אמרי כהן קיז

נכרי ושומר קטן או קטנה עש"ה וע' במקנה לקדושין שם מ"ש לישב דעת הרי"ף ז"ל בזה יעיי"ש

וראיתי בס' עזר מקודש לאהע"ז שם מהגה"ק בעל דעת קדושים זצ"ל שכ' לענין יחוד בלילה דמשמע מש"ע להחמיר כשישינים בני הבית דזה דוקא כשאין הנר דלוק שאז כיון שיש גם שינה יש חשש משא"כ בנר דולק אימתא עלי' דלמא פקח חד עיני' רגע עכ"ד ז"ל ע"ש ולפי דבריו ז"ל י"ל דאם יש נר דולק בבית בלילה שוב א"צ שיהיו שלשה וסגי בשנים ול"ש לחשש שכ' הראב"ד ז"ל דדלמא אדניים חד עביד הב' איסורא כיון שהנר דולק מתירא הב' שמא יפקח הב' את עיניו ואם כי העזמ"ק לא איירי מזה רק מדין שישינים הב"ב וא' ניעור דיש להקל כשיש נר דלוק אבל מכ"מ יש ללמוד כן מדבריו ז"ל

וכדמות ראי' יש להביא לזה מש"ס דברכות (מ"ג:) דאבוקה כשנים פרש"י כשני בנ"א לענין היוצא בלילה דאמר מר אל יצא אדם יחידי בלילה עכ"ל ע"ש הרי דאור הנר מהני כמו עוד איש בבית אבל שם איירי באבוקה ואין ראי' מינה לסתם אור הנר וע"ע בירושלמי פ"ב דשבת ה"ו דאמר ר' לוי בג' מקומות השטן מצוי לקטרג המהלך בדרך בעצמו והישן בבית אפל לעצמו כו' ע"ש הרי דדוקא בבית אפל אסור לישן יחידי אבל אם יש שם אור הנר לית לן בה דחשיב אור הנר כמו שנים וע' בהוספות מראה יהושע שבסו"ס מעשה רב מהגר"א ז"ל (סי' רכ"א) בזה וע"ע בסמ"ע חו"מ (סי' ה' ס"ק ז') דכשמדליק נרות בלילה מותר לדון בלילה אפי' תחלת דין משום דיכול לראות ע"ש ומכ"ז נראה דכשיש נר דלוק בלילה בטל החסרון של לילה וה"ה די"ל כן לענין יחוד בלילה ובפרט דעיקר הדבר שצריך שלשה בלילה לענין יחוד הוא מילתא דרבנן והוא מפקפוק לדינא כנ"ל בודאי דיש להקל כשיש נר דלוק בבית כדברי העזמ"ק הנ"ל דסגי גם בלילה שיהיו שני אנשים עם אשה אחת וצ"ע לדינא

ועתה נבוא לסעיף השלישי בדין אי סגי לסגור הדלת שבין ב' החדרים במנעול ובחדר א' יש איש ובחדר הב' אשה אי סגי מה שסוגרין במפתח והמפתח לוקח האשה או האיש אי בכה"ג מיקרי יחוד או לא הנה ד"ז תלוי במחלקות אשלי רברבי ז"ל הטור באה"ע שם ב' בתים זה לפנים מזה ונשים בפנימי ואנשים בחיצון או בהפך ופורש אשה לבין אנשים או איש לבין הנשים חוששין משום יחוד וכ' עלה הב"י דנראה מד' רש"י דבסתמא חיישינן שמא יצא או יכנס איש אחר ויתייחד עם הנשים אבל הרמב"ם כ' בפכ"א מהא"ב ופירשה אשה אחת לבין אנשים או איש א' לבין הנשים אסורים משום ייחוד משמע דבפירשה דוקא הוא דחוששין משום ייחוד אבל כ"ז שלא פירשה אין חוששין משום ייחוד עכ"ד הב"י ע"ש ולפי"ז ה"ה הכא בנ"ד כיון דהמפתח של המנעול הוא אצל האשה או אצל האיש ויכול הוא לפתוח המנעול בלילה ויצא לחדר הב' ששם האשה או להיפך שהמפתח אצל האשה ויכולה היא לפתוח המנעול ותכנס לחדר ששם האיש ויהא יחוד תליא במחלקות הנ"ל דלהרמב"ם רק בפירשה אשה אחת לבין האנשים אז איכא משום ייחוד אבל כ"ז שהם כ"א בחדרו ליכא משום ייחוד א"כ גם הכא אם הם מסוגרין המנעול בהדלת שמפסיק בין שני החדרים ליכא משום ייחוד וק"ו הוא מהתם דלא איירי שם במסוגרין במנעול רק בסתמא אבל לד' רש"י ז"ל דגם בסתמא חיישינן שתצא ותתייחד עם האנשים או להיפך א"כ גם הכא בנ"ד ל"מ מה שנסגר הדלת במנעול כיון דהמטפחת בידה ויכולה לפתוח את הדלת ותכנס לחדר ששם האיש חיישינן לזה ואיכא משום ייחוד בכה"ג כיון דיש אופן שיתייחדו בחדר אחד ודמי ממש לדין ב' בתים זה לפנים מזה וכמובן

