אמרי כהן קלד

יעו"ש וא"כ ה"ה הענגעלישע קלאזעטין שבזמנינו דע"י המשכת המים בכח יורד הצואה מיד להגומא למטה ולא נשאר בביהכ"ס הצואה ומ"ר ואם כי יש לעיין עוד בזה עכ"פ חזי לאיצטרופי לכל הנ"ל דמועיל הנט"י בתוך ביהכ"ס כזה כמו בנכנס לביהכ"ס ולא עשה צרכיו שא"צ נט"י להרבה דיעות ה"ה בעשה צרכיו בשם ואח"כ נטל ידיו שם וכנ"ל כנלפע"ד להלכה בס"ד

יחיאל מיכל הכהן האאללענדער

התשו' הזאת נראתה לכבוד הרב הגאון הגדול המפו' כו' האבד"ק דאמבראווא שליט"א והשיב בזה"ל בענין נט"י עוד מלפני כמה שנים כתבתי בזה תשו' להרה"ג מאילינאב נ"י עפ"י הפמ"ג (סי' ז') וחיי"א כלל ב' כו' והבאתי מירושלמי פסחים (פ"ז ה"ב) וכי צואה טומאה כו' ומתני' דתמיד פ"א מדורה היתה שם וביהכ"ס של כבוד טבל ועלה ונתחמם כנגד המדורה הרי שאין קפידא אפי' לכ"ג אחר הטבילה בכניסתו לשם ובפרט שאין זה ביהכ"ס קבוע זתו"ד שם בקיצור כי אין סובל אריכות. עכ"ל

סימן לב

ב"ה

לחכם אחד. בדבר השאלה אם יש היתר להעביר נחלה מבנו שאין נוהג כשורה בדרך התורה ולתת לבנו שהולך בדרך הישר כפי תוה"ק

תשובה מקור ד"ז הוא במשנה דב"ב (קל"ג) הכותב נכסיו לאחרים והניח אח בניו מה שעשה עשוי אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו וכו' עש"ה כל הסוגי' ונפסק כן להלכה בש"ע חו"מ (סי' רפ"ב סעי' א') דכל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשים אעפ"י שאין היורשים נוהגין בו כשורה אין רוח חכמים נוחה המנו וזכו האחרים בכל מה שנתן להם ומדת חסידות שלא להעיד בצואה שמעבירין בה הירושה מהיורש אפי' מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה עכ"ל המחבר ע"ש

והנה יש להסתפק באיסור זה דהעברת נחלה אם הוא דוקא במעביר נחלה לגמרי מבניו כגון שכותב כל נכסיו לאחרים דאסור משום דמפקיע בזה ירושה דאורייתא וא"כ במעביר מהם רק מקצת נכסיו לית לן בה או דלמא לא שנא בין מעביר כל הנחלה למקצת נחלה ובכל ענין אסור להעביר. וראיתי שכבר ישב על מדוכה זו הגאון בעל חתם סופר זצ"ל בתשובותיו חחו"מ (סי' קנ"א) וז"ל בסוף התשו' ההוא ומוכח בכתובות (נ"ג) בעובדא דר"פ בי אבא סוראה דלאו דוקא כל נכסיו אלא אפי' מקצת נכסיו אין להפקיע מבניו דנהי דבעובדא דשם יהיב הכל ולא השאיר לעצמו כלום מ"מ מבואר שם שגם בתחלה ל"ה בעי למיעל תמן אעפ"י של"ה חושש אלא שיוסיף קצח מנכסיו ויפסיד הבן עכ"ל עש"ה והובא ד' אלו בפ"ת לחו"מ שם. והנה ראי' זו דמייתי הגאון זצ"ל מש"ס דכתובות הנ"ל יש לדחות לפענ"ד די"ל דמשו"ה לא רצה יהודה בר מרימר למיעל בתחילה דהי' חושש לזה שלכבודו יכתוב לבתו כל נכסיו כמו שהי' המעשה אח"כ באמת ע"ש אמנם יפלא בעיני על הגאון האדיר זצ"ל שלא כ' לפשוט ד"ז מדברי רשב"ם המפורשים בב"ב שם בד"ה בי עבורי אחסנתא שכ' וז"ל מקום שמעביר האב נחלה מן הראוי לה ואפי' להרבות לאחד ולמעט לאחד עכ"ל ע"ש והרשב"ם י"ל שהוכיח כן מש"ס שם במקומו דבעי למיפשט מעיקרא דרבנן לא פליגי עלה דרשב"ג ושרי להעביר נחלה מהבן שאינו נוהג כשורה מעובדא דיוסף בן יועזר שהי"ל בן שלא נהג כשורה והו"ל עיליתא דדינרי קם אקדשה וכו' עש"ה ואם נאמר דהיכא שאינו מפקיע מיורשיו רק מקצת נכסים שפיר דמי אין כאן הוכחה מזה דדלמא יוסף בן יועזר הי"ל עוד נכסים מלבד העיליתא דדינרי ושפיר עביד במה שהקדיש העיליתא דדינרי וע"כ דאין חילוק בדבר ואפי' להפקיע מקצת נכסים מהיורש אסור וכפרשב"ם הנ"ל

