אמרי כהן קכד

לה כעין דאמרי' בזבחים (י"ח:) עש"ה וע' בספרי לעיל (סי' י"ג) שרמזתי ע"ז ע"ש וע"כ דכיון דדתן ואבירם הי"ל חלק בקרב"צ ל"ש בזה לומר זבח רשעים תועבה כיון דהרוב כשרים היו וכנ"ל וא"כ קשה דמ"פ בגמ' על כפרת שעהמ"ש אי דלא עביד תשובה הא הוא זבח רשעים תועבה והרי בקרב"צ ויחיד הוא רשע ל"ש זה להנ"ל

ואכן נלפע"ד לומר דד"ז אי שייך פסול של יחיד בקרב"צ או לא תליא בפלוגתא דתנאי בפ"ק דשקלים ה"ג דר' יהודה העיד בשם בן בוכרי דכל כהן ששוקל אינו חוטא וא"ל ריב"ז לא כי אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשים מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהי' לא תאכל הואיל ועומר ושתהל"ח ולחה"פ שלנו האיך נאכלין ובירושלמי שם ע"ז אמרי' דמשיבין חכמים לר"י חטאת יחיד מתה אין חטאת ציבור מתה מנחת היחיד קריבה כליל ואין מנחת הציבור קריבה כליל (פי' דכמו שמצינו חילוק בין יחיד לציבור דחטאת יחיד מתה ולא ציבור כ"ה נמי לענין קריבה כליל דדוקא מנחת יחיד של כהנים הוא כליל ולא של ציבור ע' בפי' מהר"א פולדא שם) והוא מותיב לן זו לא נדבת יחיד הוא ואינון מתיבין לי' כיון שנמסרה לציבור כמי שהוא נדבת ציבור עכ"ד הירוש' ע"ש הרי יוצא לנו מד' הירושלמי דר"י וחכמים פליגי בזה דר"י סובר דאע"ג דכהנים מוסרים שקליהם לציבור מכ"מ עדיין לא נפקע מהם שם בעלים היחידים ומהראוי שהיא דינו כמנחת יחיד של כהן דכליל היא וחכמים סברי דכיון שנמסרה לציבור היא נדבת ציבור ונפקע ממנו שם יחידים וממילא אינה קריבה כליל וא"כ גם ד"ז דזבח רשעים תועבה אי שייך ביחיד אצל קרב"צ תלוי בפלוגתא דר"י ורבנן הנ"ל דלר"י בודאי דשייך על חלק היחיד פסול דזבח רשעים תועבה כיון דלא נפקע ממנו שם בעלים אבל לחכמים דפליגי עלה ל"ש פסול דזבח רשעים תועבה אם היחיד רשע הוא ויש לו חלק בקרב"צ כמו דסברי התם אע"ג דיש לכהנים חלק בקרב"צ מכ"מ אינה קריבה כליל מנחתם דכבר נפקע ממנו שם הבעלים והו"ל נדבת ציבור וה"ה נמי לעני"ז דל"ה זבח רשעים תועבה ונתכפר בו גם הרשע כיון שעכ"פ יש לו חלק בקרב"צ וכמשכ"ל באורך וא"כ לכאורה האיך מצינו לאוקמי ההיא ברייתא דספרא דקתני דיוה"כ מכפר רק על השבים כר"י כיון דלר"י שייך זבח רשעים תועבה בכפרת שעהמ"ש אם לא שב היחיד א"כ הדק"ו התוס' לדוכתא דמה פריך מה לחטוא"ש שאין מכפרין על המזיד נילוף מקרבנות שמכפרין על המזיד ואינן מכפרין על שאינו שבים ואי"ל מה להנהו שאין מכפרין על כריתות ומב"ד הא יוה"כ בעצמו ג"כ אין מכפר על כריתות ומב"ד ואי עם השעהמ"ש הא השעהמ"ש הוא קרבן וליכא לכפר בלא תשובה וכנ"ל ואך עדיין יש לעורר דל"ש פסול דזבח רשעים תועבה בשעיר המשתלח לפי"מ שצידד במשל"מ פ"ג מה' שגגות ה"ז דל"ש זבח רשעים תועבה כ"א בשחיטה ולא בשאר עבודות ע"ש והיינו דזבח רשעים כתיב וזביחה הוא שחיטה וא"כ בשעיר המשתלח דל"ה שחיטה כלל ל"ש פסול זה דזבח רשעים תועבה א"כ שפיר יש לאוקמי כר"י ההוא ברייתא דספרא ואעפי"כ ל"ק לר"י לשי' דסובר דגם בקרב"צ יש פסול של יחיד דנימא דשעיר לא יכפר כ"א בשב מטעם זבח רשעים תועבה דהא בשעיר המשתלח ל"ש כלל פסול זה דזבח רשעים תועבה וא"כ שוב י"ל דיכפר בלא תשו' וליכא למילוף מקרבנות המכפרין על הזדון כשגגה ולא מכפרין כ"א בתשובה דמה להנהו שאין מכפרין על כריתות ומב"ד משא"כ שעהמ"ש עם יוה"כ שמכפרין על כריתות ומב"ד כתי' התוס' ולכן צריך קרא דאך חלק דיוה"כ מכפר רק על השבים ולא על שאינן שבים