והנה להלכה נראה משמעות רוב הפוסקים כהרמב"ם דהא הטור כתב ממש כלשון הרמב"ם ופירש אשה לבין אנשים וכו' משמע דהכי ס"ל כהרמב"ם ז"ל דדוקא בפירש חוששין אבל מסתמא לא חיישינן לה וכ"כ הב"ח על הטור שם וכ"ה לשון המחבר בש"ע אה"ע שם (סעי' ו') כלשון הרמב"ם והטור וע' בחלקת מחוקק שם (ס"ק י') שהביא ד' רש"י הנ"ל. וגם הרמ"א לא הגי' כלום משמע דהכי ס"ל כדעת הרמב"ם דדוקא בפירש חוששין אבל כשהם יושבים כ"א בחדרו ליכא משום ייחוד ול"ח דילך א' לחדר ב' ויהא ייחוד וכנ"ל

ואמנם בנדון שאלתינו דבחדר הא' ישנם ב' אנשים ובחדר הב' יש ב' נשים והוא בלילה דצריך שלשה י"ל דכ"ע יודו דשרי להתייחד בכה"ג דהא כל עיקר הטעם שצריך שלשה בלילה הוא משום ספק דדלמא אדניים חד עביד הב' איסורא והיכא שכ"א בחדרו הרי באמת ליכא משום ייחוד רק מספק לד' רש"י הנ"ל דחיישינן שמא תכנס לחדרו וכנ"ל וא"כ איכא שני ספיקות להקל א' שמא לא יכנסו א' לחדר הב' כלל ואת"ל שיכנסו א' מחדרו לחדר הב' הרי כ"ז שהב' אנשים נעורים ליכא משום ייחוד ודלמא יהא ב' האנשים נעורים ולא יעבור משום יחוד ולחוש כולי האי דדלמא יהא ישן אחד והב' יכנס לחדר השני י"ל דכ"ע מודים דלא חיישינן בכה"ג ובפרט דיש מקום לומר דגם רש"י לא חייש לה שמא יכנס א' לחדר הב' רק במקום דאיכא משום יחוד דאורייתא כגון בערוה גמורה ואז חיישינן לספק שמא יכנס א' מתדר לחדר אבל בפנוי' דליכא משום ייחוד דאורייתא ל"ח לספק שיכנס א' מחדר לחדר ואף בפנוי' שהיא נדה שרי בכה"ג לרש"י לשיטתי' שהבאתי לעיל דגם בפנוי' שהיא נדה ליכא איסור יחוד דאורייתא רק מדרבנן ולדעת הרמב"ם שהבאתי לעיל דיחוד של נדה אסור מה"ת שוב בלא"ה שרי בנ"ד דהא להרמב"ם ל"ח כלל שיפרוש א' מחדר לחדר וכנ"ל וא"כ ממנ"פ שריא בנ"ד בין לרש"י ובין להרמב"ם ואם כי מה שכתבתי לצדד לשי' רש"י דביחוד של פנוי' דאסור רק מדרבנן ל"ח שיכנס א' מחדר לחדר יל"ע בי' דיש לעורר מד' הרשב"א שהבאתי דיחוד דאורייתא לא אסור כ"א חד בחד ורש"י הרי איירי באיש א' בין נשים הרבה ואעפי"כ חושש לשמא יפרוש אבל י"ל ודו"ק

סיומא דפסקא דבנדון שאלתינו יש להקל מכח כמה טעמים כיון דהיחוד הוא רק מדרבנן בנד"ז כיון שיש עכ"פ ב' נשים וכמשכ"ל בשם הרשב"א והחו"י יעוד כיון דהם פנויות ואפי' אם הם נדות מכ"מ לשי' רש"י ותוס' היחוד בנדה רק מדרבנן כיון דיש לו היתר וא"כ י"ל דבכה"ג שהיחוד אסור רק מדרבנן א"צ בלילה ג' ובפרט היכא שהנר דלוק ובפרט בכה"ג שהמה מיוחדים כ"א בחדרו ומסוגר הדלת במנעול דלרוה"פ ליכא משום ייחוד בכה"ג ורק לד' רש"י ובכה"ג י"ל דגם הוא ז"ל מודה דל"ח לשמא יכנס לפנים מחדרו לחבירו כיון דאיכא שנים בכל חדר ואפי' יכנס לא יהא יחוד רק אם יניים חד ויהא ניעור חד וכמשכ"ל בארוכה כנלפע"ד להלכה בס"ד אבל למעשה עדיין צ"ע

יחיאל מיכל הכהן האללענדער