וכה ראיתי למורי הגאון זצ"ל במנחת פתים לחו"מ שם שהביא ד' הספר חסידים שנדפס ע"י מקיצי נרדמים (סי' תתתתק"ג) שכ' דיכול ליתן לזה שהוא טוב מאחיו יותר מאחיו רק שהאחים לא ידעו מזה עכ"ד ז"ל ע"ש ופלא על מורי הגז"ל שהביא ד"ז בסתם כאילו אין חולק עליו ולא זכר שר מדברי הרשב"ם ומד' התשו' חת"ס הנ"ל שכתבו להיפך

ואמנם צ"ע ע"ד הספ"ח מש"ס דב"ב הנ"ל שהוכיח מעובדא דיוסף ב"י שמותר להעביר נחלה מבן שאינו הגון ודלמא שם לא העביר רק מקצת דהי"ל עוד נכסים ומשו"ה שרי וכנ"ל ואך י"ל דע"כ לא כ' הספ"ח שמותר ליתן יותר לבנו שהוא טוב מאחיו משום דגם הוא יורש עכ"פ מדין תורה אבל ליתן לאחר שאינו יורש כלל אע"ג שמשאיר קצת ליורשיו מודה הספ"ח דאסור וא"כ בב"ב שם דמיירי שהקדיש יוסף בן יועזר העיליתא דדינרי שהוא כמו נותן לאחר משו"ה אסור אע"ג שישאר עוד ירושה לבנו ול"ק ע"ד הספ"ח הנ"ל

ואך מדברי הרשב"ם מפורש יוצא דאפי' להרבות לא' מבניו ולמעט לא' מהם ג"כ אסור דהא קאי אמ"ד בש"ס דלא תהוי בעבורי אחסנתא ואפי' מברא בישא לברא טבא וע"ז כ' דבריו הנ"ל משמע להדיא דאפי' בכזה אסור להרבות לבנו שהוא טוב יותר מאחיו וחולק אספ"ח הנ"ל ואכן י"ל דלא פליגי דהספ"ח הרי התנה שהאחים לא ידעו מזה אז מותר להרבות והרשב"ם שאוסר להרבות לאחד מבניו איירי באופן שאחיו ידעו מזה שמרבה לאחד ודו"ק

ועפי"ד הספ"ח הנ"ל יש לישב קו' הדע"ז מבעלי התוס' עה"ת פ' חיי שרה עה"כ ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק דהיכי עביד הכי והא אמרי' דאסור לעבורי אחסנתא אפי' מברא בישא לברא טבא וקיי"ל בעלמא דקיים אברהם אע"ה כה"ת אפי' עירוב תבשילין עכ"ק [ע"ש שתי' בשם הר"ש דאברהם וישמעאל גרים היו ואמרי' דגר אינו יורש את אביו לא מד"ת ולא מד"ס עכ"ד ז"ל וצ"ע דהרי הא דגר אינו יורש את אביו היינו אב ובנו שנתגיירו ביחד וכפרש"י בקדושין (י"ז:) להדיא יעי"ש אבל אם גר הי"ל בן לאחר שנתגייר פשיטא דבנו הוא לכל דבר מד"ת והוא יורשו וא"כ אם אאע"ה הי"ל דין גר א"כ ישמעאל נולד לאחר שנתגייר וא"כ הוא יורשו מד"ת וגם לפ"ז אין לישמעאל דין גר דבן הגר לאחר שנתגייר הוא ישראל גמור לכ"ד ואולי י"ל בכונת ד' התוס' דהא דהי' לאאע"ה דין גר הוא רק לאחר שנצטוה על המילה ומל עצמו דהא קיי"ל דאינו גר עד שימול ויטבול כביבמות (מ"ה:) וזה הי' לאחר שכבר נולד ישמעאל וא"כ ישמעאל נולד עוד קודם הגירות ורק אח"כ כשמלו א"ע נתגיירו ומשו"ה הו"ל כגר שנתגייר עם בנו שאינו יורש את אביו לא מד"ת ולא מד"ס ומצאתי ראיתי ד"ת בפי' הריב"א עה"ת פ' לך דכ' דהא דאברהם אע"ה קיים כה"ת ה"ד לאחר שמל עצמו השיג וקיים כה"ת אבל לא קודם שמל א"ע עיי"ש והוא סיעתא לדברינו הנ"ל ויל"פ