אמרי כהן קח

קלקלותינו תקנתינו כדאמרינן אפי' לקולא במס' תענית (י"ז.) ופרש"י ד"ה רבי אומר וכו' ע"ש עכ"ל עש"ה. ולפע"ד צ"ע דמדברי התוס' שם במקומם (מגילה כ"ח:) ד"ה בתי כנסיות של בבל ע"ת הן עשויין לא משמע כן מדהקשו מהא דלעיל (כ"ו:) דרבינא הו"ל בי כנישתא בארעי' וא"ל ר"א זיל זבנה מז' טובי העיר ואמאי איצטריך לעשות כן אתר שנחרב הלא ע"ת הן עשויות עכ"ק עש"ה ולפי"ד החת"ס הנ"ל הרי י"ל דרבינא הלא הי' לאחר חורבן בית שני הרבה וא"כ י"ל דאותו בי כנישתא דהו"ל בארעי' הי' בנוי' כבר לאחר חורבן ב' ואח"כ נחרב ולכן לא שייך לומר בזה דעל תנאי הן עשויות ולכן אמר לו ר"א שיקחה מז' טובי העיר וע"כ מדהתוס' לא תי' כן ש"מ דס"ל דביה"כ שבבבל אפי' אותן שנבנו לאחר חורבן בית שני על תנאי הן עשויות ודלא כהחת"ס וצ"ע

שם במחבר אבל ביישובו לא מהני תנאה. ותמה במג"א ס"ק י"ד (דבסי' קנ"ד ס"ח) כתב המחבר דאפי' לארון ותשמישי קדושה מועיל תנאי עכ"ק ע"ש ולפענ"ד נראה לתרץ הנה בשעה"מ סופ"ו מאישות תמה ע"ד המהרי"ט בתשו' ח"א (סי' קכ"ז) שכ' דאינו יכול לעשות שליח להקדיש בשבילו דהוי מילי ומילי לא מימסרן לשליח דא"כ לא משכחת לה הקדש ע"ת כיון דהוי תנאי שא"א לקיימו ע"י שליח ובפ"ד דנדרים (כ"ת:) תנן הרי נטיעות אלו קרבן, אם אינן נקצצות יש להן פדיון ומוקמינן לה בגמרא באומר, אם אינן נקצצות היום ועבר היום ולא נקצץ יע"ש ואם איתא אפי' נקצצו נמי כיון דא"א להקדיש ע"י שליח הו"ל תנאי שא"א לקיימו ע"י שליח והתנאי בטל והמעשה קיים עכ"ק ע"ש והנ"ל בזה הנה כבר העירו המחברים בסברת המהרי"ט דלא מהני הקדש ע"י שליח מטעם דמילי ל"מ לשליח ולכאורה הרי בתמורה (ד') אמרינן לא תתני מימר דבדיבורא קעביד מעשה ופרש"י שעושה מחול קודש וא"כ הקדש הו"ל מעשה רק דשאני הקדש דמהני במחשבה הוא דומה למאי דאמר בסנהדרין (ס"ה) שאני מגדף הואיל וישנו בלב עכ"ד. ולפי"ז נראה לפי"מ דמשמע מד' הקצוה"ח (בסי' י"ב) דמחשבה לא מהני רק בקדושת הגוף כקדשי מזבח ולא בקדושת דמים וכמו"ש שם וז"ל דלא מצינו בשום מקום דמחשבה מועיל ואפי' הפקר והקדש ונדר בכולהו בעינן דיבור ממש לבד בקדשי מזבח מהני בי' מחשבה משום דכתיב קרא כל נדיב לב עולות עכ"ל ע"ש וא"כ ל"ק ממשנה דנדרים הנ"ל אע"ג דאיירי שם בהקדש דנטיעות האלו קרבן היינו שהקדישם וכמו"ש רש"י ובפי' הרא"ש וכן הר"ן לפי' הא' עש"ה מ"מ כיון דקתני במתני' דיש להן פדיון א"כ הוא קדו"ד ובקדו"ד לא מהני מחשבה ושוב מועיל ע"י שליח דלא מיקרי מילי דהא ההקדש הוא מעשה שעושה מחול קודש ול"ש לומר הואיל וישנו בלב כיון דקדו"ד הוא ול"מ בה מחשבה משא"כ בהקדש דקדוה"ג שפיר יש מקום לד' המהרי"ט דל"מ ע"י שליח ומעתה נראה דה"ה הכא יש לחלק כנ"ל לפימ"ש רש"י בשבועות (כ"ו:) דהא דאמרינן שם דתרומה וקדשים הו"ל שני כתובים הבכ"א לענין מחשבה דמהני היינו תרומה דמלאכת המשכן דכתיב בה כל נדיב לב הביאו וגו' ע"ש וא"כ מסתברא דכמו דעל קדושת המשכן והמקדש מהני מחשבה כמו כן בביהכנ"ס דקדושתו הוא מעין מקדש כדדרשינן במגילה (כ"ט.) הנ"ל עה"כ ואהי להם למקדש מעט דקאי אבכנ"ס ובמד"ר שבבבל דמועיל מחשבה על הקדש ביהכנ"ס משא"כ בתשמישי קדושה לד' הטור ביו"ד (סוס"י רפ"ב) דמועיל פדיון לתש"ק בתפוחי כסף וזהב של ספ"ת עי' בתשו' חת"ס או"ח (סי' ל"ח) והארכתי בזה בתשו' להלכה בס"ד וא"כ לא עדיפי מקדו"ד במקדש דלא מהני בהו מחשבה וכד' הקצוה"ח הנ"ל בודאי בתשמ"ק ג"כ לא מהני מחשבה וע' בטו"ז סי' זה סק"ג מש"כ בשם המרדכי ע"ש ועפיכ"ז מתורץ קו' המג"א הנ"ל דבביהכנ"ס דמהני בה מחשבה על הקדשה כמו בביהמ"ק א"כ ל"ח הקדש ביהכנ"ס כמעשה הואיל וישנו בלב כנ"ל וא"כ שוב ל"מ ע"י שליח דהו"ל מילי דלא מימסרן לשליח וכד' המהרי"ט לענין הקדש ע"י שליח דל"מ מה"ט וכיון דלא מהני ע"י שליח שוב ל"מ תנאי בה דהו"ל תנאי שא"א לקיים ע"י שליח דל"מ ומשו"ה כ' המחבר כאן דביישובו דביהכנ"ס ל"מ תנאה אבל לקמן (בסי' קנ"ד ס"ח) דקאי אתשמישי קדושה דל"מ בהו מחשבה להקדישם דקדו"ד המה וא"כ שוב הו"ל ההקדש בתש"ק כמעשה שעושה מחול קודש דלי"ל בהו הואיל וישנו בלב כיון דל"מ בהו מחשבה וכיון דהוי הקדש דידהו מעשה ממילא דמועיל ע"י שליח ולכן כ' המחבר לקמן שם דמהני תנאה בתש"ק כמו בכל דבר שישנו ע"י שליח דמהני תנאי דילפינן מב"ג וב"ר

