אמרי כהן יג

מ"מ רוב זה עדיף טובא כי א' מאלף שימותו מח"מ ורק אחר שהוחזקנו אסור למול ואפי' אם הוחזקו אם אח"כ מלו ב' שלא ברשות וחיו נעקרה החזקה כמו בוסתות ש"מ דלא אמרי' קביעות לחזקה זאת שלא תשתנה וה"נ מכח הרוב דאלים טובא אמרי' השתא הוא דאיתרעי ומתו ב' מח"מ ומקמי הכי לא עכדכ"ג, והנה בעיקר דבריו שהעיר דלמה במת א' מלין הב' ול"ח לספק סכנה הא א"ה בפקונ"פ אה"ר כבר הרגיש הגאון בעל חת"ס ז"ל בתשו' חיו"ד (סי' רמ"ה) שהקשה כן בכל מילה וז"ל שוב הקשה גם אמילה דעלמא כיון דעכ"פ איכא מיעוטא דמתו מחמת מילה איך ציוה הקב"ה למול בח' הא אין הולכין בפקונ"פ אה"ר ומזה הוליד חדשות דגזיה"כ הוא בכל מילה דניזול במילה בתר הרוב בסכנ"פ דמחמתה הנה מ"ש דבסתם איכא מיעוט המתים איברא כ"מ בש"ס גיטין (נ"ז:) וברש"י שם ד"ה זו מילה וכו' והנה עינינו רואות שאפי' א' מאלף ישראלים אינו מת מחמת מילה וצ"ל מצוה מגינה ומצלי אבל ע"פ דרך הטבע הי' מיעוט מתים ח"ו ואפי"ה ציוה הקב"ה למולו ש"מ הולכים בפקונ"פ אחר הרוב לענין מילה עכ"ל ע"ש, וא"כ שפיר י"ל כד' כ"ג דאצל הילד הא' של"ה עוד ריעותא הולכים בי' אחה"ר ילדים שאינם מחים מח"מ כיון דבמילה הולכין אחה"ר אף בפקונ"פ

ולפימ"ש רבינו הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' מילה הלכה י"ח דלכן אין מלין אלא ולד שאין בו שום חולי שסכנ"פ דוחה הכל ואפשר למול לאח"ז וא"א להחזיר נפש א' מישראל לעולם ע"ש דמשמע מד' דלולי זאת שאפשר למול לאח"ז ל"ה מצות מילה נדחית מפני פקונ"פ וא"כ לק"מ קו' החכם השואל בחת"ס הנ"ל דהא אם ל"ה הולכין אחה"ר במילה הרי יתבטל מצות מילה לגמרי וכמו שהק' באמת הנ"ל ובכה"ג הרי ל"מ אפי' פקונ"פ לדחות מילה לגמרי וכמובן ואך בעיקר ד' הרמב"ם ז"ל כבר הרגיש החת"ס בתשו' שמה דלמ"ל טעם זה משום שאפשר למול לאח"ז והא פקונ"פ דוחה כה"ת כולה חוץ מג' עבירות וא"כ בלא"ה מילה נדחית מפני פקונ"פ ע"ש מש"כ בזה ולפי הנ"ל י"ל דמקור ד' רבינו ז"ל הי' באמת מכח קושי' הנ"ל והבן ולפלא על מרן בעל החת"ס ז"ל שלא הרגיש בכ"ז אחר שהוא ז"ל בעצמו הביא ד' הרמז"ל לעיל מינה ודו"ק היטיב

והנה יש לדון בנ"ד להתיר המילה להבן הנולד בראשונה דהרי יש סברא דלא מהלינן בהוחזקו למות מח"מ משום דאיכא משפחה דרפי דמא ע' בש"ס יבמות (ס"ד:) וא"כ איכ"ל דזה נתהוה לאשה זאת אחר לידה ראשונה שרפי דמי' מחמת הלידה ומחמת זה מתו ב' ילדי' הנולדים אח"כ מח"מ משא"כ בן הנולד ראשון וכעי"ז מצינו ברמ"א יו"ד (סי' קפ"ז ס"י) לענין רדמח"ת ע"ש ותבין

