אמרי כהן קט

מדמינן לה למקדש כיון שאינו נוגע לפדיון וכעין ד' התוס' דתולין הנ"ל ודו"ק וע' בחו"מ (סי' רי"ב)

שם (סעי' י"ב) ברמ"א. וכ"ז דוקא בביה"כ קבוע שנבנה מתחלה לכך אבל בית שיחדו אחר שנבנה לביה"כ מותר לשכוב עליו. מקור ד"ז נובע מד' מהרי"ו בפסקיו הובא בדרכ"מ והבאתיו לעיל בחידושי (ברסי' ק"נ) ועי' במחצהש"ק ש"ק כאן שהביא בשם הא"ר שפירש דהא מה שאסור התשמיש ע"ג ביה"כ כ' המרדכי ומהרי"ק הובא בב"י אע"ג דגגין ועליות דעזרה לא נתקדשו מ"מ עליות דהיכל נתקדשו וביה"כ שלנו יש לנהוג בו מקצת קדושת היכל א"כ מה שע"ג אסור משום שמדמינן להיכל וכיון שלא נבנה מתחילה לכך אינו דומה להיכל ומותר על גביו עכ"ד ז"ל ע"ש. ובתשובתי להלכה הקשיתי דהלא קיי"ל בש"ס מעילה (י"ד.) דבונין בחול ואח"כ מקדישין ע"ש הטעם בזה וא"כ גם היכל לא נבנה מתחילתו בקדושה רק אח"כ הוקדש ואעפי"כ שפיר דמי וא"כ גם בית שיחדו לאתר שנבנה לביה"כ דמי להיכל וליקדש העליות שע"ג ולמה כ' דבלא נבנה מתחילה לכך מותר ע"ג דל"ד להיכל עכ"ק ועיי"ש בתשובתי מה שיצאתי לדון בד"ח מכת קו' זאת ע' בספרי לעיל (סי' ד') מש"כ בזה. והרב הגאון המפורסים מוהר"נ וויידענפעלד הי"ו אבד"ק דאמבראווי בתשובתו הרמה שכ' אלי תירץ עפי"ד התוספתא ובר"מ פ"א מה' ביה"ב ה"כ דאין בונין מתחילה אלא לשם הקודש ואבנים וקורות שחצבן מתחילה לביה"כ אין בונין אותן להר הבית וכ' בתשוב' ב"א או"ת (סי' י') שצריך לחלק הא דבונין בחול היינו שיבנה בסתם אבל לא יקרא עליו שם הדיוט משא"כ בהא דתוספתא אמר שלא ייחד אותם מתחלה להדיוט ואפי' לביה"כ עכ"ד הגאון הנ"ל ויפה כיוון ואמנם לשון המהרי"ו ז"ל שכ' דצריך להיות ביה"כ הבנוי מתחלה לכך דומיא דהיכל משמע קצת דצריך להיות נבנה לשם קדושת ביהכנ"ס כמו בהיכל ולפי הנ"ל סגי שיבנהו בסתם רק שלא יקרא עליו שם הדיוט וא"כ הדקו"ל דהא ההיכל ג"כ לא נבנה בקדושה דבונין בחול ואח"כ מקדישין, והנלפע"ד בזה דהנה בעיקר ד' המרדכי ומהרי"ק הנ"ל שכתבו דביהכנ"ס שלנו יש לנהוג בו מקצת קדושת היכל לענין העליות שע"ג פירש בתשו' חת"ס או"ח (סי' ל') משום דעליות העזרה הי' נבנים על הלשכות שתחתיהן שאינם מקום קרבן אלא מכשירי קרבן דעל המזבח החיצון ל"ה גג ועלי' משא"כ גג ההיכל בנוי על מקום קרבן וביהכנ"ס שלנו הוא מקום תפלה במקום תמידין ודומה טפי להיכל עכדב"ק ע"ש וע"ע בתשו' חת"ס או"ח (סי' כ"ח) שכ' דאנו מחזיקים הבימה שבה קורין פרשת הקרבנות כמו מזבח שמפני כן מסבבים הבימה בחוהמ"ס כמו שסבבו המזבח וכמזבח הפנימי דמי יעייש"ה והוא כנ"ל דהביהכנ"ס הוא במקום קרבן ממש והעליות שע"ג קדושים כמו בהיכל שנבנה ע"ג המזבח שהעליות קדשי. ולפי"ז נראה לפימ"ש בס' צפנת פענח על הרמב"ם ז"ל מהגאון מוהר"י ראזין הי"ו פ"א מתרומות ה"ה לחדש דהא דבונין בחול ואח"כ מקדישין ה"ד בבנין ביהמ"ק אבל בנין מזבח הי' צריך שיבנה בקדושה וז"ל והנה במכילתא פ' יתרו מבואר דמזבח אף דל"ה רק ריצפה כמבואר בזבחים (כ"ז:) מ"מ צריך לבנותו בקדושה וכמו גבי כ"ש כמבואר בירושלמי פ"ג דיומא דעשייתם בקדושה ואין בונין בחול ואח"כ מקדישין וזהו ר"ל במנחות (כ"א.) דמזבח צריך שיהא משל ציבור ר"ל דכיון שיהא בשעת בנין קודש שוב ל"מ שהיחיד ימסרנו לציבור ועי' תמורה (ל"א:) ועשו לי משלי ותוס' כריתות (ו') עכ"ל עש"ה ולפי"ז מכ"ש דמזבח הפנימי שהוא כלי שרת כמבואר בזבחים שם שצריך שיבנהו בקדושה לפי"ד הגאון הנ"ל ומעתה ניחא ד' המהרי"ו הנ"ל דדוקא בביהכנ"ס הבנוי מתחלה לכך שדמי להיכל שהי' בתוכו מזבח שקרבו עליו שנבנה בקדושה ולכן גם העליות שע"ג קדושים כמו בהיכל ולא דמי לעליות העזרה שנבנים רק על הלשכות שתחתיהן שאינן מקום קרבן רק מכשירי קרבן אבל אם אין הביהכנ"ס נבנה מתחלה לכך א"כ ליכא לדמותו למזבח שנבנה בקדושה וא"כ ליכא לדמותו להיכל שנמצא בתוכו מזבח ולפיכך העליות ע"ג קדושים משא"כ ביהכנ"ס שלא נבנה מתחלה לכך שאינו דומה לו אין העליות ע"ג קדושים וע' בספרי לעיל סי' י"ד בעני"ז

