אמרי בינה אורח חיים ה

ומדוכאים ומוכרח אני לפקח בעסקי צבור, ולכן קשה מאד ללמוד בדיבוק חברים ולשדד עמקים בצותא חדא, אם כי מציון תצא תורה וח"ו שבא"י נעימים זה לזה בהלכה ואין חצר ובית אשר לא ישמע בו קול התורה, בכ"ז להעמיק שאלה וללמוד בחבורה יחד לפלפל ולסלסל קשה בעוה"ר לכן ידעתי כי בל"ם שגיתי בכמה דברים, אף כי יגעתי כפי העת והזמן להבין ולהשכיל אני עמוס התלאות ומנוחה ומרגוע לא ידעתי וכשאני לעצמי מה אני, ומהראוי הי' להטמין דברי בחקי עד כי יערה ה' רחמיו עלי להפק רצון מאתו ויענגני בנופש, אולם אחרי כי חלפו ועברו מבחר ימי וידעתי מכאובים ואני רפוי המזג חסתי על עמלי

וזה שנתים ימים אשר התחלתי לסדר הדברים להביאם לדפוס וגם בעבודה הזאת עלי הי' כל דבר הן ההעתקה, ולכן פעמים באתי בארוכה פעמים בקצרה הכל כפי העת הנדרש ממני אשר היתי מעוטר בטרדות שונות, וכמו כן ההגה"ה, וגם לאט לאט הולכים הפועלים בעבודתם מחולשת גופם, לכן נתעכב עד היום, אשר זכיתי לראות יוצא לאור חלק הראשון מחיבורי אשר אקוה אחרי כ"ז עבור זכות אבותי וזכותא דעיר עז לנו קרתא קדישתא דירושלם ת"ו כי ימצא המעיין אם יאהב התחקות על שרשי האמת בכמה מקומות דברים נאותים אינם יוצאים ממרכז נקודת האמת אחרי שיקול הדעת בשקל הקדש, וימצא בעזה"י הערות חדשות בכמה וכמה ענינים שונים הראוים לאמרם, ואקוד ואשתחוה לפני ה' ואברכהו בכל לבי אשר זכיתי לגמור זה המעט אשר לפני בחלק ראשון, ומקרב לב עמוק אודה לה' על הטוב אשר גמלני, ומתנת חנם חנני, ואתפלל על העתיד כה יגמור ה' בעדי להפק רצוני לטובה לסדר ולהדפיס חלק ב' בח"מ ואה"ע אשר אקוה כי נכבדות מדובר בו וע"ז הי' מחשבתי תחלה, ותוה"ק לא ימוש מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם, ואשוב בתשובה שלמה לתקן את אשר קלקלתי ואזכה ללמוד וללמד עד זקנה ושיבה לשמור ולעשות ולהבין עמקי פנימיות התורה (ו): **((ו) כי ידענו הנגלות לנו מתוה"ק הוא רק לבושי התורה כמו שכ' המר"ל ז"ל כל האוחז ס"ת ערום נקבר ערום כי כמו שהנשמה מלובשת בלבוש נפש ורוח ועצמות וגידין ובשר ואור הנשמה מזהיר עליהם להחיותם ושיוכלו לעשות פעולותיהם ואם אחד מחזיק בגוף חבירו אינו יכול לומר שיחזיק בעצם חיות האדם רק בלבושיו כמו כן תוה"ק יש בה בחינות בחינות שונות בחינת נשמה לנשמה פנימיותה רזין דאורייתא המאירה באור הבהיר ממקור החיים בלבושיה המלבישים אותה עד הנגלות לנו במצוה המעשיות ותורת ה' תמימה אשר מלאכים בצלה חיים ומשם ישאבון זהרם. ולכן אמרו תנה הודך על השמים, והוד הוא פנימיותיה אורות התורה וזיוה. ובכ"ז הלבישה הקב"ה והשתלשלה בעוז ותפארת עד כי גם מחכימת פתי שאף שוכני בתי חומר ישלימו ע"י. וכמאמר דהע"ה ה' אלהים גדלת מאד הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה שהלביש הקב"ה פנימיותה בחיצוניותה ואמרו המלאכים אח"כ ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ ששלמות התורה אשר כולה שמותיו של הקב"ה התלבשה באופן יקר אשר בהודה וזיוה יהגו וישלמו ע"י אף התחתונים וסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. ובמ"ר שמות (פי"א) שני לוחות העדות כנגד שמים וארץ וכנגד עוה"ב ועוה"ז כי שלמות התורה מעוטפות באופן שהוא חיים לכל מוצאיהם לעליונים ותחתונים ובמדרש שו"ט (ק"ד) גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם ואין מעשי אלא הלוחות שנאמר והלוחות מעשי אלהים המה ומה שכרו הוד והדר פעלו שהמיגע א"ע להבין חיצוניות התורה ולבושיה הקב"ה מלמדו אף בפנימיות המכונה בשם הוד