ועפ"י יסוד הנ"ל יש מקום לישב קו' מרן הכ"מ בשם הרמ"ך הובא במג"א לקמן (סי' קנ"ג סק"ה) אהא דגבו מעות לבנין ביה"כ שאין משנין אותן רק מקלה לחמורה והלא הזמנה לאו מילתא היא עש"ה ולהנ"ל י"ל דאע"ג דבתשמ"ק אמרי' הזמנה לאו מילתא היא כבסנהדרין (מ"ח) ובש"ע או"ח לעיל (סי' מ"ב) היינו משום דל"מ בהו מחשבה להקדיש משא"כ לענין ביה"כ דמהני אפי' מחשבה בהקדישו בודאי אמרי' הזמנה מילתא היא ונאסר לשנותן לקדושה קלה. אך תי' זה לא יתכן דהא קתני שם גם גבו מעות לתשמישי קדושה כמו לקנות תיבה או מטפחת שאין משנין אותן לד"א אע"ג דבהו שייך ד"ז דהזמנה לאו מילתא היא יפה הקשה הכ"מ בשם הרמ"ך ז"ל הנ"ל

והנה לכאורה יש לשדות נרגא בדברינו האמורים לעיל לחלק בין קדו"ד לקדוה"ג בענין מחשבה דבקדו"ד ל"מ מחשבה והלא הבאתי מד' רש"י בשבועות (כ"ו:) דבתרומת מלאכת המשכן מהני מחשבה אף שהוא רק כקדשי בדה"ב אבל ז"א לפי"מ דמבואר בתוספתא דמגילה הובא במלחמות להרמב"ן ז"ל ע"ז פרי"ש דאבני היכל ועזרות שנפגמו או שנגממו אין להם פדיון עש"ה א"כ מלאכת המשכן הוא כקדוה"ג ואין להוכיח מינה דמהני מחשבה גם בקדו"ד

ואמנם עדיין יש לפקפק בדברינו שכתבנו לדמות לזה בנין ביה"כ שיועיל מחשבה כמו במשכן הנ"ל ולפי הנ"ל לא דמי זל"ז כעוכלא לדנא דמשכן הרי יש בה קדוה"ג ולכן מועיל מחשבה בה אבל ביה"כ שיש לו פדיון שיצא לחולין עי' בש"ע לקמן (סי' קנ"ג ס"ט) ובמג"א שם סקי"ד יעיי"ש א"כ כקדו"ד הוא ומנ"ל דמועיל בה מחשבה, אך י"ל דכעין שכ' התוס' בחולין (י"א:) לענין פרה אדומה דחטאת קרי' רחמנא היינו רק קודם פדיון דינה כחטאת משא"כ לאחר פדיון אן דינה כחטאת שנפדה עייש"ה וה"ה הכא בביה"כ די"ל כן דאף שנקרא מקדש מעט היינו כ"ז שלא נפדה אבל לאחר שנפדה אין דינו כמקדש ובפרט לד' הר"ן במגילה הובא בפרמ"ג לקמן (רסי' קנ"ג) דקדושת ביה"כ מדרבנן ע"ש י"ל דהם אמרו והם אמרו דכ"ז שלא נפדה קדושתו כעין מקדש ולאחר שנפדה פקעה קדושתה וא"כ עכ"פ לענין חלות הקדושה שפיר מצינו למימר דמהני מחשבה כמו דמצינו דמועיל מחשבה במלאכת המשכן דלעני"ז