידין דאיכא הוכחה מקרא ואספת דגנך אבל בשאר קרב"צ כמוספי ר"ח דאין הוכחה מקרא הנ"ל דמתקיים בשאר יומי שוב קשה דנימא שצריך להיות כל ישראל בטילין ממלאכתם ולא סגי במשמרות לבד

וראיתי בתשו' כת"י שכתב אלי הגאון המפורסים מוהר"נ וויידענפעלד הי"ו אבד"ק דאמבראווא שהעיר בהא דאמרינן בש"ס תענית (כ"ו.) לפי שנאמר צו את בנ"י וגו' וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד עליו התקינו הנביאים הראשונים כ"ד משמרות כו' ע"ש וקשה דכמו דאמרינן בירושלמי לגבי איסור מלאכה הביאו התוס' פסחים (נ'.) דא"כ קרבן תמיד שקרב בכל יום יהיו ישראל אסורין בכל יום במלאכה רק שהתורה הוציאו מן הכלל דכתיב ואספת דגנך כן נימא לענין עמידה על הקרבן בתמיד כיון שא"א לכל ישראל לעמוד בע"כ הוציאה תורה תמיד מן הכלל הזה ולמה הוצרכו לתקן מעמדות משום זה עכ"ק הגאון הנ"ל הי"ו והניח בצ"ע ואמנם לפי"מ שהצעתי ד' הירושלמי לעיל א"כ באמת הירושלמי בחדא מחתא מחתינהו עמידה על התמידין ואיסור מלאכה בשביל הקרבת התמיד ועל תרווייהו אמר דלפיכך התקינו הנביאים הראשונים מעמדות בשביל כל ישראל והם עומדין על התמיד ובטילים ממלאכתם בשבתן וא"כ לק"מ קו' הגאון הנ"ל דאדרבה בזה שהוציאה תורה תמיד מן הכלל מכח קרא דואספת דגנך לא סגי לי' להירוש' להוכיח מזה רק שאאפ"ל שכל ישראל יאסרו בעשיית מלאכה לעולם וכן הוכיח שא"צ שיעמדו כולם אצל הקרבת התמיד אבל מכ"מ הוצרכו בשביל זה תיקון הנביאים שיהיו מעמדות בשביל כל ישראל והם במקומם בהעמדה ובביטול מלאכה וכמושכ"ל באורך והבן כ"ז

ועפ"י יסוד ד' הירוש' הנ"ל י"ל מה שתמה בגבו"א לתענית (כ"ו.) דהיכא ילפינן בספרי מקרא דתשמרו להקריב לי במועדו דכתיב בתמיד דצריך שיהי' כהנים ולוים וישראל עומדים עליהם ומינה ילפי' לכל הקרבנות דצריך להיות עומד ע"ג [כמו"ש רש"י בסוטה ח' ע"ש] למה לא פרכינן מה לתמיד שכן תדיר וכליל ועוד דהא ביקור בתמיד ג"כ ילפי' מקרא דתשמרו ולא ילפינן מזה לכל הקרבנות עכ"ק עש"ה שהאריך בזה ולפי"ד הירוש' איכ"ל דלעולם צריך עומד ע"ג קרבנו בכל מקום והא דכתיב קרא בתמיד דייקא הוא משום דאי ל"ה כתוב בתמיד כן הו"א דבתמיד א"צ להיות עומד ע"ג דהא גלי קרא דג"פ בשנה יראה כל זכורך ואם צריך כל ישראל עומדים ע"ג הרי בכל יום צריך לעלות לירושלים לכך קמ"ל קרא דגם בתמיד צריך עומד ע"ג ומתקיים במשמרות אבל באמת בכל הקרבנות צריך מעמד דבעלים. ואסיים בזה ובדעתי הי' לכתוב עוד אבל אין הזמן מסכים עמדי ועוד חזון למועד ברצה"י

והנני הדו"ש וחפץ הצלחתך בתוה"ק

יחיאל מיכל הכהן האללענדער

סימן לד

בעזה"י

שלום וברכה ברבי' והמשכה לכבוד הרב הגאון החריף ובקי כש"ת מו"ה משה חיים לויא שליט"א האבד"ק פרעשיב וכעת אבד"ק פיעטרקוב יע"א

אחדשכת"ה. יקרתו עם הקונטרס בדיני קדוש השם ית"ש לנכון קבלתי ונתכבדתי ממעכת"ר לבקשני שאעיין בו ולכתוב חוו"ד העני' בדבריו האמורים שם והאמת הוא כן כמו"ש כת"ה נ"י שבענין נשגב כזה מחויבין לכתוב ולחדש כל מה