ובמ"ר (פ' וזה"ב) אר"א אי זו היא הברכה שבירך משה בתורה תחלה בא"י כו' אשר בחר בתורה הזאת וקדשה ורצה בעושיה ולא אמר בעמליה ולא אמר בהוגיה אלא בעושיה באלו שהן עושין את ד"ת ויש להבין מאין לר"א שמרע"ה לא בירך הברכה כמו שאנחנו מברכים אולם נודע מאמרם ז"ל הלוחות הי' ארכן ו' טפחים כב"י הי' ביד מי שאמר והי' העולם שני טפחים וביד משה ב' טפחים וב' טפחים היו מפרישין בין יד ליד כי מרע"ה אף כי נאמר בו ותחסרהו מעט מאלהים והשיג כל שיש בכח האדם להשיג נשאר עוד גם אליו ללכת מחיל אל חיל מהנשאר ביד הקב"ה אשר אין בכח האדם אף כי יעלה לשמים להשיג רק לאט לאט אחרי הפירוד ואמרו ז"ל טוב עין הוא יבורך זה משה שלא נתן הקב"ה התורה אלא למשה ונהג בה טובת עין ללמד לישראל והיינו לפי ערך נשמת משה זכה לקבל פנימיות התורה וקבלה בהתלבשות הרבה עד הפשטות מעשה המצות שאף פחותי הערך ושוכני בתי חומר המקיימים מצות התורה נשלמים ע"י פעולותיהם במעשה המצות לשם מצות הבוית"ש ונשלמו רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו של הנר"נ ע"י מחשבה דיבור ומעשה ואנחנו מברכים ונתן לנו את תורתו במתנה להיותינו טפלים אל התורה ולקבל