וראיתי בתשו' חסד לאברהם מהדו"ת חיו"ד (סי' נ"ט) שנשאל באשה שילדה ב' בנים זאח"ז ומלו אותם וחיו ועודם בחיותם כמה שנים ואח"כ ילדה ב' בנים אחרים זאח"ז ומתו שניהם מח"מ אי מותרת למול כעת הבן החמישי הנולד אי נחוש לה כדין אשה שמתו בני' מח"מ והשיב הגז"ל דצריך למול הבן החמישי הנולד כעת ודייק לה מברייתא דנקיט מלה בנה הראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול כיון דהוחזקה זו דרפי במי' ויולדת בנים שא"ר למול ולחיות אבל אשה זו שנולדו לה בנים ומלו אותם וחיו אף שאירע אח"כ שמתו ב' בנים מח"מ ל"ח שנעשה בה קילקול שתוליד בנים שא"ר לחיות מח"מ דחזקה דמעיקרא עדיפה עכ"ד ע"ש שהאריך בזה ולכאורה יש ללמוד ק"ו מהתם לנ"ד שלא נימא דהוחזקה אשה זו גם למפרע שימותו בני' מח"מ אבל יש לחלק דנידון דהחסל"א עדיף מנ"ד דשם הרי חזינן שמלה האשה שני בנים הראשונים ולא מתו מח"מ רק שאח"כ מחו ב' בני' מח"מ אזי אמרי' דחזקה דמעיקרא עדיפה ואזלינן בחרה אבל בנ"ד הרי לא הוחזקה כלל שיהא לה בנים ויחיו אחר מילתם ואמנם זאת יש ללמוד משם דלפי"ד החסל"א דהברייתא שנקטה מלה בנה ראשון ומת וכו' הוא בדיוק דדוקא במלה בנה הא' ומת וכן הב' ומת אז אמרי' דהוחזקה להיות לה בנים שימותו מח"מ לא באופן אחר וא"כ גם בנדון שאלתינו דל"ה כן דבן הראשון עודנו חי ל"א דהוחזקה למפרע וכמובן וכ"ז כתבתי רק לפילפולא לרצון כ"ג אבל להלכה מסתפינא להקל בענין חמיר כזה הנוגע לסכנ"פ וכ"ג בדעתו הרחבה יעשה כמו שדעתו דעת תורה נוטה

ואחתום בברכה יקבל כ"ג חג הקדוש הבע"ל בשמחת הלב כאו"נ ונפש ידידו הדושכ"ג באה"ר

יחיאל מיכל הכהן האללענדער

סימן ב

נשאלתי בדבר התפילין שניתנו להגי' לסופר א' מפה"ק ונמצא בתפילין של יד שלא נכתבו כמנהג הסופרים במדינתינו שנוהגין להניח בסו"פ שמע ריווח פחות מט' אותיות קטנות וגם בתחילת פ' והי' אם שמוע מניחין ריווח פחות מט' אותיות קטנית ובתפילין ש"י הנ"ל יש ריווח בסו"פ שמע יותר מט' אותיות קטנות וכן בתחילת פ' והח"ש יש ריווח כט' אותיות קטנות והתפילין הנ"ל נכתבו מסופר מומחה א' ממדינת פולין גדול ושאל אותי האיש בעל התפילין הנ"ל שדר כעת בפה"ק אם יצא יד"ח מצות תפילין עד עתה ואם רשאי להניחם מכאן ולהבא

תשובה: מקור הדבר בש"ע או"ח (סי' ל"ב סעי' ל"ו) כ' המחבר יעשה כל פרשיותי' פתוחות חוץ מפ' אחרונה הכתובה בחורה שהיא והא"ש שיעשנה סתומה ואם שינה פסול והרמ"א כ' ויש מכשירים בכולם פתוחות ובמדינות אלו נוהגין אף פ' והא"ש בראש השיטה כשאר הפרשיות כו' עכ"ל, והנה טעמו של הרמ"א ז"ל שכ' שנוהגין לעשות במדינות אלו הכל פתוחות לכתחילה אע"ג דכ"ע מודי דעדיף לעשות פ' והא"ש סתומה הוא כמו"ש הפוסקים דבתפילין א"א לעשות סתומה אליבא דכ"ע כיון שפ' והא"ש צריך להתחיל מראש הדף ולכן נהגו לעשותה ג"כ פתוחה עי' במג"א (ס"ק מ"ח) ובמחצית השקל שם וכבר צווח ככרוכיא על המנהג הלז הלבוש ז"ל דלמה לא נעשה פ' והא"ש סתומה כד' הרמב"ם ז"ל דהיינו להניח ריווח בתחילת השיטה ולרא"ש ז"ל שזה פתוחה הוא ג"כ כשירה בדיעבד ומחמת כ"ז לצאת מכל החששות המציא הטור"ז באו"ח שם (ס"ק כ"ו) לעשות באופן שיהא סתומה אליבא דכ"ע דהיינו להניח בסו"פ שמע ריווח פחות מט' אותיות וגם בתחילת פ' והא"ש