ואמנם ד"ז שכתבתי דבשעהמ"ש ליכא שחיטה ול"ש זבח רשעים תועבה אינו פשוט והדבר תלוי בפלוגתא דאמוראי ביומא (ס"ד.) דרבא סובר שם דבשעיר המשתלח אמרי' דדחייתו לצוק זו הוא שחיטתו וחייב על שחיטת אוא"ב ע"ש וא"כ פשיטא דלרבא שייך גם פסול דזבח רשעים תועבה בשעהמ"ש כיון דדחייתו לצוק הוא כשחיטה אבל רב יוסף שם דלא משני כרבא ומתרץ בתי' אחר ע' ביומא (ס"ג:) משמע דלי"ל כרבא דדחייתו לצוק הוא שחיטתו וא"כ רב יוסף לשיטתי' מוקי הכא ברייתא דספרא הנ"ל כר"י ואעפי"כ לא קשה דלר"י הרי שייך גם בקרב"צ זבח רשעים תועבה ביחיד וכנ"ל וא"כ נימא דיוה"כ ושעיר לא יכפרו כ"א בשב בתשו' מטעם זבח רשעים וכקו' התוס' וכמשכ"ל באורך דהא לר"י לשי' דל"א דחייתו לצוק היא שחיטתו בלא"ה ל"ש בשעהמ"ש זבח רשעים תועבה דלאו זבח היא לפי"ד המשל"מ הנ"ל אבל רבא לשיטתי' אזיל דסובר ביומא שם דדחייתו לצוק היא שחיטתו בשעהמ"ש א"כ שוב שייך בי' זבח רשעים תועבה א"כ לא מצי לאוקמי ההיא ברייתא דספרא כר"י דא"כ תקשי דלמ"ל קרא דאך חלק דאין יוה"כ מכפר רק על השבים תיפ"ל מהנהו קרבנות שמכפרין על המזיד ג"כ ואעפ"כ אינן מכפרין כ"א בתשו' כקו' התוס' הנ"ל ול"ש תי' דמה להנהו שאין מכפרין על כרת ומב"ד דהא יוה"כ בעצמו אינו מכפר ג"כ על כרת ומב"ד כ"א בצירוף שעהמ"ש וא"כ שוב לי"ל דיכפרו בלי תשובה דהו"ל זבח רשעים תועבה ולכן מוקי לה רבא כרבי ולרבי בלא"ה ל"ש הכא בשעהמ"ש זבח רשעים תועבה דמסתמא סבר לה כחכמים דר"י בשקלים הנ"ל דשם של יחיד המקדיש שקלו נפקע בקרב"צ כמו כהנים השוקלים וא"כ ל"ש פסול דזבח רשעים תועבה הכא אם יחיד אינו שב ויש לו חלק בשעהמ"ש ולכן הו"א דיכפר השעהמ"ש גם על כרת דיומא בלי תשובה וצריך קרא דאך חלק דאינו מכפרין על כרת דיוה"כ כ"א בתשו' ע' בתוס' ד"ה דאלת"ה בזה ונמצא לפי"ז דר"י ורבא דהכא דפליגי באוקימתת הברייתא דספרא אי כר"י אי כרבי כ"א אזיל לשיטתי' בפלוגתתם דיומא הנ"ל אי דחייתו לצוק היא שחיטתו

ומעתה אחרי כ"ז נבוא לישוב ד' רבינו הרמב"ם ז"ל דהכא שפיר קאמר בריש הסוגי' אי דלא עביד תשובה זבח רשעים תועבה בשעהמ"ש משום דקאי אמתני' דאתיא כר"י כמו דפשיט לי' להמקשן גם אח"כ בקושייתו וע"ז סמך עצמו המקשן גם בתחילה ולרבי יהודה הרי שייך גם ביחיד בחלקו אצל קרב"צ פסול דזבח רשעים תועבה דהא הוא סובר בפ"ק דשקלים דלא נפקע שם יחיד מקרב"צ וכנ"ל (והיינו למאי דקיי"ל כרבא דדחייתו לצוק היא שחיטתו) וא"כ כיון דהש"ס קאי לר"י דשייך זבח רשעים תועבה הכא בשעהמ"ש שוב מהראוי דגם קלוח כל"ת לא יכפר שעהמ"ש כ"א בתשובה דהא יש ללמוד מחטוא"ש שמכפרין על המזיד ג"כ ואינן מכפרין כ"א בתשו' כמו שרצה ללמוד בברייתא דספרא והתם קלות נינהו דהא נזיר טמא ושבועת העדות ושפ"ח לאוין נינהו ואעפי"כ צריך תשובה ואי"ל דמה להנהו שאין מכפרין על כרת ומב"ד תאמר ביוה"כ שמכפר על כרת ומב"ד ז"א דיוה"כ בעצמו אינו מכפר כרת ומב"ד כ"א בצירוף השעהמ"ש כשי' הרמז"ל הנ"ל