)** ואת אחי אנכי מבקש חנוני חנוני נא מורי ורבותי ורעים הטובים, אם תמצאו השגיאות בכ"ז אל נא תרחיקו הלאה כל מאמרי כי אם תבקשו למצוא גם הטוב לא ימלט שגם הטוב תקבלו קראתי לחיבורי הזה אמרי בינה כי אבותי הגאונים האיתנים אבירי התורה זי"ע נקבו את ספריהם בשמות, אאזמ"ו הגאון קדוש ה' ז"ל קרא לספרו על ה"מ ח"ר וח"ש דברי מש משפט ובנו אחריו אאמ"ו הגאון החריף ז"ל קרא לספרו בשם דברי חיים [אשר זכיתי זה עשרים שנה להוציאו לאור, וזר זהב סביב עשיתי לו בהגהותי והערותי, אשר ת"ל שמעתי מכו"כ מופלגים כי יערב ויבושם להם] המה הי' בכחם לשדד עמקים ולדבר קשות לפרק הרים ליישר ההדורים בעומק רוחם ושכלם הבהיר בשחקים, ואנכי רק בדברים קלים ורבים דלים ורזים פטפוטי דאורייתא באתי, גם לזכר שמי קאאתי א'מ'ר'י וזה חלקי מכל עמלי, ושם אאמ"ו ז"ל ושם אמי מורתי הצדקת [אשר לא הכרתי אותה רק מעשיה הטובים שמעתי] מ' הענא ז"ל נרמזים בר"ת בינ"ה בן יצחק הענא, כי כל אשר לפני למדתי מאאמ"ו ז"ל הדריכני במעגל התורה ומלמדי להועיל, [עד כי באתי לבית חמי המנוח מוקיר רבנן הנגיד יר"א **(אור לו בציון. וי"ל המליצה כי אמרו ז"ל במ"ר קהלת כי גם את זה לעומת זה גהינם וגן עדן כמה ביניהם טפח ר"י אומר כותל והכונה כי בקל יכול היצה"ר להוליך להאדם שולל ולפסוע פסיעה קלה מג"ע לגהינם ואף אם מוכן במעשיו הטובים לנחול ג"ע בכח היצה"ר ח"ו להסיתו שיפסע ח"ו פסיעה קלה להוריש לו גהינם ע"ד שאמרו ז"ל יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום ולולא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו. וכן אף אם ח"ו גרם במעשיו להנחיל לו גהינם יכול בפסיעה קטנה לפסוע לג"ע ע"י תשובה. ומכנה ההבדל בשם טפח מדה קטנה. ור"י אמר שיש כותל המפסיק כי הקב"ה עוזר למקיימי מצותיו ורגלי חסידיו ישמור. ומצינו שלשה מקומות אשר מוכנים ליראי ה' וחושבי שמו לזכות לתורה ועבודה תמה האחד הוא מדבר ואמרו רז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כמדבר והיינו בחינת ענוה שיכנה א"ע כמדבר ארץ לא זרועה ואינו מוכן רק לדוש עליו ואאע"ה אמר ואנכי עפר ואפר אמר שני בחינות כי בחינת עפר היא מדה גבוה קצת אף כי הכל דשין עליה יש לה מעלה שמחיה לכל הברואים ומאתה בא המזון. וגם סופה לבלות הכל כמאמרם ז"ל ע"פ והי' זרעך כעפר הארץ מה עפר הכל דשין עליה כך ישראל נידושין מאוה"ע ומה עפר מחיה את כל כן ישראל בשבילם בא חיות כל העולמות ומה עפר סופה לבלות את הכל כך ישראל ונהרו אליו כל הגוים. ואאע"ה הרגיש בעצמו שבשבילו ובא שפע לכל העולם ומוכן הוא להתגדר בבחינת עפר אבל כעת ראה שהוא אפר שאינו מצמיח והתורה מתקיימת במי שמשים עצמו כמדבר בבחינת עפר שאינו מוציא כח הצמיחה כך משפיל א"ע. ועוד יש בחינת מדבר שיתבודד האדם א"ע ודבר לא יהי' לו עם אדם אז יכול לזכות ליראת ה' ותורתו. מקום השני הוא ים יורדי הים באניות המה ראו מעשי ה'. וגם לעסוק בתורה ולבא בעומק ים התורה ע"ד רחבה מני ים וכמו שדרשו רז"ל יורדי ים התורה המה ראו מעשי ה' והמקום הזה מביא האדם להצלחה האמיתית. ומקום השלישי אם מצטרף אליו עוד גם השני מקומות הראשונים הוא ירושלם העיר הקדושה ואמרו ז"ל (ילקוט תהלים) ע"פ אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אמר הקב"ה מחבב אני בתי כנסיות ובתי מדרשות ולמי אני מחבב יותר שערי ציון שהוא פלטרין שלי א"כ יוכל האדם ח"ו לדמות בנפשו שאם יזכה לא' מאלו המקומות או אף לשלשה ביחד וחוט המשולש בודאי לא במהרה ינתק שאו אז ילך בטח ומושל על היצה"ר אמרו ז"ל שלא כן הוא כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו כי גם זה לעומת זה עשה אלהים והאדם רק לעמל יולד ואיננו נשלם כל ימיו ובכל מקום ובנקל יכול ח"ו לפסוע פסיעה קלה ולבא אל הפתח הפתוח ר"ל לכן אמרו שלשה פתחים יש לגהינם אף בכל אלה המדרגות אחד במדבר אף אם ישים עצמו כמדבר שוממה וא' בים אף אם הוא מיורדי הים בכ"ז יש פתח פתוח לפני האדם אשר היצה"ר יכול בקל ח"ו לפתותו להתגאות וכדומה וא' בירושלם אף אם מושבו במקום קדוש כזה ג"כ הפתח פתוח וצריך התחזקות ביותר ללחום מלחמת היצה"ר לבל יבא בפתחו ח"ו. רק קדושת הארץ מסייע מאד לעבודת ה' ושולח לו הקב"ה רשפי התעוררות לחשוב עם קונו והקב"ה מסבב להשיב בתשובה שלמה והמקום מצדיק את יושביו וכפר אדמתו עמו:

)**