איברא שעיקר הדבר שהוציא הגאון בעל צ"פ מד' הירושלמי פ"ג דיומא דכלי שרת צריך להיות עשייתם בקדושה ולא כבנין המקדש דבונין בחול ואח"כ מקדישין כנ"ל לפע"ד אחרי בקשת הסליחה ממעכ"ג אין ראי' משם ואדרבה נלפע"ד להוכיח משם להיפך דז"ל הירושלמי שם ה"ו עור שעיבדו לשם קמיע מותר לכתוב עליו מזוזה רשב"ג אוסר אר"י הוינן סברון מימר מה פליגתו להדיוט אבל לגבוה לא [פי' היינו סוברין הא דפליגי ת"ק ורשב"ג היינו להדיוט כלומר למזוזה אע"ג דמצוה נינהו מ"מ צורך הדיוט היא אבל לצורך גבוה כגון לבנין ביהמ"ק ובגדי כהונה כ"ע ל"פ דבעינן לשמה עכ"ל הקר"ע] מן מה דתני אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ובקודש יחצבו בגדי קודש צריך שתהא אריגתן בקודש ובקודש יארגו [פי' דהיינו לשם קודש ובקודש יחצבו כלומר אע"ג שהתחיל לחצוב לשם קודש ל"מ עד שיהא כל מעשיהן לשם קודש עכ"ל הק"ע] ואר"ת בשר"י במחלוקת הוא הדא אמרה אף לגבוה פליגין דהיינו העושה כלי לגבוה עד שלא נשתמש בו לגבוה מותר להשתמש בו הדיוט משנשתמש בו לגבוה אסור להשתמש בו הדיוט והא תני העושה כלי לגבוה אל ישתמש בו הדיוט [פי' וקשיא לברייתא קמייתא דתני עד שלא נשתמש לגבוה מותר להשתמש בו הדיוט עכ"ל הקר"ע] ומשני ר"ת בשם רבנן דתמן תיפתר שבא מתרומת הלשכה [פי' הא דתנן העושה כלי לגבוה אל ישתמש בו הדיוט היינו שנעשה הכלי מתרומהל"ש לפיכך אסור להדיוט עכ"ל הק"ע] עש"ה והנה ממ"ד בירושלמי בתחלה דאבני קודש ובגדי קודש צריך שתהא חציבתן ואריגתן בקודש א"ר דכ"ש צריך עשיי' בקדושה דהיינו שכבר הקדישם ולא כבנין דקיי"ל דבונין בחול ואח"כ מקדישן דז"א לפי' הק"ע הנ"ל דהיינו שצריך חציבה ואריגה לשם קודש וכן הסכים בפנ"מ שם ע"ש והוא מוכרת בפי' הירושלמי דקאי אהא דמיירי לעיל מינה בפלוגתא דת"ק ורשב"ג לענין לשמה עש"ה ובק"ע שם וא"כ דמיירי רק לשמה הרי גם הבנין של המקדש צריך לשם מקדש ולא לד"א וכמו דאיתא בתוספתא ופסקה הרמז"ל פ"א מה' ביה"ב הובא לעיל וכמו"ש הבי"א בתשו' לחלק דדוקא בונין בחול אבל לשם מקדש בעינן שיבנה ע"ל בדברינו סו"ד דלעינ"ז אין חילוק בין בנין המקדש לכלי שרת

ואדרבה משמע מהא דמשני הירושלמי בסיף תיפתר שבא מתרוהל"ש ומשמע דאידך ברייתא דקתני עד שלא נשתמש לגבוה מותר להשתמש בו הדיוט מיירי שאינו בא מתרוהל"ש ולא הקדישו עדיין כלל דאל"כ אסור שימוש הדיוט ממילא ואעפי"כ מתכשר לכלי שרת אף של"ה העשיי' בקדושה דאם אינו כשר לכלי שרת אח"כ וגם עתה אינו קדוש כלל פשיטא דמותר הדיוט להשתמש בו ומה קמ"ל וע"כ דאח"כ מותר לכ"ש וכמו"ש הק"ע שם בד"ה מותר להשתמש בו הדיוט עש"ה וש"מ דא"צ בכ"ש עשיי' בקדושה ולפלא